המוסד לביטוח לאומי קיבל לאחרונה תביעה של עובדת להכרה במחלת הקורונה שבה לקתה כפגיעה במקום העבודה. העובדת, בשנות ה־40 לחייה וללא מחלות רקע, לקתה בקורונה בתחילת התפרצות המגיפה בישראל. היא אושפזה לאורך תקופה ארוכה ואף עברה וממשיכה לעבור שיקום ממושך. אולם גם כיום היא ממשיכה לסבול מפגיעה תפקודית קשה בגפיה, ובשל כך היא מסתייעת במקל הליכה ובסד לידיים. בשל מצבה הרפואי היא טרם שבה לעבודתה.
מכיוון שחקירה אפידמיולוגית העלתה כי היא נדבקה בנגיף תוך כדי עבודתה, היא הגישה, באמצעות עורכי הדין גיל קראוס ושירי אלון, תביעה לביטוח הלאומי, להכיר במחלתה כפגיעה בעבודה. ואכן, לאחר שהוכח כי היא נדבקה בנגיף תוך כדי עבודתה, הכיר המוסד לביטוח לאומי במחלתה כפגיעה בעבודה, והיא זומנה לוועדה רפואית לצורך קביעת שיעור נכותה.
בעדותה בפני הוועדה הרפואית טענה העובדת בין היתר כי מאז שחלתה היא סובלת מחולשה, כאבי פרקים, אובדן בחוש הטעם והריח, קשיי שינה, קשיי עיכול, פגיעות נוירולוגיות ועוד. הוועדה קבעה לה לאחרונה נכות זמנית בשיעור של 100% למשך שנה וחצי, מעת הגשת התביעה ועד ינואר 2022.
לדברי קראוס ואלון מדובר בהחלטה חשובה. שכן, עד כה לא רבים מחולי הקורונה, שאינם משתייכים לעובדי הרפואה וכוחות ההצלה, הוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגעי עבודה. השניים מציינים עוד שמדובר גם בהחלטה בעלת משמעות כלכלית נכבדה. שכן, העובדת תזכה בין היתר בקצבה חודשית גבוהה עד תום תקופת נכותה הזמנית, וזאת עוד בטרם נקבעה לה נכות קבועה.
"היא תקבל מדי חודש במשך שנה סכום השווה פחות או יותר לשכרה לפני שחלתה. מדובר בכמעט פי שלושה מהסכום החודשי שהייתה מקבלת כגמלת נכות כללית – אלמלא הוכרה כנפגעת עבודה", מוסיפים עורכי הדין.
לדבריהם, בתום תקופת הנכות הזמנית הוועדה הרפואית תתכנס שוב, כדי לקבוע את המשך נכותה – ועל פיה גם ייקבעו תשלומי הנכות שתקבל, שעשויים להסתכם לאורך השנים בסכומי כסף גדולים.