ביוטיוב יש אינספור תיעודים של אמריקאים מסרבים לעטות מסכה בחנויות, הם לא מפחדים לצעוק, לעורר מהומה ולהילחם על הזכות המקודשת להם כמו עיטם לבן-ראש החג מעל החוקה - הזכות לחופש.
קליפים אלו חושפים מגמה שתפסה תאוצה בשנים האחרונות, קבוצות המתארגנות כנגד הסטטוס קוו. החל ממתנגדי חיסונים עד מכחישי מגפת הקורונה. אף מסכה לא תסתום את פיות המאמינים, הם ניצבים איתנים ומוכנים לקרב בין ציות לצו השעה לבין האזרח הקטן, המאמין בכל כולו שהמסכות הן שקר, חלק ממזימה לשלוט ולדכא את הנתינים. קונספירציה על הפנים.
גם בארצנו הקטנה קיימים אזרחים המתנגדים לעטיית מסכה. קל לזלזל ולדחות קולות אלו בהינף יד, לקטרג אותם כקיצוניים או חייזרים. אך יש רבדים רבים למחאה זו ואפילו מעט היגיון. הכצעקתה? יצאתי להבין מה באמת מסתתר מאחורי המסכה, לחשוף את מסכת השקרים ולנסות לכתוב כמה שיותר משחקי מילים עם מסכה.
שלל סיבות יש למתנגדים, החל ממסרים סותרים ועד מטר הנחיות פתע. אלה משולים אצל ציבור המוחאים למעשים פרי יצרם של רודנים ושליטים אנטי דמוקרטיים, סמל לסמכויות יתר של השלטון. אפשר לומר שמבחינתם המסכה היא תרמית, היא מסתירה את האמת, כאילו הייתה (פאוזה דרמטית) מסכה.
שים מסכה, מה הבעיה?
תומכי המחאה טוענים שהחוק מנוגד למאות מחקרים מדעיים אשר מוכיחים, לטענתם, שלא רק שהמסכה איננה יעילה כנגד הקורונה, אלא היא מהווה פגיעה בריאותית חמורה. יתרה מכך הם טוענים כי מתחילת משבר הקורונה אנו נתונים ללחצים פסיכולוגיים ומניפולציות של הפחדה אשר לא תואמות את המציאות בשטח. לטענתם: "הציגו לנו מצג שווא של מגפה ואיתה גזרות הפוגעות בזכויות הכי בסיסיות שלנו - חופש העיסוק, כבוד האדם וחירותו, החופש לסרב להליך רפואי ובעיקר הגבילו את החופש לנשום". לקחתי נשימה עמוקה והמשכתי לחקור.
אסף פלג, עורך דין בתחום האזרחי והמנהלי, חבר בוועדת בית המשפט העליון הארצית של לשכת עורכי הדין, ועוסק רבות בזכויות האזרח ובעתירות נגד רשויות, מסביר את עמדתו: "הבעיה נעוצה בעיקר באיזון שבין זכויות הפרט, כולל החופש של אדם פרטי ליטול סיכונים סבירים, לבין התועלת הרפואית. נראה לי שהכף נוטה בבירור אל עבר רמיסת זכויות פרט וזכויות אדם במסגרת החוק, במיוחד, לאור האופן הטוטאלי שבו הוא נאכף".
ישראל כמעט בודדה בעולם בדרישתה לחובת עטיית מסכה בכל עת, ונראה שאצלנו השוטרים עובדים שעות נוספות באכיפת התקנות החדשות. עו"ד פלג מאחל לשיפור: "אני סבור שיש מקום לשיפור משמעותי בכל מה שקשור ליחסים במפגש שוטר-אזרח בעת הזו, ושיש להנחות את השוטרים לנהוג באיפוק וסבלנות. האזרחים – גם סרבני המסכות – הם ברובם נורמטיבים ושומרי חוק, כמוך וכמוני".
יתרה מזאת: "לעתים קרובות הדו"חות ניתנים ללא הפעלת שיקול דעת סביר, וזה מקומם אותי גם כאדם. כעורך דין אני משתדל לטפל במקרים האלה ברצינות תהומית, בעיקר מפני שמדובר בעניין שהוא עקרוני ושיושב בליבת הדמוקרטיה ומסמל את היחסים שבין האזרח לשלטון". לא ניתן להתכחש למציאות החדשה שנכפתה עלינו, סיורים מוגברים של שוטרים ברחובות לא גרם לנו להרגיש בטוחים יותר. כולנו חלק ממשחק חתול ועכבר גדול, שוטרים וגנבים בגרסת הקורונה הפך לשוטרים וגלויי-פנים.
