החיסון הישראלי מפותח במכון הביולוגי בנס ציונה. ראש הממשלה כבר התגאה כמה פעמים, ביותר מאשר ברמז, בפריצת הדרך שהושגה במכון, במסגרת המרוץ העולמי לפיתוח חיסון נגד הווירוס covid 19. ויש סיבה: המכון בנס ציונה, הכפוף למשרד ראש הממשלה ונמצא בקשר הדוק עם משרד הביטחון, הוא מהגופים המובילים בעולם בפיתוח חיסון נגד הנגיף, ואף הגיש פטנט על הפיתוח שלו בחודש שעבר.
למרבה המזל, על רקע גל של פרסומים בעולם על כך שצפויה מגיפה שעיתויה אינו ידוע, החלו להיערך בנס ציונה לפיתוח חיסון לווירוס שיהיה תקף ל”משפחת הקורונה” באופן כללי, כבר לפני כמה שנים. אין מדובר בחיסונים שמבוססים על החלשת נגיף מסוים והזרקתו לגוף, כדי ללמד את הגוף לייצר נוגדנים נגדו כמו פעם, אלא בחיסון בטכנולוגיה המבוססת על וירוס שאינו גורם למחלה, אבל גורם לגוף “לראות” אותו כ־covid19, בשיטות של הנדסה גנטית. בתגובה, הגוף מייצר נוגדנים שמונעים מה"קוצים" של הקורונה האמיתית להתחבר לתאי גוף האדם.
כיוון שאב הטיפוס של החיסון למשפחת הקורונה כבר היה קיים בזכות ההכנות המוקדמות, צריך היה רק להשלים את הפיתוח של החיסון על פי מאפייניו היחודיים של נגיף ה־covid19 החדש, על בסיס הרצף הגנטי שלו.
ולאחר שראש הממשלה הורה למכון הביולוגי להעמיד את פיתוח החיסון בראש סדר העדיפויות, ואף הקצה לכך תקציבים מיוחדים, החלה העבודה סביב לשעון. במכון הבילוגי ערכו ניסויים רבים בחזירים, בארנבות, באוגרים, בעכברים ובמינים נוספים של בעלי חיים. אפילו פרות משה רבנו. כל הניסויים הוכתרו בהצלחה, מה שאומר שהסבירות להצלחת החיסון גם בקרב בני אדם היא כעת גבוהה ביותר, כמעט מאה אחוזים. כעת אפשר לעבור ל”דבר האמיתי”: ניסוי קליני ראשון בבני אדם, שיהיה מבוסס על כמה עשרות מתנדבים.
על פי הנוהל, הניסוי הראשון מתמקד בבטיחות, לצד בדיקה ראשונית של אפקטיביות החיסון, כדי שאפשר יהיה לעבור ל”שלב שלוש” - ניסוי מסכם באלפי מתנדבים. אילו החיסון הישראלי היה מתקדם במלוא הקצב (בהנחה שיצליח), הוא עשוי היה להיות מוכן בתחילת 2021 ולאפשר לחסן את כל האוכלוסייה עד לאביב של השנה הבאה, גם אם יגיעו חיסונים מחו"ל וגם אם לאו. אבל זה לא המצב.
מתברר כי כמו בסוגיות אחרות של התמודדות עם המגיפה, במשרד הבריאות לא הפנימו עד הסוף את מצב החירום גם בנוגע לדחיפות הניסויים הנדרשים לפיתוח חיסונים. בראש הוועדה שאמורה לאשר את הניסויים הקליניים בנס ציונה עומדת ראש אגף הרוקחות במשרד עפרה אקסלרוד, אבל היא לא הצליחה לכנס את חברי הוועדה לדיון ראשון באישור הניסוי לפני סוף חודש יולי, והוועדה ביקשה זמן ללמוד את החומר לפחות עד לאמצע אוקטובר. זהו איחור של חודש וחצי לפחות לעומת המועד שבו אפשר להתחיל את הניסויים הקליניים בפועל, אילו הוועדה הייתה מתכנסת במתכונת חירום.
דובר משרד הבריאות אמר בתגובה: “המשרד עושה לילות כימים על מנת לקדם את נושא פיתוח חיסונים בישראל לטובת תושבי המדינה. כמו כן, שוקד המשרד על הבאת חיסונים מחברות נוספות בחו”ל. בשל חיסיון המידע ורגישות הנושא, אין המשרד יכול לפרט בסוגיות אלה”.
התרעות פיקוד העורף