"הרעה את מצבם": ניצולי השואה בישראל נפגעו קשה במיוחד במשבר הקורונה

כ־180 אלף ניצולי השואה שחיים בארץ הסתגרו בבתיהם במהלך המגפה, חששו לצאת או להיפגש עם המשפחה. רבים סבלו מחרדות, מצוקה נפשית וקשיים כלכליים. ראשי העמותות שמסייעות לניצולים מספרים על השנה הקשה והשלכותיה

אילנה שטוטלנד צילום: פרטי
הקרן לרווחת נפגעי שואה בקורונה
הקרן לרווחת נפגעי שואה בקורונה | צילום: שטראוס מים
6
גלריה

שנת הקורונה הייתה קשה במיוחד עבור אנשים מבוגרים, שכמעט לא יצאו מהבית ומיעטו להיפגש עם בני משפחתם. ביניהם היו גם ניצולי שואה, שמצאו עצמם במצוקה כלכלית ונפשית. "במהלך הקורונה קיבלתי מכתב מניצול שואה מבאר שבע, שכתב שגם בתקופת השואה הקשה ביותר הוא ראה אנשים, ואילו עכשיו הוא יושב לבד בבית ולא רואה אף אחד", מספר יעקב ברודר, מנכ"ל עמותת עמך - המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי שואה ובדור השני.

יחידת האופנוענים של יד עזר לחבר
יחידת האופנוענים של יד עזר לחבר | צילום: אוקסנה שלומוב

גם אילנית שטיינברגר, מנהלת תחום ההתנדבות והפרויקטים הקהילתיים בקרן לרווחת נפגעי השואה, עמותה שהוקמה על ידי ניצולי שואה עבור ניצולי שואה במטרה לסייע למי שניצלו מהתופת, חזתה בשינוי שגרמה הקורונה לאוכלוסייה זו. "על פי הנתונים המוכרים, לפני הקורונה כרבע מניצולי השואה בארץ דיווחו על עוני, ואילו בתקופת הקורונה הצרכים שלהם גברו בצורה משמעותית", היא מספרת.

"ראינו למשל המון פניות לבקשה של סלי מזון. זה לא היה רק בגלל הפחד לצאת החוצה ולקנות ומהחשש להידבק, אלא גם המצוקה הכלכלית שגברה. אם עד הקורונה ילדים יכלו למשל לתמוך יותר בהורים המבוגרים שלהם, אז היום הם פחות יכולים לעשות זאת, כי חלק פוטר או יצא לחל"ת. התמיכה המשפחתית פחתה. כמו כן, רבים מניצולי השואה הם בכלל חסרי עורף משפחתי".

אילנית שטיינברגר
אילנית שטיינברגר | צילום: מיכל שמיס

סבג: "ניצולי שואה הם מהאוכלוסיות שנפגעו הכי קשה בקורונה. הרבה מטפלים שלהם עזבו את הבית, כי הקשישים פחדו להידבק. היינו צריכים להכניס מטפלים ממוגנים שיעזרו להם למשל לנקות את הבית, לבשל. דאגנו לארוחות, הסענו אנשים לחיסונים. ארגנו מערך לוגיסטי לשם כך. היו גם הרבה קריאות מצילות חיים. בנוסף, בתקופת הקורונה הכנסנו מצלמות מחוברות לבתים של אנשים בודדים כדי שנוכל לדבר איתם. בנוסף, בעזרת חיישנים למשל, אם בן אדם היה נופל, היינו מזהים את זה".

שטיינברגר: "הגדלנו בצורה מהותית את הסיוע שלנו בכל הנוגע לסלי מזון. גם היום אנחנו רואים קבוצה מאוד גדולה של ניצולי שואה שמקבלים סלי מזון באופן קבוע. בנוסף, חילקנו אלפי שמיכות בחורף ורדיאטורים. יש לנו גם מחלקה שלמה של שירות סוציאלי הניתן על ידי עובדים סוציאליים. ראינו יותר פניות גם למחלקה הזאת. בתקופת הקורונה המשכנו לגייס תרומות לפעילות שלנו למען ניצולי שואה. כדי להקל על התהליך אפשרנו לעשות זאת גם דרך פייבוקס".

שמעון סבג
שמעון סבג | צילום: אוקסנה שלומוב

שיחות הפגה

על פי נתוני הלמ"ס, נכון לסוף 2020 חיים בישראל כ־179 אלף ניצולי שואה. 17 אלף נפטרו בשנה האחרונה, מתוכם 900 מנגיף הקורונה. בעקבות הקורונה נוספו לטיפולה של עמותת עמך ניצולי שואה חדשים. "אנשי הרשות לניצולי שואה התקשרו לעשרות אלפי ניצולי שואה ושאלו אותם מה הצרכים שלהם בתקופה הקשה הזאת", מספר ברודר.

