רופא שמתנגד לחיסון ילדים: "חובת הזהירות מוטלת עלינו. יש פה ריצת אמוק"

"המצב התהפך ברגע שקבוצות הסיכון חוסנו, אלה שהיו פגיעים למחלת קורונה קשה - חוסנו", אמר יחזקאלי. "הסיכוי לפגיעות בילדים הוא נמוך מאוד. אני חושב שאנחנו רואים תקווה. כך או כך רמת התחלואה מאוד יורדת גם בארץ וגם בחלק ממדינות העולם. אם או בלי קשר לחיסונים אפשר להתווכח על כך. החיסונים לאוכלוסיה המבוגרת ללא ספק הפחיתה את העמוס מבתי החולים ומאפשרים לנו לפתוח את המשק".

לדבריו, "צריך לשים דברים בקונטקסט ולהסתכל על הראייה הרחבה של הטיפול כולו בבריאות הציבור. בישראל מספר ימי הלימודים היה נמוך בשנה האחרונה, הנזק שנגרם לילדים כתוצאה מהבדידות, הדיכאון והחרדה הוא קשה מאוד. צריך לפתוח את מערכת החינוך – ואין צורך בשביל זה בחיסונים. ילדים חלו מעט מאוד בקורונה. הם אינם אוכלוסייה פגיעה לקורונה, תופעות המחלה בילדים הן מינימליות, הם עוברים את הקורונה כמחלה קלה מאוד. הסיכון למחלה קשה, תמותה ותופעות לוואי ארוכות טווח בילדים הוא נמוך ביותר, בארץ ובעולם".

ד"ר יחזקאלי הסביר שהסיבה המרכזית שהוא מתנגד לחיסונים, קשורה בכך שאין עדיין מספיק מידע: "אנחנו פשוט לא יודעים מספיק. המחקר שנעשה בחיסון של היצרן על כ-2000 ילדים ולמשך חודשיים, לא מספק לנו כמות מספיקה של נתונים, בוודאי לא לטווח ארוך. חובת הזהירות מוטלת עלינו. הכלל הראשון ברפואה הוא לא להזיק. כאשר אנו לא יודעים ולא בטוחים, עלינו לעצור ולברר את העניין. יש כאן ריצת אמוק, אפילו ה-FDA עדיין לא אישר מתן חיסון לילדים".

עוד הוסיף ואמר, "מה שחייב להיות כאן זה דיון מקצועי וציבורי, שקוף, מעמיק וגלוי, האם יש צורך והצדקה אתית לחשוף ילדים לסיכונים מהחיסון – גם אם מדובר בסיכונים קטנים – בהינתן שהמחלה אצל ילדים היא קלה מאוד".

האם יש לחסן ילדים כדי למנוע את כניסתן של כיתות שלמות לבידוד במידה ונמצא תלמיד מאומת? על כך השיב ד"ר יחזקאלי: "אם הסיבה לחסן את הילדים היא להימנע מבידודים, הרי שבידוד הוא צעד שאנחנו החלטנו עליו, זו לא גזירת גורל. הבידוד במערכת החינוך אינו נחוץ כלל, מכיוון שילדים אינם חולים במחלה בצורה קשה".

בהמשך התייחס יחזקאלי להחלת הדרכון הירוק בישראל: "החיסון לקורונה למבוגרים איננו מאושר על ידי ה-FDA, כך גם היצרן אומר בהודעותיו, החיסון קיבל אישור לשימוש חירום בגלל הפנדמיה. בארצות הברית חלות מספר מגבלות בעקבות העובדה שמדובר באישור לשימוש חירום. אחת מהן אומרת שאין לכפות את מתן החיסון בשום צורה, לא פעילה ולא סבילה. במובן זה, הדרכון הירוק אצלנו מהווה סוג של סנקציה שלא בהכרח עונה על ההגדרה הזו". עם זאת הדגיש: "אני התחסנתי, כי אני אדם שמטפל בחולים ואני לא צעיר. אני בהחלט ממליץ על החיסון לקורונה לאנשים בקבוצות סיכון".

לדבריו, "זה לא משהו שהומצא היום או אתמול, זה דבר שקיים וכל מי שמבין באימונולוגיה ובתורת החיסונים, מכיר את הדבר הזה. המחקר על ילדים הוא קטן יותר וקצר יותר, אך הוא נעשה על-פי אמות מידה מדעיות ברורות ולא כחלק מניסיון לעגל פינות. אני בטוח שגם ה-FDA יסמוך על המחקר הזה".

פרופ' גרוסמן הסביר מדוע הוא עצמו בעד מתן חיסונים לילדים, על אף שאחוזי התחלואה הקשה והתמותה אצל ילדים מקורונה הם נמוכים מאוד: "ברפואת ילדים, אנחנו משתדלים להתרחק מהסטטיסטיקה ולדבר על הילד וההורים שמול עינינו. כאשר ילד מתאשפז בבית החולים, גם אם הוא משתחרר ועובר את המחלה בשלום, זה משאיר טראומה אצל המשפחה, ואנחנו לא רוצים שזה יקרה. מעבר לכך, היו עשרות ילדים במצב קשה בגלל הקורונה, עשרות ילדים שסבלו מתסמונת לבבית, ותשעה ילדים נפטרו. מה צריך יותר מזה כדי להפוך את המחלה למשהו שכדאי למנוע? הסטטיסטיקה והאחוזים לא מעניינים אותנו, אנחנו מדברים על ילדים שכל עולמם לפניהם".

האם יש סיכוי שההורים עצמם יפחדו לחסן את ילדיהם? על כך השיב הפרופ': "ברפואת הילדים, אנחנו רואים עשרות הורים שבמשך כל התקופה האחרונה רק מתחננים שהילדים יתחסנו כבר. את ההורים שמפחדים, ננסה לשכנע שתופעות הלוואי על-פי הניסוי שנערך, זהות לגמרי למה שכבר ידוע לנו לגבי מתן החיסון למבוגרים. לא הומצא כאן שום דבר. כפי שבמבוגרים ניסו את החיסון על 40 אלף אנשים וכעת כבר מיליונים בעולם התחסנו, כולל במדינה, והפרופיל הבטיחותי של החיסון גבוה ביותר – אנסה לשכנע את ההורים שחל אותו הדבר גם על הילדים. לא תצוץ לפתע איזו תופעת לוואי שאף אחד לא חלם עליה".