ממצאים מדאיגים: מחקר שנערך באוניברסיטת בן גוריון בנגב ופורסם אמש (ראשון) בכתב העת Cell Host & Microbe העלה כי המוטציה הדרום אפריקאית של נגיף הקורונה עמידה יותר בפני חיסון פייזר מאשר זנים אחרים של הנגיף. בנוסף, נראה כי בדומה לגרסה הבריטית היא מדבקת יותר מהזן המקורי של המחלה.
"ראינו ירידה שבעתיים ביכולתו של חיסון פייזר לעכב זיהום על ידי הווריאנט הדרום אפריקאי של הנגיף", סיפר ל"ג'רוזלם פוסט" מוביל המחקר, פרופסור רן טאובה מהמחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון. לדבריו, המחקר, שפורסם אמר לא לקח בחשבון נתונים קליניים, אלא הוא ניתח דם שנלקח מחולים מחוסנים. "דגמנו דם שנלקח מאנשים מחוסנים, ומדדנו את יכולתם של הנוגדנים לעכב זיהום", סיפר טאובה. "החיסון עדיין פעל נגד המוטציה, אך באופן פחות יעיל".
יעילות החיסון נגד נגיף הקורונה נמדדת בדרך כלל בעזרת פעולתם של מספר אינדיקטורים. מלבד מניעת זיהום, נשקלת גם היכולת למנוע תחלואה קשה ומוות, ומבחינת מומחים רבים שני האחרונים חשובים אף יותר מהראשונים. עד כה, החיסון של פייזר הוכיח כי הוא יעיל בכ-95% או יותר בכל שלוש הקטגוריות, לפחות כנגד הזן המקורי של הנגיף והמוטציה הבריטית.
בגלל אופי המחקר, החוקרים לא שקלו את המשמעות הקלינית של הממצאים, או האם היעילות הנמוכה יותר של החיסון במניעת זיהום מתורגמת גם ליכולת נמוכה יותר של מניעת תסמינים חמורים או מוות, אמר טאובה, שציין: "אכן ראינו כי יכולתו של הגרסה הדרום אפריקאית להתפשט זהה לזו של הבריטי".
במהלך המחקר, החוקרים מצאו גם כי נוגדנים שנוצרו אצל מתחסנים לאחר שתי זריקות של החיסון היו ברמות גבוהות יותר מאשר אצל מחלימים שלא התחסנו. כעת קבוצת החוקרים מתמקדת במיפוי גרסאות אחרות של הנגיף.
"הרעיון הוא לנסות לזהות איזו מוטציה ייחודית בזינוק הנגיף אחראית לכל אחד מהממצאים שראינו, מה שגורם לזיהום גבוה יותר, מה שגורם לעמידות גבוהה יותר לחיסון וכן הלאה", אמר טאובה. "יש גרסאות אחרות שדוגרות ומתפתחות, ואנחנו מקווים לאפיין כל אחת מהן בצורה שיטתית".