"חלק מהם היו זקוקים לסיוע נפשי, הפנו אותם אלינו ויש לנו מאות מטופלים חדשים בעקבות כך. אנחנו מטפלים כיום גם בניצולים חדשים שלא טיפלנו בהם לפני הקורונה וגם בכאלה שטופלו לפני כמה שנים, הפסיקו, ועכשיו הקורונה הרעה את מצבם והם היו זקוקים לכך שוב".

"לפני הקורונה עסקנו רק במיצוי זכויותיהם של ניצולי שואה, לאורך כל השנה וללא תשלום", מספרת אורלי סיון, מנכ"לית עמותת אביב לניצולי שואה. "עם תחילת המשבר, ובעיקר בסגרים, העמותה נחשפה למצוקות של ניצולי השואה בארץ: מזון, הסעות, בדידות, מצב רפואי, צורך בתרופות ובסיוע חברתי, ובהתאם התגייסה לעזרה".

"פתחנו בפרויקט למתן סיוע חברתי, שבמסגרתו הפנינו כל ניצול שפנה אלינו לקבלת סיוע אישי פרטני בעמותה ובארגוני הסיוע המתאימים. הפנינו לעמותות המסייעות בחלוקת מזון ובסיוע רפואי ונפשי, ולאחר מכן וידאנו כי הניצולים קיבלו את העזרה הנדרשת. כמו כן, מתנדבי העמותה עשו שיחות להפגת בדידות לכ־300 ניצולי שואה. למעלה מ־500 ניצולי שואה שפנו לעמותה לסיוע במיצוי הזכויות הופנו לסיוע נוסף חברתי".

יעקב ברודר
יעקב ברודר | צילום: יח''צ

לעשות חיבורים

משבר הקורונה השפיע גם על מצבם הרפואי של ניצולי השואה. "היכולת התפקודית של הניצולים הלכה והידרדרה", אומרת שטיינברגר. "פיתחנו תוכנית שתנגיש עבורם כלים וידע לשימור יכולות קוגניטיביות ופיזיות".

"חלק גדול מהניצולים חשש לצאת מהבית למרפאה או לבית החולים, וזה גרם להזנחה של מצבם הרפואי", אומרת גם ד"ר תמרה קוליץ, רופאה פנימאית, מייסדת ויו"ר עמותת למענם - רופאות ורופאים למען שורדי שואה. "גם הריחוק החברתי השפיע בסופו של דבר על מצב הרוח, על המצב הנפשי והפיזי. השנה הזו הביאה לשינוי לרעה אצל רבים מהם".

עוד לפני פרוץ המגיפה ערכה ד"ר קוליץ בהתנדבות ביקורי בית אצל ניצולי שואה. כשראתה עד כמה הצורך בכך גבר בקורונה, רתמה לכך רופאים נוספים וייסדה את העמותה שהיא עומדת בראשה, הכוללת כיום מערך מתנדבים של מעל 600 רופאים ורופאות בכירים, מאות בעלי מקצוע משלל תחומים כגון סיעוד, פיזיותרפיה וקלינאות תקשורת, וכן מתנדבים שמסייעים, בין היתר, בשינוע וליווי של שורדי שואה למרפאות.

הניצולים זוכים לביקורי בית של צוותים רפואיים, ובעת הצורך גם דואגים להסיע אותם למרפאות פרטיות - כל זאת ללא עלות. מוקד מיוחד שמופעל על ידי מתנדבים (3191*) מקבל את הפניות ומפנה אל הניצולים רופאים מומחים מכל התחומים. "אני קוראת לכל מי שפעיל בעמותות של ניצולי שואה לספר לניצולים עלינו", אומרת ד"ר קוליץ.

תמרה קוליץ
תמרה קוליץ | צילום: ענבל מרמרי

אף שישראל כבר החלה לחזור לשגרה, ניצולי שואה רבים עדיין לא השתחררו מהתחושה הקשה שאחזה בהם בשנת הקורונה, והסיוע המוגבר עדיין נדרש. "היום, כשכולם מתחילים לחזור לשגרה, המבוגרים מרגישים עוד יותר את הבדידות שלהם, כי חלק גדול מהם עדיין חושש לצאת מהבית. לכן גם כרגע יש יותר צורך בסיוע עבורם", אומרת שטיינברגר.

"המועדונים שלנו פתוחים כיום בקפסולות", אומר ברודר. "היו אצלנו אנשים שבעבר היו רגילים להגיע כמעט כל יום. עכשיו הם לא יכולים להגיע באותה תדירות. כמו כן, חלק מהם עדיין חושש לצאת מהבית. התפקיד שלנו הוא לעשות עבורם את החיבורים עם המתנדבים שיגיעו אליהם לבתים וגם להמשיך לפעול באופן היברידי".

תגיות:
ניצולי שואה
/
קורונה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף