"משרד הבריאות סגר לנו את האפשרות לצאת מהארץ": אביה של אפרת לוי הוא קשיש המבקש לעבור המתת חסד, לאחר שחלה במחלה קשה ועובר הדרדרות קוגנטיבית איטית. לוי ואחותה עושות מאמצים רבים על מנת להוציא אותו מהארץ על מנת שיוכל לעבור את התהליך בשווייץ. בשל מגבלות הקורונה, וסגירתו של נתב"ג אתמול, לא מאפשרים ללוי ואביה לצאת מהארץ, וההדרדרות במצבו ממשיכה. על הקשיים בתהליך שוחחה עם ענת דוידוב בתוכניתה ב-103FM היום (שלישי).
קודם כל חשוב לי לומר שמדובר בסיפור מאוד אמיץ, ואני מאמינה שזה מתגלגל במשפחה הרבה זמן עד שאבא מצליח להגיע להחלטה ולבצע את המהלך הזה של המתת חסד. מתכוננים לזה נכון? זה לא דבר פשוט.
"זה בהחלט לא דבר פשוט, ומהרגע שמתחילים בכלל לחשוב על זה ועד שעוברים את כל הפרוצדורה. מדובר בהליך מאוד רציני שלוקח זמן. זה דורש הרבה תנאים, חוות דעת רפואיות, ולא כל אחד יכול לעשות את זה".
האישור צריך להגיע ממשרד הבריאות?
"לא. האישור מגיע מארגון בשוויץ, ובעצם שם מבצעים את כל הפרוצדורה. העניין הוא שהם דורשים לקבל את כל חוות הדעת מהרופאים כאן, ומה גם שזה מחייב שהאדם שמבקש לעבור את הפעולה נשאר צלול ויכול לקחת את ההחלטה בעצמו. ביום הפעולה עצמו הוא צריך להגיד שהוא צלול ובוחר לעשות את זה. מדובר בהליך שלוקח זמן ונדרשת הבשלה רגשית לקראתו".
הבנתי. בארץ המהלך הזה לא מקובל?
"אין אפשרות לעשות שום דבר כזה".
ומתי זה נקבע?
"התאריך הזה נקבע לפני שישה שבועות, ואולי טיפה יותר. אנחנו עשינו את כל הסידורים הטכניים, ושלשום הגשנו בקשה חריגה לוועדת החריגים. ככל שעבר הזמן ולא קיבלנו תשובה המתח התחיל לעלות. לנו היה ברור שהם יאשרו לנו לצאת, הרי מה זה הדבר הזה אם לא צורך הומניטרי? כלומר, איך יכול להיות שלא יאשרו לנו לצאת. אנחנו כולנו מחוסנים אחרי המנה השנייה, ועשינו את כל מה שצריך. אנחנו מבינים את מגבלות הקורונה, והיינו מוכנים לשאת בכל מה שצריך גם בחזרה. רק רצינו שיאשרו לנו לצאת, היינו מוכנות להישאר בשוויץ אם צריך, אבל לא קיבלנו מהוועדה תשובה".
מה מצבו של אבא?
"אבא עדיין צלול, הוא עדיין איתנו, אבל יש לו התחלה של הידרדרות קוגנטיבית. ברמה הפיזית הוא אינו מסוגל לעשות את הפעולות היומיומית לבד, ומזה זמן מה הוא מקבל סיוע ממטפל זר שמתגורר איתו בבית, והוא תלוי בו לכל הפעילויות היומיומיות. בעצם מאדם ספורטאי ובריא, כזה שעבד במשרות בכירות בעולם הביטוח הישראלי הוא הגיע למצב שאיכות חייו עד לא קיימת. היינו אצל טובי הרופאים בארץ והתייעצנו עם טובי הרופאים בעולם, והובהר לנו שאין שום דרך לעצור את ההידרדרות שלו".
הוא סובל מכאבים?
"הוא סובל מקשיים מאוד משמעותיים בנשימה, הוא משתעל המון ונחנק, וזה מאוד מקשה עליו".
קיבלתם תגובה ממשרד הבריאות?
"לא. מהרגע שהוגשה הבקשה כל מה שקיבלנו זו דממת אלחוט מצד מוסדות המדינה שאחראיים על הדבר הזה. אחותי ואני ניסנו להגיע לכל מיני אנשים, ולהפעיל קשרים דרך מקומות העבודה שלנו והקולגות, אבל זה לא צלח. רצינו שהדבר הזה יעלה על שולחן הוועדה בגלל לוח הזמנים הצפוף מהרגע שהודיעו על סגירת השמיים, אבל לא שמענו כלום. אחותי הצליחה להגיע למישהו שנמצא בוועדות האלה והוא כתב לה הודעה מתנשאת ופוגענית שהאישור הזה יצא אתמול בשעה 22:00 וכאמור היינו אמורים להיות בשעה 02:30 בלילה בשדה התעופה. בעצם מעולם לא קיבלנו מהם שום תגובה רשמית".
אני חייבת להגיד שאנחנו גם פנינו וממתינים לתשובה. עוד משפט אחד לסיום: מה זה אומר מבחינתו של אבא?
"התאריך הבא הוא רק בתחילת מרץ, ואי אפשר לדעת מה יהיה עם המצב שלו, יש חלון הזדמנויות שאולי משרד הבריאות סגר לנו. גם שוויץ נמצאת בצמצומים בגלל הקורונה, היינו מוכנים לצאת מהארץ עם מטוס פרטי, אבל לא נתנו לנו בכלל לצאת מהארץ".