מיכל א. בת 41 מהצפון, בעלת מסעדה ואם ל-2 מגבה את טענותיה במחקרים רבים ומזכירה לנו את דברי הממונים בתחילת המשבר: "גופי בריאות רבים (האקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים, ה-CDC, הסוכנות הקנדית לבריאות הציבור ועוד), ודברי סדצקי וליצמן בתחילת המשבר, כולם מתריעים מפני שימוש במסכות. הן אינן מגינות מפני מחלות ווירוסים, רופאים עד היום לא עטו מסכות כאלו כנגד וירוסים אחרים כי הן מעולם לא סיפקו הגנה". מסכת שקרים.
יתרה מכך, חני טוענת שהבעיה טמונה בפגיעה האפשרית בבריאות עוטה המסכה: "חובת חבישת מסכה פוגעת בהמון אנשים מכל מיני סיבות: מחנק, סחרחורות, בחילות, עילפון, פצעים בפנים, התקפי חרדה, התקפי פוסט-טראומה ועוד". זכורה לי הנחיה, כשחובת עטיית מסכות הייתה בצעדיה הראשונים, ניתן היה להוריד את המסכה עקב גלי חום שפקדו את ארצנו ולא עזבו. הנחיה זו, בדומה לפתיחת אולמות אירועים, נעלמה כאילו לא הייתה. מה נאמר כעת, באוגוסט, כשהשמש יוקדת כל היום?
חני מגבה את סיבותיה בשלל מחקרים וכתבות מהארץ ומחו"ל שלטענתה תומכות בעמדתה. סיבה נוספת להתנגדותה, אשר חוזרת על עצמה בקרב המתנגדים, היא יעילות המסכה: "גודלו של נגיף הקורונה מזערי לעומת צפיפות הסיבים ברוב המסכות, בתמונות מיקרוסקופ ניתן לראות כמה קטן הנגיף לעומת הרווח בין הסיבים, זה דומה לזבוב שעובר דרך גדר". לדעתי, מלבד המטאפורה הנפלאה, יש דברים בגו. מאדם שיושב על הגדר, מצאתי עצמי רוצה להיות זבוב על הקיר בחדר מקבלי ההחלטות. האם הם מודעים למחקרים? האם ההחלטות מתקבלות על סמך מדע או שיקולים פוליטיים?
מיכל מודאגת לשלום ילדיה, וכאשר התקנות עוסקות בילדים, כל המסכות יורדות: "אין שינוי בתמותה בין השנה הנוכחית לשנים קודמות - כך שאין כאן מגיפה אלא וירוס", היא טוענת, למרות שהנתונים לא ממש תומכים בעמדתה. מיכל מדברת על הנושא מתוך כאב גדול ותחושת אי-צדק, היא מרגישה כי החלטה כה הרת גורל, פולשנית ומסוכנת לבריאות הציבור מחייבת הסברים נאותים. לדבריה: "המסכות מלאות זיהומים, חיידקים, פתוגנים ורעלנים. ילדים בכלל לא צריכים לעטות מסכות, יש מחקר שמראה שמי שיש לו מסכה נוטה לגעת יותר בפנים, ילדים לא יכולים להתנהל נכון עם מסכה והיא גורמת להם מצוקה נפשית וחברתית".
אינספור ההמלצות, הויכוחים, הדעות המנוגדות, בעד ונגד מגופים רשמיים יצרו בלבול וטמנו שלל זרעי ספק בקרב המוחים. עצם זה שהמסיכה יכולה להיות כל דבר, בנדנה, מסכה חד פעמית וזולה או מסכת בד, מעלה את החשש שבריאות הציבור הינה תירוץ ותפקידה האמיתי של המסכה הוא שליטה באזרחים.
