מה שצריך לבדוק זה האם באמת האהבה נעלמה, או שזו רק בהלת הקורונה שמשגעת אותנו. האם זה סיר הלחץ הזה שאנחנו שבויים בו, או שהבעיות שלנו עכשיו יושבות על דברים מוקדמים יותר, עוד לפני המשבר? אם היו לנו בעיות עוד קודם, אז ברור שהתקופה הזו רק תחמיר את המצב וסיר הזוגיות יבעבע מהר מאוד.
למעשה, הקורונה רק זירזה את הפרידה, שבכל מקרה הייתה עתידה להתרחש – עכשיו או בעוד שנה; אבל אם הבעיות נובעות מהלחצים של הזמן, מהשהייה המוגזמת יחד, מהילדים שמשגעים אותנו, מהבישולים, מהעומס, מהדאגות – אולי כדאי להוריד הילוך, לקחת נשימה עמוקה ולהתבונן על הדברים מהצד, מרחוק, אולי לחכות עוד זמן כדי שדברים יתעכלו וישקעו, ואז לקבל החלטה מושכלת. אסור לשכוח שכשמגיעים לבית משפט, זה הצעד האחרון. זה הרבה מאוד כאב ראש, הרבה בלגן, המון כסף שיכול היה להיות מושקע בדברים מועילים יותר.
איך בודקים את זה בפועל? פשוט עושים טבלה של בעד ונגד. מה טוב לי בזוגיות ומה פחות טוב לי? מה אני צריך לשנות? האם אני מסוגל להמשיך להיות ביחד או שאני מעדיף להיות לבד? תשובות לשאלות הבסיסיות האלה יעזרו לנו לראות אם אנחנו בכלל בכיוון של גירושים, או שזה פשוט הלחץ שמשפיע גם על הזוגיות. דבר שני, יש לשאול את עצמנו אם יש שם עדיין אהבה. אם נגמרה – אז נגמרה, אבל אם לא נגמרה האהבה, גם אם יש בעיות, עדיין לא מאוחר לתקן אותן.
וזה מה שמוביל לעניין נוסף - טיפול זוגי. באמצעותו תוכלו לנסות לראות איך אפשר לשפר, לגוון, לשנות ולעשות מה שצריך לעשות כדי לשמור על הזוגיות. כמו הרבה מקצועות בתקופה הזאת, מטפלים רבים כבר התאימו את אופן העבודה שלהם לסגר, כך שהם מטפלים בלי פגישה אמיתית – בטלפון, בזום, בסקייפ. גם אם אלו אינם תנאים אופטימליים לטיפול, עדיין זה עדיף מאשר להמשיך ולחיות יחד באותו בית, כעוסים וממורמרים על דברים שאפשר לפתור עם עזרה מקצועית.
אם מגיעים למסקנה שזה כבר לא עובד, מומלץ לנשום עמוק, להשקיט את הכעס והעלבון, וללכת לגישור. ה”אני מאמין” שלי כעורכת דין הוא לפתור את הבעיות בדרך של פשרה. לא לוותר לעצמך או לצד השני, אלא להסתכל על התמונה המלאה ולראות אותה כמו שהיא, בלי הסחות דעת. גישור הוא הבמה לעשות את זה נכון, במיוחד אם יש ילדים, ורוצים להראות להם שאנחנו עדיין אוהבים אותם ומסוגלים לנהל שיח מתורבת ומכבד, למרות הפרידה.