פרופ' שמואל שפירא הסביר כיצד נבחרו הנסיינים לשלב הזה של הניסויים בבני אדם. "80 סה"כ לשלב הראשון, המתנדבים, הם נענו לקול קורא. בקבוצה הראשונה יש קריטריונים מאוד אדוקים של גיל 18-55. צעירים יחסית ובריאים, בשלב השני מתרחבים לאוכלוסייה בגילאים יותר מבוגרים וגם אנשים עם מחלות רקע והשלב השלישי הוא שלב רחב מאוד".
מנהל המכון הביולוגי התייחס גם לאפקטיביות של החיסון שנמצא בפיתוח וכמה זמן הוא יחזיק אצל אדם. "זו שאלת המיליון דולר, למעשה אף אחד לא יודע. הנוגדנים כנראה נעלמים מהר בטווח של חודשים אבל יש מרכיבים אחרים במערכת החיסון שנותנים זיכרון חיסוני יותר טוב. ההערכות בעולם שיצטרכו לקבל את החיסון בדומה לשפעת מדי שנה", הסביר שפירא.
פרופ' שפירא התייחס גם לכמות הפעמים שיהיה צורך לקבל את החיסון. "יש יתרון נוסף בחיסון שלנו, החיסונים האחרים יחייבו שתי זריקות, החיסון שלנו יהיה מבוסס כנראה על הזרקה אחת", אמר. באשר לשאלה האם החיסון לקורונה יוכל להינתן במקביל לחיסון שפעת ענה פרופ' שפירא: "כנראה שיוכל להינתן במקביל, גם חיסון השפעת הוא סוג מסוים של קוקטייל וסביר שיהיה אפשר לתת אותם יד ביד".
מנהל המכון הביולוגי התייחס בראיון גם לתחרות העולמית במירוץ לפיתוח החיסון. "הרוסים והסינים כבר יצאו, מה הם עשו שם? אני לא יודע. מה האתיקה שלהם? אני גם לא יודע, יש חברות אחרות שמעט לפנינו, אני חייב להגיד שניתנו הרבה מאוד הקלות וקיצורי דרך בעולם שאנחנו לא נהנינו מהם. התקציב שלנו היה בצורה מדודה 1/30 מתקציב של חברות הענק, לכן ההישג המדעי פה הוא עצום. גם אם נגיע שלישיים, זה החיסון של תושבי מדינת ישראל, זה החיסון שלנו והוא חיסון טוב מאוד ובטוח ובסוף האיכות תדבר", אמר פרופ' שפירא.
"הפוטנציאל הוא טוב, אנחנו מייצרים אותם. במכון יש 25,000 מנות כבר בבקבוקים, יש לנו מיליון מנות נוספות שייצרנו שעדיין לא בקבקנו אותם כי הפג תוקף מתחיל לתקתק מאז הבקבוק", סיכם מנהל המכון הביולוגי.
התרעות פיקוד העורף