"כבר שנתיים שאין תכנון קדימה, אין ניהול, ואנחנו מפגרים אחרי הנגיף ובעיקר מגיבים לו. אם יהיה גל נוסף, נהיה באותה נקודת פתיחה כמו לפני שנתיים”, כך מסכם פרופ’ מיקי הלברטל, מנכ”ל בית החולים רמב”ם ויו”ר הפורום של מנהלי בתי החולים הממשלתיים, את השנתיים האחרונות של מאבק נחוש במגיפת הקורונה בתנאים כמעט בלתי אפשריים.
כבר שנים שצוותי הרפואה מתריעים על התנאים שבהם הם נדרשים לתפקד. בשעת המבחן, היא הקורונה, הפכו חששותיהם למציאות כשנדרשו לתפקד בתת־תנאים, ללא תקנים, כוח אדם או ציוד.
“אנחנו שנתיים בקרב בלימה”, אומר פרופ’ הלברטל. “יש תחושה שמחכים למשבר, מכריזים על היסטריה ומגיבים בהיסטריה. אין תהליך מובנה של הסקת מסקנות והובלה. המחסור המשמעותי קיים במיטות אשפוז וטיפול נמרץ ובצוות שמתלווה לכך. בישראל יש 1.68 מיטות אשפוז לכל אלף תושבים, ואילו במדינות ה־OECD יש שלוש מיטות לכל אלף תושבים. זהו פער עצום.
"כמו כן, רואים חוסר ניכר בצוותי סיעוד. בשנת 2022 עדיין אין תקן לבתי חולים ממשלתיים הקובע את מספר העובדים הסוציאליים והפסיכולוגים בבתי החולים. בשנתיים האחרונות קרה מעט מאוד לצערי. בגל הראשון והשני ניתנה כמות מסוימת של כוח אדם, ולפני חצי שנה ראש הממשלה ציין כי צריך לבנות את יכולות המערכת ונקבל שלוש פעימות של כוח אדם. עד כה, לצערי, התקיימה רק אחת. וזה מצער”.
"בהחלטות שונות נכתב שאי אפשר לסמוך עלינו כי לא נעמוד בתקציב. כלומר, מחד תקציב חסר, ומאידך מאיימים עליך שאם לא תעמוד בו, יפעילו נגדך סנקציות אישיות כמנהל. יש גורמים שלא הפנימו את המחויבות וההקרבה של המערכת הרפואית ועוסקים בלהגביל אותה”.
"המערכות שלנו סופגות את האירוע בקצה גבול היכולת בגלל המחויבות של אנשי הצוות ולא בגלל תכנון מובנה. אני גאה לעבוד כתף אל כתף עם אנשים כל כך איכותיים ומחויבים, אבל המערכת יוצאת מדוללת וחבולה. ובזמן התפרצות, אנו נאלצים להתפשר על איכות הטיפול בפעילות אחרת של בית החולים. אנחנו כבר מזמן על אדי דלק”.
מלחמה מול הזמן
עם פרוץ המגיפה בישראל, בפברואר 2020, התגלתה תמונה מדאיגה שבה למעשה הציוד במחסני החירום של האגף לשעת חירום במשרד הבריאות היה לקוי וחסר. מתוך 100 מכונות הנשמה, כ־80 היו תקולות. כמות המוניטורים הייתה דלה, ולא מונה מנהל לאגף למעלה מעשור. הפער הזה טופל מיידית ונרכש ציוד מספק.
המכון הלאומי לחקר הבריאות קידם בשנתיים האחרונות עשרות מחקרים ודיונים במטרה להפיק תובנות ולגבש המלצות עבור מערכת הבריאות ומקבלי ההחלטות. “בתחילה, נשפכה מיד כמות מסוימת של תקנים שהביאה לשינוי מבורך במחלקות”, אומר פרופ’ חיים ביטרמן, מנהל מדעי במכון הלאומי. “חששנו שיקרה ישראבלוף והתקנים ייעלמו. אחד הדברים הנפלאים שקרו לנו בזמן המגיפה הוא השימוש במערכות מידע ברפואה והיכולת להסיק מסקנות במהירות משתנה תוך שיתוף מידע.
"היו תקופות שבהן מאמרים מישראל הופיעו בעולם והיוו בסיס למדיניות, וזה חוזק שצריך להעצים - גמישות מבוססת נתונים. עוד דבר מבורך היה המעבר למודל היברידי של רפואה מרחוק ואשפוזי בית. בעודנו מתווכחים כמה יש בזה צורך, עלה הצורך המיידי, והמערכת התגייסה. זה מאפשר התייעלות וקורה בכל העולם. זה כאן כדי להישאר. צריך להעצים יותר את שיתוף הפעולה בין קופות החולים ומשרד הבריאות”.
חלק לא מבוטל מהמשבר היה קשור כאמור למחסור הגדל ברופאים ואנשי צוות. על פי נתוני משרד הבריאות, ב־2021 עמד מספר הרופאים שהוכשרו בחו”ל על 61% (חלקם לא שבים ארצה – סב”ד), מספר הפורשים לפנסיה עלה, והיצע ההכשרות לא היה מספק.
