בימי שגרה, חגי תשרי הם העונה החמה ביותר עבור בתי עסק רבים. אך השנה, הקורונה והסגר השני, שהוטל החל מערב ראש השנה, הפכו לגמרי את המציאות. "בשנה שעברה, בתקופה הזאת, כל הטיולים שלנו לחו"ל היו מלאים. לא היה אפשר למצוא אפילו מקום לבן אדם אחד, גם לא בהתראה של שבועיים־שלושה", אומר איתמר ניר, סמנכ"ל חברת פגסוס, המפעילה סוגים שונים של טיולים מאורגנים.
"חגי תשרי הם העונה הכי חזקה לתיירות יוצאת", הוא מבהיר, "זאת תקופה שאנו מחכים לה כל השנה, תקופה שבה לאנשים יש מנהג קבוע לטוס לחו"ל. בתקופה הזאת טסים לחו"ל אנשים שלא רוצים להיות בבית בחגים וכאלה שמחפשים נופש משפחתי. הרבה חברות במשק מדמימות את פעילותן בתקופה זאת, מה שמניע את העובדים לצאת לנופש בארץ או לטוס לחו"ל".
"בימי שגרה, בשבועות הללו אנחנו כבר מתעסקים בעיקר בתפעול ולא במכירה, כי הכל כבר מלא. מדובר בשלושה שבועות שיכולים לפעמים להגיע לעומס של חודשיים שלמים של עבודה. בימי שגרה, בחגי תשרי היינו מוציאים טיולים לכל העולם: לאינדונזיה, לגרמניה, לרוסיה, לארה"ב. אין מקם שלא היינו בו".
"כיום בקושי טסים לחו"ל, טיולים בארץ בוטלו, והמציאות לכאורה מכתיבה לי לסגור עד יעבור זעם, ואז כשיעבור זעם - תעשה מה שתרצה. אבל זה דבר שנוגד את כל התפיסה העסקית שלי ושל חברת פגסוס. אנחנו לא רואים עסק שיכול לעצור. עסק תמיד חייב להישאר בתנועה, ולכן השיח שלנו הוא איך אנחנו מתמודדים וממשיכים כשאין הכנסות".
סקנדל או פסטיבל
כמדי שנה היה אמור להתקיים בחול המועד סוכות, זאת הפעם ה־21 ברציפות, "פסטיבל התמר". אולם בשל הנחיות הסגר בחגים נאלצו המועצה האזורית תמר ופורום הפקות לבטלו. עד להוראה על הסגר, ובתוך האפלה התרבותית של התקופה, עמלו המארגנים רבות כדי להציג תוכנית אומנותית מקורית ולקבל אישור ממשרד הבריאות וליצור קפסולות לפי הנהלים. מכירת הכרטיסים הייתה בעיצומה, אך הקהל הרחב יצטרך כנראה להתאזר בסבלנות לסוכות 2021. "עשינו מאמצים רבים לתמוך בעולם האירועים, התרבות והתיירות במרחב ים המלח. לצערנו, החלטות הממשלה במתווה הסגר הנוכחי - המאפשר טיסות למלונות בחו"ל אך סוגר מלונות ומתחמי אירוח בישראל - פוגעות אנושות בעולם התיירות והתרבות ועלולות להיות הרסניות", אומר ניר ונגר, ראש המועצה האזורית תמר.
ונגר מדגיש: "האביב והסתיו, כלומר תקופת פסח־יום העצמאות וחגי תשרי, בטח באזור ים המלח, הם שיא העונה שלנו. לפעמים שתי התקופות האלה מחזיקות את העסקים ומסייעות להם לעבור את התקופות הפחות טובות של הקיץ והחורף. עכשיו זאת מכה קשה מאוד לכל עסקי האירוח במרחב - למלונות, לעסקים תומכי התיירות, כמו הקניון בים המלח, לחנויות שונות, לחאנים, לצימרים, לכל מדריכי הטיולים. המועצה שלנו מארחת בחגי תשרי עשרות אלפי אנשים ביום. רק לשמורת עין גדי למשל, ביום חג, יכולים להגיע 10,000 איש, ולאזור המלונות בעין בוקק יכולים להגיע 15 אלף איש ביום".
