מחקר חדש שפורסם אתמול מעריך כי לתעופה הבינלאומית הייתה ההשפעה הגדולה ביותר על שיעורי התמותה הגבוהים במדינות אשר נפגעו באופן הקשה ביותר בגל הראשון של מגיפת הקורונה בשנה שעברה.
צוות המחקר באוניברסיטת אברדין הסקוטית בחר 37 מהמדינות שנפגעו קשות בהתפרצות הראשונה של המגיפה באביב שעבר - ובהן ארה"ב, בריטניה, איטליה, יפן, ארגנטינה וגרמניה - ובחן, בין השאר, את כמות הטיסות שהגיעו לכל מדינה, את צפיפות האוכלוסין ושיעורי העיור, גילאים, מסת גוף ממוצעת ושכיחות המעשנים. החוקרים השתמשו גם בנתוני הטיסות לשנת 2018 כמוקד השוואה לנתונים של השנה שעברה.
הממצאים הראו כי כאשר נרשמה עלייה של מיליון כניסות בטיסות בינלאומיות, לעומת הנתונים של 2018, כך נרשמה עלייה של 3.4% בממוצע היומי של מקרי התמותה בגל הראשון של המגיפה, עד 8 ביוני 2020. "מצאנו שתעופה בינלאומית הייתה המנבא החזק ביותר לגידול בתמותה", אמר המחבר המוביל של המחקר, טיבריו פאנה. "ההערכה שלנו, על פי הנתונים הקיימים, מצביעה על כך שהגבלות מוקדמות על תעופה בינלאומית היו עשויות לגרום לשינוי בהתפרצות המגיפה במערב אירופה. הממצאים האלה חשובים במיוחד כאשר העולם מחפש כיצד לשלוט בגלים עתידיים ובזנים של מגיפת הקורונה ולמנוע מקרי מוות קשורים".
בתוך כך, אוניברסיטת אוקספורד וממשלת בריטניה הודיעו על ניסוי שנועד לבדוק את ההשפעה של קבלת מנות של שני חיסונים שונים, כאשר מדענים העריכו כי השילוב עשוי לספק הגנה יעילה יותר נגד הנגיף. הניסוי צפוי לכלול 820 מתנדבים בני 50 ומעלה שעדיין לא התחסנו, כאשר המנה הראשונה שיקבלו תהיה של החיסון של אסטרהזניקה ואוקספורד או של פייזר וביונטק. חלק מהמשתתפים יקבלו מנה שנייה זהה אחרי 12 שבועות, והאחרים יקבלו מנה אחרת. עם זאת, השר הממונה על מבצע החיסונים, נדים זהאווי, הבהיר כי כרגע אין שינוי במדיניות לגבי שילוב החיסונים.
התרעות פיקוד העורף