בהמשך היא דיברה גם בפני וועדת החוקה של הכנסת, וציינה כי "בשלב הזה כדי לוודאי שלא נכנסת מוטציה שתביא הדבקה משמעותית, פגיעה במשק ובבריאות הציבור אנחנו רוצים לוודא שהיא לא משפיעה על החיסון, ולכן היה צריך קודם כל לעצור. יש לנקוט משנה זהירות כשנכנס משהו שעלול לאיים על בריאות הציבור". הוא הוסיפה: "שמענו על המוטציה בשבת והווירוס המוטנטי הפך תוך שבועות בודדים לזן השולט כך שיש לו יתרון אבולוציוני. באותם מקומות בהם הוא קיים רואים עלייה בתחלואה של 70%".
לדבריה, מתחילת הגל הראשון בוצעו בישראל למעלה מ-700 ריצופים שהגיעו למעבדה המרכזית בתל השומר. "ברוב המדינות הנושא לא קיים ולכן אין שחור או לבן במסוכנות המדינות. במקרה שצריך לתעדף את המקומות במלוניות, נלך קודם כל על מדינות שכבר ידועה בהן המוטציה", אמרה והתייחסה ליעילות החיסון: "ככל שאנחנו יודעים, המוטציה כרגע לא משפיעה על החיסון".
היא ציינה עוד כי מוטציה אחרת של הנגיף, שזכתה לכינוי - מוטציית החורפנים - התגלתה שוב ביוון. "זו כניסה לארץ של מוטציות שעלולות לפגוע ביעילות החיסון, למרות שכרגע ידוע שהוא עוזר", הסבירה, "הווירוס המוטנטי הראשון זוהה באמצע ספטמבר ונוצר מצב שבאנגליה הוא שולט ב-50% ובדרום אפריקה ב-95%, קצב המוטציה הרבה יותר מהיר וזה אחד הדברים המדאיגים, גם אם היום החיסון יעיל לגביו".
בסיום דבריה בוועד התייחסה למחלימים הרבים מהנגיף: "הסיכוי להדבקה חוזרת הוא לא אפס ואנחנו עורכים בדיקה מאוד מקיפה לשיעור הדבקה חוזרת אך גם אם היא קיימת היא בשיעור מאוד נמוך. ההנחה שמי שהחלים בארץ יחלה מאוד נמוך ולכן לא נדרש לבידוד במלונית. אנחנו יודעים על מקרים של זיופי מסמכים, ולכן נוהל מחלים הוא רק לבדיקות בארץ, בעוד שמי שהחלימו מהנגיף בחו"ל יצטרכו לעבור בדיקה בישראל. אנחנו לא יודעים לכמה זמן הנוגדנים קיימים בגוף, ויודעים שיש ירידה מסוימת לאורך זמן. זה שלא מוצאים נוגדנים לא אומר ודאית שהגוף איבד את החסינות שלו".
עדס שוחחה הערב עם ענת דוידוב בתוכנית "איפה הכסף", והתייחסה לנושא.
התרעות פיקוד העורף