ונגר מספר שלפסטיבל התמר - שמסובסד מדי שנה בידי המועצה ומתקיים בארבעה מוקדים, הראשי בהם הוא למרגלות מצדה - היו מגיעים בשנים טובות כ־30 אלף איש. "השנה זה היה אמור להיות מצומצם יותר בגלל הקפסולות והתו הסגול. היו אמורים להגיע במהלך ששת ימי הפסטיבל כ־9,000 איש. אני תקווה ותפילה שבמהרה נוכל לחזור לשגרה".
מאתרגים את השוק
אי אפשר לכתוב על חגי תשרי בלי להזכיר את ארבעת המינים. "ימי חגי תשרי הם ממש עלייה לרגל לירושלים", מתאר עוזי־אלי חזאי, המכונה "איש האתרוגים". "בימי שגרה, משפחות היו מגיעות לטייל בירושלים, אנשים היו מגיעים לסליחות בבתי הכנסת בעיר וגם באים לטייל בשוק מחנה יהודה. אפילו שהשוק נשאר פתוח בסגר (עד ההחמרה בסגר), אין ספק שזאת לא אותה כמות של מבקרים כמו בימים הרגילים. מספר המבקרים ירד מאוד, ואוטומטית גם נפגעת הפרנסה.
בגלל הסגר והגבלת המרחק עד ל־1000 מטרים מהבית, אנשים לא יכולים להגיע לירושלים מערים אחרות. בימים רגילים תמיד היו המון אנשים ליד הדוכן שלי בתקופה הזאת. גם תיירות חוץ, שהייתה 40% מהמבקרים בשוק, איננה. היו מגיעים גם חבר'ה של פרויקט 'תגלית'. בכל יום היו מגיעים לשוק חמישה אוטובוסים. היום כבר לא מגיעים. האתרוגים שלי יצטרכו כנראה לחכות לשנים טובות יותר".
חזאי (77), בעל שני דוכני אתרוגים בירושלים (בשוק מחנה יהודה וברחוב בן יהודה ליד כיכר ציון) וגם בעל דוכן אתרוגים בשוק הכרמל בתל אביב, נמצא בתחום 22 שנים. הקורונה לא היטיבה עם עסקיו. "כשהתבשרנו על הופעת הקורונה, סגרו את השווקים, והסוחרים נכנסו להפסדים כלכליים ולקשיים מורליים־נפשיים", הוא מתאר, "החנויות היו סגורות, הסתגרנו בתוך הבתים, ובמשך חודשיים השווקים שבקו חיים. כשחזרו למסלול ופתחו לאט־לאט, חלק לא עמדו בזה. בשוק מחנה יהודה, למשל, הרבה סוחרים סגרו את העסקים ועזבו אותם בגלל חוסר מימון וחוסר תפקוד, בגלל הלוואות שלקחו ולא עמדו בהן".
"מבחינתי זאת הייתה תקופה מאוד חזקה, תקופה שבה אנשים עולים לרגל לירושלים, לכותל, ועוברים במחנה יהודה דרך הדוכן. הכל פתאום השתתק, וזה מאוד מאכזב וכואב. אנשים היו באים לשוק, לגעת, למשש, להריח ולבחור את האתרוג שלהם. להסתכל דרך זכוכית מגדלת אם הוא כשר או לא כשר. זאת הייתה חוויה בשביל אנשים ובשבילי. היו באים עם הילדים לטייל ולהריח אתרוגים. הייתה אווירה של חג, ופתאום אין כבר את האווירה הזאת. אין את ההתרגשות הזאת. אנשים עכשיו יכולים להסתגר שבועות בבית, בלי לצאת ובלי לחוות את החוויה הזאת".