המחקר בחן את מאפייני ההתפשטות האווירית של הנגיף במרחב סגור. בנסיעה באוטובוס, בו הופעלה מערכת אוורור מרכזית במעגל סגור, בה שהתה חולה אסימפטומטית אובחנו 23 חולים מתוך 67 נוסעים בסך הכל, לאחר הנסיעה. באוטובוס זהה שנסע במקביל, בו לא שהה חולה קורונה, איש לא אובחן כחולה לאחר מכן.
החוקרים מעריכים כי ההדבקה המרכזית התרחשה במהלך הנסיעה. אנשים שישבו קרוב לחולה לא היו מועדים יותר להדבקה מאשר אלו שישבו רחוק ממנה. המסקנה העולה היא כי המזגן והסביבה הסגורה סייעו להתפשטות הנגיף.
בפתחה של מגיפת הקורונה, החלו להגיע דיווחים מסין אודות פגיעה בשריר הלב כחלק מהשפעותיה של המחלה. ד״ר ישי סקלי, רופא בכיר במערך הקרדיולוגי, יזם ביצוע של בדיקת אקו לב וסונאר ריאות לחולי הקורונה שאושפזו בבית החולים, בכל דרגות חומרת המחלה, במטרה לאתר פגיעה לבבית ראשונית ולאפשר בסיס להשוואה במקרה של הדרדרות במצב במהלך האשפוז.
במחקר שהתפרסם על בסיס תוצאות הבדיקות של 100 חולים מאושפזים, לו היו שותפים רופאים מהמערך הקרדיולוגי וממחלקת הטיפול הנמרץ, התגלו ממצאים מרתקים. בכ- 40% מהחולים נמצאה הפרעה בתפקוד חדר ימין בדרגות חומרה שונות- זוהי הפגיעה הלבבית הנפוצה ביותר בחולי קורונה. בחולים שאושפזו במצב קשה יותר, הפגיעה בחדר ימין הייתה חמורה יותר. בחולים בהם נצפתה עליית טרופונין בבדיקת דם (אנזים המשתחרר בעת נזק לשריר הלב) נתגלתה, שוב, בעיקר פגיעה בחדר ימין. גם בחולים שמצבם הדרדר במהלך האשפוז היה ניתן לראות הדרדרות בתפקוד חדר ימין בבדיקת אקו לב עוקבת. במיעוט החולים נמצאה פגיעה בתפקודו של החדר השמאלי. המסקנה העיקרית אליה הגיעו הרופאים הייתה שפגיעה בחדר ימין היא סימן ההיכר של הפגיעה הלבבית בקורונה.
התרעות פיקוד העורף