“המגיפה גרמה למשרד הבריאות להאיץ מתן פתרונות להכשרות”, אומר פרופ’ ביטרמן. “בוצעה הגדלת מספר בוגרי הרפואה בארץ וניתנה יכולת למשוך רופאים מחו”ל. בימים אלו נפתחו תקנים לסיעוד, והמטרה שסומנה היא 400 בוגרי לימודי רפואה בכל שנה. בנוסף, המערכת הבינה שמאבקי איגודים מחלישים אותה ושחלוקת התפקידים בין אנשי צוות רפואי יכולה להתחלק אחרת, כשגם אחות או רוקח יכולים להעניק שירותים מסוימים”.
"חסרה תוכנית אמיתית שמתמודדת באומץ עם הצרכים של גידול באוכלוסייה. בתחום לימודי הרפואה, צריך להוריד מעט את הרף. אין סיבה שאנשים מצוינים ילמדו בחו”ל. בגדול, המדינה מקבלת ציון טוב בהתנהלות בשנתיים הללו, אבל החשש שלי הוא שהיכולת שלנו להתגייס לתרחיש אחד לא בהכרח תתורגם אחר כך לתרחישים ארוכי טווח, וחשוב להיערך ולתרגל. מערכת הבריאות היא חלק מהחוסן הלאומי והשרידות שלנו, וחשוב לדאוג לה”.
"האתגרים שהתמודדנו עמם, ועדיין מתמודדים, הם בעיקר אי־הוודאות", טוען ד"ר נאיל אליאס, מנהל בית החולים הצרפתי בנצרת. "חוסר במידע מחד, ומאידך שימוש במידע לפני שהוא בשל באופן ודאי. אנחנו במלחמה מול הזמן, ממש בסוג של מרוץ. קיימת גם דינמיקה של שינויי החלטות והנחיות לצוותים, שמגיעות באופן שאינו בהיר ויוצרות המון בלבול.
"לצד זה, בתי החולים הוכיחו תפקוד מקצועי ומסור תחת מחסור בצוותים וללא רזרבות. כיום, אלה עדיין פני הדברים בשל בידודים של אנשי צוות באחוזים גבוהים. מצב כזה משתק בתי חולים ויכול לשתק מחלקות. תמיד יהיה חוסר, השאלה היא כיצד מתמודדים איתו. האם יש תוכנית ארצית? מה כוללת התמיכה? האם יש ראייה כוללנית או לאומית? למערכת יש זיכרון קצר מאוד, ולוקח זמן לעשות התנעה מחדש".
המבחן האמיתי
"בשטח מערכת הבריאות תפקדה בצורה מעוררת הערכה תוך הצלת חיים והוכיחה את עצמה בבתי החולים. היה מקום לשיפור בביצוע בדיקות וחדשנות במידע בבית. חשוב שנשקיע יותר בגיוס כוח אדם ובבניית מערכות שליטה. הוצאנו הרבה על הקורונה והשקענו מעט במערכת הבריאות. מדינות חכמות יותר נתנו אחוז גבוה מתוך ההשקעה שיישאר לטובת המערכת”.
"לא צריך ממונה קורונה, צריך איש בריאות קבוע במוסדות, וזה חלק מהמבחן: אם נדע לשמר ולהסיק או נשכח. את סוגיית אמון הציבור יש מקום למדוד במדדים ריאליים מקצועיים. בגל הראשון עשינו מחקר וראינו אמון גבוה מאוד באנשי המקצוע של מערכת הבריאות לעומת האמון בדרג הפוליטי. הציבור נחשף למורכבות שבקבלת ההחלטות”.
"הקורונה היא לא האיום היחיד, ועלינו לגייס את הציבור לא בכוחניות אלא דרך שכנוע. ראינו בשטח כיצד אנשי הבריאות התגייסו במאה אחוז ברמות השונות. ברור שצריך להשקיע בתנאי העבודה שלהם יותר. בארצות הברית 20% מצוותי הרפואה עוזבים את המקצוע כי הם שחוקים. אני חושש שזה מה שיקרה גם בישראל”.
באוגוסט 2021, במהלך גל הדלתא סוכם על הקצאת תקנים נוספים לבתי החולים הכלליים כמפורט להלן: 100 תקני רופאים, 500 תקני אחיות ו־200 תקני מקצועות הבריאות ומנהל ומשק.
כך שמאז תחילת המגיפה התווספו 700 תקני רופאים, 2,050 אחיות ו־900 תקני מקצועות הבריאות ומנהל ומשק לבתי החולים הכלליים. תקנים אלו קובעו לאחרונה במסגרת תקציב המדינה. הכל הגיע והתקבל בבתי החולים.
בנוסף, הוקצו לבתי החולים תקני סטודנטים, פרמדיקים ועובדי נקיון תוספתיים להתמודדות עם התחלואה. המשרד פועל מול משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה לקבע מקור תקציבי קבוע לצורך השארת עובדים אלו וחיזוק מערכת הבריאות.
כמו כן, בתחילת המגיפה הקצתה המדינה סכום של למעלה ממיליארד שקלים עבור פתיחת מיטות לטיפול בקורונה בבתי החולים. המיטות מחולקות למיטות חדשות, הכשרת מיטות לאשפוז חירום בחניונים וברחבי בית החולים וכן הסבה של מיטות קיימות שייפתחו בהתאם לצורך".
ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה.
התרעות פיקוד העורף