השנה האבודה של ענף האירועים: בעלי האולמות מדברים

העוסקים בתחום השמחות ששבו זה עתה לעבוד אחרי תקופה ארוכה עדיין מנסים לעכל את הטלטלה, אובדן הפרנסה, היומן הריק והחשש מהסגר הבא שאולי ממתין מעבר לפינה | כתבה חמישית בסדרה

אילנה שטוטלנד צילום: פרטי
קורונה - המשטרה פיזרה חתונה שהתקיימה בניגוד לתקנות. צילום: דוברות המשטרה | צילום:

ב־15 במרץ נסגרו אולמות האירועים בעקבות המגבלות שהוטלו על קיום אירועים המוניים. בהמשך, בין הסגרים, הם נפתחו ונסגרו לסירוגין, על פי מגבלות ההתקהלות. סגירתם השפיעה בין היתר גם על זוגות רבים שבחרו לדחות את חתונתם פעם אחר פעם על מנת שיוכלו להינשא באופן שרצו. המציאות הזו הובילה גם להתפתחות התופעה של אירועים  שהתקיימו במחתרת, בניגוד להנחיות. רק בשבוע שעבר שבו אולמות האירועים לעבוד, על פי הנחיות התו הירוק, אחרי השנה האחרונה שבה הושבתו כאמור מפעילות כמעט לגמרי.

לדברי לוי, שברך כלל מגיעה לכלות באזורים שבין באר שבע לנתניה, לא רק שהעבודה מאוד פחתה והיו חודשים מתים לגמרי, "אלא גם אוכלוסיית הלקוחות השתנתה", היא אומרת. "בדרך כלל היו לי 50% כלות דתיות ו־50% כלות חילוניות. אבל איך שהתחילו העניינים עם הקורונה, הכלות החילוניות אמרו 'תשמרי לנו את אותו התאריך, אבל לעוד שנה', ואילו הכלות הדתיות - שלהבדיל מהחילוניות לא גרות עם החבר לפני החתונה - מאוד רצו את הטייטל של הנשואה. לכן בשנה הזאת כמעט 100% מהכלות היו דתיות".

המאפרת טל לוי
המאפרת טל לוי | צילום: שרי משולם

"זאת הייתה שנה שפשוט שינתה את כל כללי המשחק בעולם הכלות והמתחתנים", אומרת ליאת ברוך, בעלת "פואטיק", סטודיו לשמלות כלה בעין כרם בירושלים. "אם פעם כלה הייתה מגיעה שלושה חודשים מראש כדי לעצב שמלה, אז עכשיו היה צריך להגיע הרבה יותר זמן מראש, כי צריך היה לקחת בחשבון שאולי יהיה בידוד או סגר, ואי אפשר יהיה לעבוד או למדוד. היה צריך לקחת המון משתנים בחשבון. למשל שפתאום החתונה תידחה מהקיץ לחורף, ואז צריך לשנות את השמלה. נדרשו המון גמישות והיערכות לשינויים. מצד אחד, הפרנסה ירדה והיו חודשים שלא היה שום דבר. מצד שני, היו חודשים מסוימים שבהם הענף נפתח והיה עומס מטורף בזמנים מאוד קצרים, כי כולם רצו לנצל את המומנטום".

ליאת ברוך, מעצבת שמלות כלה
ליאת ברוך, מעצבת שמלות כלה | צילום: אלומה משולמי

ידיים קשורות

בספטמבר 2019 פתח עמי כהן את אולמי האירועים סיי (SAY) בראשון לציון. "עבדנו חצי שנה, ואז הגיעה הקורונה", הוא מספר.

עמי כהן, הבעלים של אולמי say  בראשון לציון
עמי כהן, הבעלים של אולמי say בראשון לציון | צילום: פרטי

גם די־ג'יי קובי שאלתיאל, הנמצא בתחום 15 שנים, עדיין מנסה לעכל את אירועי השנה האחרונה. "זו הייתה שנה הזויה שהתחילה בשוק", הוא מספר. "אחר כך הסתבר שזו הייתה גם שנה של למידה. אתה לומד על עצמך כאיש משפחה, לומד להעריך המון דברים חדשים".