חני מסכמת: "לדעתי המניע לכפיית המסכות הוא בעיקר סמלי, הן מהוות תזכורת מתמדת לכך שהקורונה בשטח ולמעשה נועדו לסייע להעצים את אפקט הפחד והחשדנות". זו תמה נוספת החוזרת בקרב משתמשי קבוצת "מורידים מסכות", עוטי המסכות זוכים לכינוי "כבשים". בעוד המתנגדים מתארים עצמם כעצמאים ובעלי חשיבה ביקורתית. בדומה לדיונים רבים הפילוג משחק תפקיד מרכזי, אנחנו והם. מסכות מול "אמיתות". לטעמי, העובדה שהם משתמשים באותם כינויי גנאי מצביעה על התנהגות עדר, אך איני כבש ואיני שה תמים, אני אדם מן המניין המחפש תשובות, לא מריבות.
פטור נגד הרגולטור
מחאת המסכות פשוטה, יוצאים מהבית ללא מסכה, נכנסים לחנויות ללא מסכה, חיים ללא מסכה. אך העניין לא פשוט, לרוב תגיע דרישה מבעל העסק או אפילו מאזרחים לעטות מסכה, למקרים אלו קיים הפטור. אותו אישור קסום המאפשר לאדם להתעלות מעל החוק, לנשום לרווחה ולהרים ראשו בגאווה ששמורה ליחידי סגולה. מסתבר שהחוק אינו גורף ולעיתים תכופות ניתן לזכות בפטור מעטיית מסכה, בעיקר מטעמים רפואיים. כמו כן, בעזרת ייעוץ משפטי ניתן גם לקבל תצהיר עם חוות דעת רפואית. פרצה בחוק.
הרשימה ארוכה ומרשימה; בעלי מוגבלות רפואית רלוונטית, לדוגמה, מחלות כרוניות, ריאתיות, לבביות, COPD, אסטמה, יתר לחץ דם, מחלות עור, סוגים מסוימים של סרטן, מחלות זיהומיות, שפעת והיד עוד נטויה. גם בעלי מגבלה נפשית או שכלית לעתים רשאים להוציא פטור כזה על ידי רופא, לעתים גם מגבלה קלה יחסית יכולה לזכות בפטור.
מיכל מעידה על הקשיים בהשגת פטור: "הרופא שלי מכיר את קשיי הבריאות שלי ונתן לי פטור. רבים בארץ, כולל אסמטיים, נשים בהריון ואנשים עם בעיות לב, שהמסכה מסכנת אותם, אמרו שהרופאים שלהם סירבו לתת להם פטור ונראו מפוחדים, אם מישהו יפגע מהמסכות - זה יהיה באחריותם".
אך לא הכל פשוט כפי שזה נשמע, עו"ד אסף פלג מסביר: "לצערנו נתקלנו במקרים שבהם שוטרים ופקחים לא כיבדו גם את הפטורים האלה ונאלצנו להתערב מבחינה משפטית על מנת לעמוד על זכויותיהם של החולים, חלקם קשישים ונכים. לדוגמה, לא מזמן טיפלתי באם חד הורית שפוטרה מעבודתה עקב כך שלא יכלה לחבוש מסכה מסיבות בריאותיות. היה לה אישור, אבל את הבוסים זה לא עניין. נאלצנו לנקוט בצעדים דחופים בעניינה ולדרוש את השבתה לעבודה. תביעות בנושאים כאלו אפשריות, ולא מן הנמנע שניתן לדרוש אף פיצויים נאים".
עצה לאזרח הקטן
כיצד עלינו לפעול, האם בפחד מאכיפה ובחוסר שיקול דעת; מסכות לכולם, גברים, נשים וטף, או להתנגד לצו השעה, תלוי את מי שואלים. הנה המלצה של אחת שחושבת אחרת: "אני קוראת לכל מי שנחנק תחת המסכה, להוריד אותה ולחזור לנשום. במקרה של קנס, לא לשלם בשום אופן! זה לא חוקי לקחת מאיתנו כסף על אוויר. אני מייעצת לכל מי שבריאותו חשובה לו להוריד מסכות ולחזור לחיות". הכתוב לעיל אינו מייצג את דעת מעריב בשום פנים (עם או בלי מסכה) ואופן.
ישנן עוד טענות רבות כנגד החקיקה, לדברי מיכל: "משפעת מתים הרבה יותר ומעולם לא חייבו במסכות. נתניהו הבטיח אלפי מתים ברחובות והכניס את כולם ללחץ תוך שהוא מוביל עשרות חוקי חירום השוללים את הדמוקרטיה. התקשורת מספרת על נדבקים ועושה שימוש במילה "חולים" כאשר רובם הגדול ללא סימפטומים". חולים בראש.
האם מחאה זו תצליח? האם בכלל כל המחאות של התקופה יישאו פרי? ימים יגידו. עד אז, חני מזמינה את כל מי שתומך במאבק המסכות להצטרף למחאה ביום חמישי, 27.8, מול הכנסת בירושלים. שם חני וחברי הקבוצה יקיימו לדבריה: "תהלוכה נגד ההפרה הגסה של זכויות אדם בסיסיות ובעד החיים. בליווי כלי נגינה, שירה, שמחה וריקודים". נראה לי שאין צורך להביא מסכה.
זהו נושא עם פוטנציאל שערורייתי, הוא נוגע בכולנו ויוצר מחנות בין רגע, קל להבחין באיזה צד כל אדם. גלויי-הפנים נדירים בנוף הישראלי ומיעוט זה רק מחזק את הקלות שבה אנו מזהים אותם. משהו בנו מחפש להעביר ביקורת ולשפוט את מי שאינו מציית להנחיות, אנו הופכים לטלית שכולה תכלת, עשינו מצווה, אמרנו לאדם לעטות מסכה. חיזקנו את הסטטוס קוו, אבל האם הפעם מדובר בהנחייה שגוייה? ייתכן שישראל בוקר אחד תתעורר ותבין שהתקנות שהכנסנו למיטתנו רק עשו לנו רע, נותרנו מבודדים ומרוחקים יותר. ייתכן כי רצינו לפגוע בנגיף ובמקום זאת פגענו בעצמנו? אולי הגיע הזמן לעשות חשבון נפש, להחליף מצעים ולהתחיל מחדש?
אני לא מהפכן ולא אנרכיסט. כמוני, אני מאמין שרובנו שומרי חוק, כל רצוננו הוא לעזור לסיום מגפת הקורונה ולכן אסיים בעצת עו"ד אסף פלג: "נסו לתעד באופן חוקי מפגשים עם שוטרים ופקחים; לשאת אישורים מתאימים, ואם חלילה דברים הסתבכו - לשמור על קור רוח ולפנות לייעוץ משפטי בהקדם על מנת שלא להחמיץ את מועדי הערעור". ואל נשכח להסביר פנים אחד לשני, גם אם זה מאחורי מסכה.
"עוד בתחילת חודש מרץ 2020, כשטענו כולם שלא צריך מסכות, אני, גם ברדיו וגם בטלוויזיה המלצתי על עטיית מסכות והדרכתי כיצד להכין מסכה ממטפחת-אף או מצעיף בד או משי".
"במשך הזמן, ועם הבנת מנגנוני ההדבקה, והחשש גם מהדבקה מאנשים שמולנו, וגם מסיכוי של הדבקה מאארוסול (מרסס חלקיקים באוויר), החליטו כל המדינות בהן ההדבקה גדולה, לחייב עטיית מסכות. וזו גם המלצה של ה-CDC – המרכז לבקרת מחלות בארה"ב".
"אני מדגיש, הדבקה טיפתית (DROPLETS), שפירושה שהנגיף מובל על ידי טיפות מיקרוסקופיות שנפלטות מפינו או מאפנו במהלך דיבור, שיעול, כחכוח בגרון ודיבור – וציוד מיגון מונע את מעבר הטיפות המעבירות את הנגיף".
"ייתכן וניתן לשחרר ילדים עד גיל 10 מצורך בעטיית מסכה בזמן שהותם או בזמן משחק ביחד, או בבית הספר. המחלה אינה מסוכנת (פרט למקרים נדירים) בגיל זה, ואם יידבקו ילדים רבים, הסיכוי למחלה קשה אצלם שואף לאפס וכך נגביר את הסיכוי לחיסון עדר".
"חלק מההתפרצות לאחרונה היא בגלל הזלזול בהוראות. אמנם בתחילת המחלה, כשאנשים פחדו נזהרו, הקפידו, רחצו ידיים ושמרו על מרחק, היינו במקום ראשון בעולם ! ראו לאן הדרדרנו רק 'בזכות' הזלזול וה-'יהיה בסדר'".
התרעות פיקוד העורף