"כשראינו שיש פה זן חדש ומאיים, אנו מבינים שהנוגדנים הולכים ויורדים והאוכלוסייה לאט לאט פחות מוגנת וצפוי שהכל זה יבוא ויכה בנו חזק, אז מעבר לזה שצריך לדחוף את כולם לקבל את הבוסטר וזה הכי חשוב, זו מטרה מספר אחת. כמובן שהכי חשוב זה אלו שלא התחסנו בכלל, אך זה נדיר שכאלה יחליטו עכשיו להתחסן", אמרה פרופ רגב-יוחאי.
בהמשך, הוסיפה: "מה שאנו רוצים לראות במחקר זה את הבטיחות, לדעת שאין תופעות או משהו חדש שלא ציפינו לו. כבר חיסנו כמעט 80 איש, לא היו עד עכשיו שום תופעות אלרגיות או משהו יוצא דופן אז זה כבר משמח. נברר על תופעות הלוואי אחרי, נראה אם יש יותר או פחות מסיבובים קודמים, והחל משבוע הבא נתחיל לעבוד אחרי הנוגדנים. אחת השאלות היא האם לא הגענו לשובע של החיסוניות נגד הקורונה, ויכול להיות שמנה נוספת לא תיתן הרבה".
כמו כן, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים בשיבא התייחסה גם לדעיכת מנת הדחף ואמרה כי "המשימה הכי חשובה היא שכולם יקבלו את הבוסטר ויעבירו את גל האומיקרון הזה, גם אם נדבקים, מי שלא מחוסן יהיו בין האנשים שיגיעו למצבים של מחלה קשה יותר. אנו עוד לא יודעים בדיוק כמה האומיקרון קשה או לא, כל הנתונים הראשוניים באמת מאוד מעודדים אך אני לא בטוחה שאנו יכולים להסתמך על זה ולומר 'אני לא מתחסן'".
בסיום, אמרה פרופ' רגב-יוחאי כי ברמה התאורטית האומיקרון יביא לחסינות עדר ויסיים את הקורונה, אולם "כרגע זה קצת מסוכן להמר על כך. אנו לא יודעים מה רמת התחלואה שהאומיקרון יכול לגרום, וגם אם היא פי שתיים או ארבע פחות מהדלתא, כשכל האוכלוסייה נדבקת הרבה יחלו במחלה קשה, ולכן צפוי ויכול להיות עומס בבתי החולים והשאלה עד כמה. יכול להיות שזה יהיה צעד גדול לקראת סיום המגפה אם יסתבר שהוא כל כך קל, אך מוקדם להסתמך על זה".
התרעות פיקוד העורף