בתוך כך, חוקרים מטעם האוניברסיטה העברית פרסמו מסמך ובו המלצות להמשך המערכה מול הקורונה, ותמכו גם הם בפתיחת מערכת החינוך. "ניתן לבלום התפרצות גם בהינתן מערכת חינוך פתוחה. לא נמצא מתאם בין עליה בתחלואה לריכוזי אוכלוסיה וילדים", נכתב. לעומת זאת, הם המליצו שלא לפתוח פעילות בחללים סגורים, כגון בתי כנסת ומסעדות, עד שלא תהיה דוגמה למדינה אחרת שעשתה זו בהצלחה.
כמו כן, מנכ"ל משרד החינוך לשעבר, שמואל אבוהב, עלה לשידור והתייחס לדבריו של סגל.
"הדבר השלישי, לוקחים את המדד שעשינו במצב הרגיש של הילדים ובודקים אילו ילדים נמצאים בבדידות מי נמצא בחרדה ובמצוקה יש מערך שלם של פסיכולוגים ויועצים חינוכיים. הילדים לא יכולים כרגע להתמודד עם המצב, זה גדול פי כמה ביכולתם ואם היה בא פרופסור ומנטר את המצב הרגשי הרווחתי חברתי של הילדים מה הוא היה מגלה? הוא היה אומר שתשעה חודשים הילדים איבדו את סדר היום, שליש מהילדים נמצאים בבדידות כל תלמיד רביעי מדווח על מצוקה יש יותר ויותר פערים שהולכים וגדלים, המשפחה לא בנויה להכיל את סדר היום של הלמידה של ילדים מרחוק ולכן כתוצאה מכל הדברים האלה המצב הנוכחי יותר רע מן המחלה.
"צריך להבין שגם בנסיבות של קורונה הסגר זה לא שגרה, זה לא הצלחה, צריך ליצור שגרת לימודים בקורונה, למה? כי לעולם, לעולם, אי אפשר להתקיים רק על למידה מרחוק. היא יוצרת דברים קשים. מה שהקבינט צריך לקבל החלטה לאלתר בלי שום שיהוי ודחיה כי אין טעם, צריך להחזיר אותם בקפסולות בקצובות מצומצמות. לפזר בכל היישוב, קבוצה אחת תהיה בתנועת הנוער והאחת במתנ"ס. ובלבד שהמורים מלמדים את הילדים, אי אפשר להשאיר את הילדים להתמודד לבד עם המורכבות הזאת של הקורונה".
התרעות פיקוד העורף