פרופ' שלמה וינקר, סמנכ"ל רפואה בקופת החולים לאומית, שוחח עם ענת דוידוב ב-103FM בהמשך להודעה על הרחבת מבצע החיסונים לכלל הציבור, וסיפר על ממצאי המחקרים שנערכו במעבדתו, שהוכיחו כי החיסון יעיל נגד המוטציה הבריטית. "מה שקרה הוא שבדקנו את שיעור התחלואה בנגיף הרגיל והבריטי ומצאנו שזה אותו הדבר. זאת אומרת, שאין איזו תחלואה יתר במוטציה הבריטית אחרי חיסון. מזה הסקנו שהיעילות של החיסון על המוטציות עובדת".

מה המחקר האחרון שלכם אומר?
"בדקנו את היעילות של החיסון בשני היבטים: הראשון הוא כמה זמן מאז קבלת המנה הראשונה של החיסון הוא מתחיל לעבוד. מצאנו שהחל מהיום העשירי מאז קבלת המנה הראשונה של החיסון מתחילים לראות ירידה בתחלואה שממשיכה גם אחרי קבלת המנה השנייה של החיסון".

וישנה גם עלייה בנוגדנים, לא?
"נוגדנים אנחנו לא בודקים. אני באופן אישי חושב שלא צריך לבדוק נוגדנים בכלל. חוץ מידע על כמות הנוגדנים בדם זה לא באמת נותן לנו מידע רפואי לגביי החסינות או לגביי הסיכוי של מי שמחלים לחלות שוב".

הבנתי. אז יש ירידה בתחלואה אחרי עשרה ימים מקבלת החיסון הראשון ומה קורה אחר כך?
"שבעה ימים אחרי החיסון השני ישנה ירידה דרמטית בתחלואה".

של כמה?
"אני לא רוצה להגיד כי לא השוויתי את זה. זאת אומרת, בניגוד לקופות החולים האחרות שעשו השוואה בין המתחסנים לאלו שלא מתחסנים אנחנו בדקנו את המתחסנים ביחס לעצמם. בכל אופן זה אומר שהתוצאות אצלנו לא פחות טובות מהתוצאות של הניסוי הקליני המסוקר של פייזר".

אתה מדבר רק על המתחסנים בפייזר?
"רק פייזר. אין לנו חיסון אחר בארץ כרגע. מה שראינו הוא שככל שעובר הזמן התחלואה יורדת. אגב, הנתונים שמגיעים אלינו מבתי החולים על החולים הקשים מעל גיל שישים רק מחזקת את זה שהחיסון עובד כי אומרים שבגילאים הצעירים יש עלייה של 250% במספר החולים הקשים, וזה באופן עקיף מוכיח לנו את היעילות של החיסון.

הדבר השני שבדקנו ויש לנו את זה רק אצלנו באופן ייחודי במעבדה יכולת להבדיל בין המוטציה הבריטית לנגיף הרגיל. עכשיו, לא מדובר בריצוף גנטי כמו שעושים במעבדות, אנחנו לא מרצפים, אבל ראינו באחד המכשירים אצלנו שהתוצאה החיובית של המוטציה הבריטית היא אחרת ביחס לתוצאה החיובית של הנגיף הרגיל. מה שאומר שאנחנו יכולים להגיד 'זה מוטציה וזה לא'.

מה שקרה הוא שבדקנו את שיעור התחלואה בנגיף הרגיל והבריטי ומצאנו שזה אותו הדבר. זאת אומרת, שאין איזו תחלואה יתר במוטציה הבריטית אחרי חיסון. מזה הסקנו שהיעילות של החיסון על המוטציות עובדת".

אנשים רואים את העניין של המוטציות, ולא בטוחים שהם רוצים להתחסן. מה גם שהם רואים שהתוקף של תעודת המתחסן הוא לזמן קצר. מה דעתך?
"תעודת המתחסן מתבססת על מאגר המידע והנתונים של משרד הבריאות ומשרד הפנים, כי שם מקבלים את השם באנגלית ומספר הדרכון. ברגע שאנחנו נצבור ניסיון ונראה שהחיסון ממשיך להיות בטוח ומגן אז אוטומטית הם יוכלו להיכנס שוב לאתר של משרד הבריאות או של הקופה, ילחצו אנטר ויקבלו דרכון ירוק ליותר מזה. זאת אומרת, שלדרכון יש תוקף קצר רק מחמת הזהירות".

אולי הם יצטרכו להתחסן שוב לא? כמו חיסון שפעת, יאלצו להתחסן כל שנה.
"יכול להיות".

תראה, אבל יש חשש. אנשים מפחדים מתופעות לוואי, אנחנו לא יודעים מה יהיה והניסוי נעשה תוך זמן קצר, יש פה המון פחדים, ויש פה גם המון קונספירציות. מדברים על זה ללא סוף.
"נכון".

אז בוא ננסה להרגיע את הציבור?
"אני לא יודע להתמודד עם קונספירציות. טובים ומתוחכמים ממני ניסו. אני יודע להציב עובדות ולהגיד שבארץ התחסנו מעל לשלושה מיליון איש. כמות גדולה מהם כבר התחסנו בפעם השנייה. אז יש אירועים, ויש תופעות כאלה ואחרות שמגיעות זמן קצר אחרי קבלת החיסון".

למשל דלקת בשריר הלב אצל בחור בן 19 שלא יודעים לייחס את זה עדיין לחיסון.
"וגם לעולם לא נדע לייחס. המדע הוא אמפירי. אם נראה תופעה שתקרה הרבה אנחנו נדע לייחס אותה, ואם לא אז לא. מעבר לזה, אם הסיכון הוא אחד למיליון זה שווה את הסיכון. הנה, אנחנו בסגר מטורף, וכמות החולים עדיין לא יורדת. למה זה? אני לא יודע, אבל משער שזה קשור למוטציה הבריטית כי מה שראינו בנתונים שלנו הוא שהיא הולכת ומשתלטת".

פרופ' בכיר לרפואה: "החיסון לקורונה יעיל גם למוטציה הבריטית"

סמנכ"ל רפואה בקופ"ח לאומית שוחח עם ענת דוידוב על ממצאי המחקרים שנערכו במעבדתו והוכיחו את יעילותו של החיסון: "שבעה ימים אחרי החיסון השני ישנה ירידה דרמטית בתחלואה"