הרשויות המקומיות הבינו כי כדי להילחם בקורונה, עליהן לא רק לסמוך על הממשלה ומשרד הבריאות, אלא גם להיות אקטיביות. מלבד פעילות מגוונת הקשורה בהסברה, הן החלו לנקוט צעדים נוספים, בהם הקמת מערכים אפידמיולוגיים בתוך הרשות. מערכים כאלה פועלים כיום בעשרות יישובים ברחבי הארץ בשיתוף משרד הבריאות ופיקוד העורף.
"כבר מתחילת הגל הראשון התחלנו את החקירות באופן לא רשמי", מספר רביץ. "היינו מקבלים את המידע לגבי מי חלה בדרכים שלנו ומבצעים בעצמנו את החקירות".
רשמתי לעצמי מספר רב של דוגמאות של אנשים שבזכותנו נכנסו לבידוד ולא הסתובבו בחוץ עוד לפני שקיבלו הודעה ממשרד הבריאות. משרד הבריאות עובד במקסימום שלו, אבל הוא לא יכול להגיע לרזולוציה שאליה אנחנו מגיעים. בתקופה שבה התחלנו את המהלך הזה היינו מספר אחת בארץ בנדבקים. היום אנחנו באזור הכתום, בואכה ירוק".
במסגרת המאמץ לתגבור צוות התחקירנים האפידמיולוגיים ולקטיעת שרשרת ההדבקה במדינת ישראל, התקבלה הנחיה מפרופ' רוני גמזו להכשיר עובדי רשויות מקומיות לביצוע חקירות אפידמיולוגיות. המתחקרים מהרשויות שעברו הכשרה של מערך בריאות הציבור במשרד הבריאות עובדים על מערכת החקירות של משרד הבריאות, ויש להם הסמכה לבצע חקירות לתושבי הרשות, לקבוע מי מחויב בידוד, ולהורות לתושבים שבאו במגע הדוק עם חולה מאומת להיכנס לבידוד, בדומה לכל חוקר אחר שקיבל הסמכה לעבודה זו.
בנוסף, בשל הצורך לבצע הרבה מאוד חקירות, יש עובדי רשויות שעברו הכשרה יותר בסיסית והסמכה ליצירת קשר רק עם תושבים שבאו במגע הדוק עם חולה מאומת ותועדו בחקירה אפידמיולוגית. הללו לא מבצעים חקירות אפידמיולוגיות ולא יודעים פרטים על החולה המאומת, אלא מקבלים רשימה ממערכת משרד הבריאות, ותפקידם להתקשר לאותם תושבים ברשימה, להנחות אותם לגבי הבידוד וגם לבדוק אם הם זקוקים לסיוע בבידוד.
כבר באמצע ספטמבר הוקם בקריית יערים מערך אפידמיולוגי מסודר. "כיום יש לי ארבעה אנשים במועצה שעוסקים בכך, שעברו הכשרה של משרד הבריאות ומקבלים ממנו את הרשימות", מספר רביץ. "הם עובדים במשמרות משבע בבוקר עד 12 בלילה. ישנם יתרונות רבים בכך שעובדי הרשות מבצעים את החקירות האפידמיולוגיות. כמעט כל בן אדם שצלצלתי אליו, הכרתי אישית. ידעתי גם לשאול שאלות מכוונות. למשל, מה עם השכן, מה עם המכולת שאתה נוהג לקנות בה? המון שאלות שחוקר במשרד הבריאות לעולם לא יוכל להגיע אליהן. כמו כן, יש קשר אישי. אנשים נשמעים להוראות, ואנחנו גם דואגים לטיפול מתאים לכל משפחה שנכנסת לבידוד, כולל אספקת אוכל וכו'".
כשקיבלנו דיווח על חולה מאומת ראשון, פרסמנו פוסט בדף הפייסבוק של המועצה: 'צור איתנו קשר'. הוא יצר קשר, שאלנו איפה הוא היה בשבועיים האחרונים ופרסמנו את המסלול שלו בפייסבוק. כיום משרד הבריאות כבר חיבר אותנו למערכת שלו, שמתעדכנת כל רבע שעה. היו מקרים שהתקשרנו לבן אדם ואמרנו לו שהבדיקה שלו יצאה חיובית עוד לפני שקיבל את התשובה מקופת החולים".
בזכות מערך התשאולים המקומיים, מספר יישובים הצליחו לעבור בפרק זמן קצר יחסית מצבע אדום לירוק. "הרשויות ברחבי הארץ החלו בחקירות עוד מהגל הראשון במרץ, כאשר הבנו שאנחנו יודעים לפעול הרבה יותר מהר ולהגיע לאנשים שבאו במגע עם חולים", אומר יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס. "היתרון של הרשות המקומית הוא שאנחנו מכירים מקרוב את כל בתי הכנסת, בתי הספר, החוגים, ויודעים לאתר ביעילות מגעים. כיום זה מוכיח את עצמו בעשרות רשויות מקומיות שלקחו את המושכות לידיים ומבצעות בעצמן את החקירות. לא כל הרשויות יכולות לקחת על עצמן בניית מערך כזה, ולאותן הרשויות הצבא ומשרד הבריאות נותנים סיוע. הרשויות המקומיות חייבות לנהל את המאבק במגיפה. זה מוכיח את עצמו".
בנוסף לחקירות האפידמיולוגיות שהרשות מבצעת, בחלק מהערים, בהן רמת גן, ראשון לציון, תל אביב ועוד, הוקמו בשיתוף פיקוד העורף ומד"א מתחמי בדיקות קורונה לתושבי העיר, ללא הצורך בתיאום תור מראש או בהפניית רופא, חלקם כבר נסגרו. בפתח תקווה, למשל, הוקם חמ"ל קורונה עירוני שבמסגרתו קיים גם תא פינוי למלוניות בשיתוף פיקוד העורף.
תפקידו לסייע לחולים להשתבץ במלוניות ולדאוג לרווחתם במהלך השהות בהן. תא הפינוי גם מסייע בשינוע אביזרים מביתו של החולה למלונית ובהבאת תרופות ומזון מיוחד. כדי לתת מענה לתושבים דתיים בערים, היו רשויות שביצעו פעילויות מיוחדות. המועצה האזורית נחל שורק, למשל, רכשה צליות, מאווררים וארונות ספרי תורה וחילקה בין מנייני הרחוב כדי לאפשר תפילות בחוץ ללא סיכונים. ואילו בנתניה, בשכונות שבהן מתגורר הציבור החרדי, הושמעו באמצעות רכבי הפיקוח העירוני הקלטות של רבנים מובילים הקוראים לשמירה על הנחיות משרד הבריאות.
כמו כן, שעתיים לפני תחילת כל אירוע הלכנו למקום וווידאנו שההנחיות מבוצעות. רוב האנשים מקבלים את הבקשה שלנו. אם יש אירוע שלא התנהל כמו שסוכם - וכמעט לא היו כאלה - שלחנו את הפקחים שלנו לשם. ירדנו במספר הנדבקים בזכות שיתוף הפעולה עם התושבים. בלי שיתוף הפעולה שלהם, אי אפשר להצליח".
יש גם ערים, בהן נתניה ורחובות, שפתחו "קווים אדומים" ייעודיים לדיווח על הפרת הנחיות. "לפני כשבוע נפתח אצלנו קו אדום", מספר אלי ג'אן, מנהל המוקד העירוני באגף הביטחון בעיריית רחובות. "קיבלנו כבר עשרות פניות של תושבים שהתלוננו על התקהלויות בגני שעשועים, בגינות ציבוריות, דיווחים על בתי עסק שעובדים בניגוד לתקנות. מרבית הפניות היו אנונימיות, אבל היו גם כאלה שלא היה אכפת להם להזדהות. כשמתקבלת פנייה, אנחנו מפנים אותה ישירות לשיטור העירוני. הם מגיעים לאירוע ועושים הסברה ואכיפה".
יש מי שנעזרים גם באמצעים טכנולוגיים כדי למגר את המגיפה. כך למשל ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, יזם התקנת מדבקות מיגון V־SHIELD שמפחיתות את סיכויי ההידבקות בקורונה במרחב הציבורי. מדבקות כאלה הותקנו כבר בבית אבות, יותקנו בבית אבות נוסף ובשכונות שמוגדרות אדומות.
בעיריית ראשון לציון מפעילים באמצעות החברה לביטחון שישה רחפנים לאיתור התקהלויות. "יש בעיר שטחים גדולים פתוחים שמושכים אליהם אנשים רבים לעשות בהם התקהלויות, מסיבות טבע, פיקניקים וכו'", מספר דובר החברה לביטחון אבי אשכנזי. "מפני שמדובר בשטחים נרחבים, קשה לשלוח לשם פקחים או שוטרים ולחפש מחט בערימת שחת. ברגע שאנחנו מעלים רחפן לאוויר שמבצע סריקות בשטחים נרחבים, אנחנו מצליחים לאתר במהירות את אותם המוקדים, לבצע פעילות אכיפה ולשלוח כוח של פקחים.
הרחפן איתר למשל חבר'ה שהגיעו לעשות פיקניקים, קבוצות שהגיעו לאגם הנקיק כדי לדוג, בני נוער שהגיעו לעשות פעילות בחברותה. בהרבה מקרים אנשים מזהים את הרחפן ובורחים מהמקום. מבחינתנו, זה עשה את שלו. אנחנו לא מחפשים את הדוחות, אלא למנוע התקהלויות".
התרעות פיקוד העורף