עד כה התגלה כי לגרסה המדוברת ישנם 32 מוטציות שונות בחלבון בו נאבקים החיסונים השונים. על פי המדענים, המוטציות יכולות להשפיע מצד אחד על יכולת הנגיף להדביק תאים בגוף, אך מצד שני יכולות גם להשפיע על תאי החיסון לתקוף את המחלה.
וירולוג מוערך באוניברסיטת "אימפריאל" בלונדון, ד"ר טום פיקוק, פרסם בטוויטר סדרת ציוצים על הגרסה החדשה וציין: "הכמות הגבוהה להפליא של המוטציות מצביעות על כך שזה צריך לעורר דאגה אמיתית". למרות זאת, הווירולוג סייג במעט את דבריו כשטען כי "צריך לפקח, יכול להיות שזה בסך הכל מקבץ מוזר של מוטציות שאינו יעבור לתאים אחרים. אני באמת מקווה שזה המקרה".
ד"ר מירה צ'אנד, בכירה בסוכנות לביטחון ובריאות בבריטניה, הוסיפה בנושא: "מכיוון שטבעם של וירוסים לעבור מוטציות לעיתים קרובות, זה לא יוצא דופן שיופיעו סטים חדשים של מוטציות, גם במקרים בהם נרשמו מקרים בודדים. כל מוטציה שנראה כי יכולה להתפשט במהירות – מטופלת".
ראבי גופטה, פרופסור למיקרוביולוגיה קלינית באוניברסיטת קיימברידג' טען כי במעבדה אותה הוא מנהל התגלה ששתיים מהמוטציות הגבירו את הזיהום בנשאים והפחיתו את היכולת לזהות נוגדנים: "בהחלט מדובר בחשש רציני בהתבסס על המוטציות. עם זאת, תכונה מרכזית של הנגיף, שאינה ידועה עד כה, היא יכולת ההתפשטות שלו, בריחה חיסונית היא רק חלק מהתמונה של מה שעלול לקרות".
על פי דבריו של פרופ' פרנסואה בלוקס, מומחה צרפתי לגנטיקה, "מספרן הרב של המוטציות בגרסה הנוכחית, במיוחד כך שהן מרוכזות במקום אחד, מעיד שייתכן והנגיף התפתח במהלך זיהום כרוני של אדם עם מערכת חיסון מוחלשת, אולי חולה איידס לא מטופל. קשה לחזות כמה זה יכול להיות מדבק בשלב הזה, צריך לעקוב ולנתח מקרוב. אין סיבה לדאוג יותר מדי, אלא אם כן זה יתחיל להתפשט בתדירות גבוה בעתיד הקרוב".
עד כה התגלו בעולם 10 מקרים של הזן החדש, שלושה מתוכם בבוטסואנה, שם הנגיף התגלה לראשונה ב-11 בנובמבר, שישה נוספים בדרום אפריקה ואחד בהונג קונג, שם תייר שחזר מדרום אפריקה עם בדיקת PCR שלילית, אומת כחיובי ב-13 בנובמבר, יומיים לאחר חזרתו. למרות זאת, המדענים הודיעו כי יעקבו אחר הגרסה החדשה כדי לבדוק את אופן התפשטותה.
התרעות פיקוד העורף