אדלסבורג חזרה מטיול מאורגן בפירמידות במצרים וכעבור כמה ימים, לאחר שהחום בגופה עלה וביקשה להיבדק, היא אובחנה כנשאית של הקורונה. דניאל סיפר בעצב כי "החלום של אמא היה לראות את הפירמידות במצרים. היא הייתה אמורה לצאת לטיול חודשיים לפני כן, אבל אז היא חלתה בשפעת ודחתה את הנסיעה".
עוד הוא סיפר, שבמשך שנים ארוכות אמו עבדה כספרנית באוניברסיטת תל אביב ואהבה מאוד ספרות ותיאטרון. "בחדר המחשב שלה היו אלפי ספרים וסרטים", הוא ציין – "אני מתכוון לקחת את כל הספרים לחדר מיוחד בבית שלי ולקרוא כל אחד מהם".
כשבוע לאחר שובה ממצרים היא חשה בתסמינים שעוררו חשש. "הייתה מודעות לקורונה והיא ביקשה להיבדק וכבבדיקה התברר שהיא חולה בקורונה", סיפר עוד הבן בשיחה עם "מעריב".
בשלושת הימים הראשונים הוא תקשר עם אמו שאושפזה בבית חולים השרון באמצעות הטלפון, אבל אז החלה ההידרדרות במצבה. "בתחילה היא נשמה בסיוע מסיכת חמצן ואז תקשרנו באמצעות הודעות בוואטסאפ, אבל בהמשך מצבה המשיך להידרדר ואז היא הורדמה והונשמה", הוא סיפר עוד.
ביום חמישי בערב, כאשר מצבה המשיך להידרדר ונותרו לה שעות ספורות, כשהיא מורדמת ומונשמת, בנה שהיה קשור אליה מאוד, נפרד ממנה באמצעות הטלפון הסלולרי, כאשר הצוות הרפואי הצמיד לאוזנה של האם את הטלפון.
"ביקשתי מהרופא שטיפל בה ביחד עם הצוות במסירות רבה, ד"ר דרור דיקר, להיפרד מאמא שלי. הצמידו לה את הטלפון לאוזן ואז נפרדתי ממנה כשהיא מורדמת ומונשמת. זה היה הרגע הקשה ביותר", הוא משחזר בבכי – "להלוויה שהתקיימה ביום שישי בבית העלמין הגיעו רק תשעה ולא יכולנו להתחבק ושמרנו על מרחק של שני מטרים. לאמא שלי היו מכרים ומוקירים רבים וזה היה קשה מאוד".
"אנחנו לא יכולים גם לארח אנשים בשבעה, כדי לא לסכן אף אחד. אמא שלי הייתה אישה מיוחדת וההודעות שאני מקבל ממחישות שאנשים רבים, שאפילו לא היכרתי, אהבו והוקירו אותה", הוסיף הבן בכאב – "הייתה לה ספרייה בחדר עם אלפי ספרים. אקח את כל הספרים אליי ואקרא ספר אחרי ספר. הספרות הייתה אהבתה הגדולה".
התרעות פיקוד העורף