שאלתיאל: "המענקים עזרו להרים את הראש מעל למים, והיו עוד אירוע־שניים בחודש כאשר לא היה סגר. חשבתי בהתחלה לחפש עוד עבודה, אבל הבנתי שיהיו לזה השלכות ושאיאלץ להישאב לעבודה אחרת, לחזור הביתה עייף עם חוסר רצון לעשות מוזיקה. כדי־ג'יי אתה חייב להתעדכן, לעבוד באולפן על דברים חדשים. בקורונה מצאתי יותר זמן ליצור מוזיקה, להיות יותר באולפן".

לוי: "בתור אשת משפחה ואמא לשלושה ילדים, לא הייתה לי שום יציבות כלכלית בשנה הזאת, אבל האמת שבאופן מפתיע הצלחתי לשרוד. המענקים עזרו מאוד, אבל אני אומרת זאת בזהירות ובחוסר ביטחון, כי עדיין אני לא יודעת אם אצטרך להחזיר חלק מהם ב־2021 (רשות המסים דורשת ממעסיקים מסוימים להחזיר את המענקים שקיבלו ב־2020 אם לא עמדו בתנאי המענק – א"ש). בעלי עובד מדינה, לא הגענו חלילה לפת לחם, אבל כן הצטמצמנו. לא שלחנו למשל את הילדים לקייטנה השנה".

ברוך: "הפרנסה שלי ירדה ב־50% לפחות. עבדתי בכל שנייה שיכולתי, ולא היו הרבה שניות כאלה. המענקים שהתקבלו לא היו משמעותיים עבורי. בדרך כלל אני נעזרת בתופרת, בתדמיתנית ובעובדות בסטודיו, ואילו השנה לקחתי על עצמי המון דברים שכבר לא עשיתי הרבה שנים, כמו תפירה ותדמיתנות. כמה שיכולתי, עשיתי בעצמי. זה מה שעזר לי להחזיק את הראש מעל למים".

שאלתיאל: "הסגרים היו מאוד קשים מבחינה נפשית. אני אדם שרגיל לצאת מהבית, לשמח אנשים, להיות באינטראקציה עם אנשים, ופתאום הייתי סגור בתוך הבית ומצאתי את עצמי עושה המון דברים שלא עשיתי לפני כן, כמו כביסה או לרוקן מדיח. לא ידעתי איך לאכול את זה, אבל אז למדתי להעריך, גיליתי יותר את המשפחה שלי, ביליתי יותר זמן עם הילדים. בדיוק נולדה לי ילדה בתחילת הקורונה, וזכיתי ממש לגדל אותה בשנה הראשונה שלה, להיות שותף פעיל בגידול".

DJ קובי שאלתיאל
DJ קובי שאלתיאל | צילום: איתי ברוך

בסימן שאלה

בימים אלה מנסים עובדי הענף לשמור על אופטימיות, למרות שמבחינתם העתיד עדיין לוט בערפל. "אין כרגע את ההתלהבות והלחץ במשרדים כמו שחשבתי שיהיה כשהענף ייפתח", אומר כהן. "אני מקווה שזה רק בגלל שהזוגות עדיין חוששים להתחייב ולסגור. יש אופטימיות זהירה, והחשש הכי גדול שלנו הוא שאנשים קצת מצאו אלטרנטיבה: וילות שהתחילו לעבוד, כל מיני מפיקים שמארגנים מקומות לאירועים ביער".

"האופטימיות היא מאוד זהירה", אומר גם שאלתיאל. "אנחנו חיים בסוג של סימן שאלה. אם פעם הייתי מסתכל קדימה ואומר 'סגרתי כך וכך אירועים', אז עכשיו אני אומר שסגרתי זאת בסימן שאלה. יש חשש מסגר רביעי ומהגבלות כאלה ואחרות".

"יש לי תחושה שיסגרו עוד שנייה שוב, אני בלחץ", אומרת גם לוי. "אמרתי שהשנה אני לא מנקה לפסח, רק עובדת. מנצלת את הזמן כל עוד הענף פתוח. מנצלת כל יום עבודה שיש".

תגיות:
אירועים
/
קורונה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף