כמעט בטוח שהזמרת האגדית נינה סימון לא חלמה ששיריה יזכו לעיבודים אה־לה־באך. אבל זה בדיוק מה שיקרה במופע המחווה לסימון, שייערך היום, במלאת 15 שנה למותה, בפסטיבל הג'אז תל אביב בכיכובה של הזמרת נועם וזאנה – ישראלית שחיה בהולנד ומנהלת משם קריירה בינלאומית ענפה.

"בשירים של סימון יש הרבה ציטטות מהמוזיקה של באך", מסבירה וזאנה את החיבור בין שתי האגדות. "זה גם הולך יופי עם טרומבון ופסנתר, שני הכלים שבהם אני מלווה את עצמי, כשיופיעו איתי פסנתרן הג'אז עופר פורטוגלי, הבסיסט ערן זילברג והמתופף חן הר־אבן".

וזאנה (36) נחשבת לאחת הזמרות הישראליות המצליחות ביותר בחו"ל, אך היא מקפידה לשמור על קשר רציף עם נמל הבית בישראל. מחר (חמישי) תופיע במועדון הג'אז במצפה רמון, וב־30 בנובמבר במרכז "אלמא" בזיכרון יעקב. למחרת, היא כבר תופיע במרוקו בפעם הרביעית.

מרוקו הייתה גם זאת שהעלתה אותה לכותרות. זה קרה בפסטיבל "טנג'ז" בטנג'יר: "בפעמיים הראשונות שהופעתי שם, לא הייתה שום בעיה וקיבלו אותי באהבה. רק התפלאו איך אני, הישראלית, באתי להופיע שם, בעוד שמוזיקאים אמריקאים שהיו אמורים להופיע שם ביטלו את בואם בעקבות מהומות שפרצו בגלל קריקטורה על הנביא מוחמד".

ובפעם השלישית?
"אל תשאל. אז ה־BDS פרסם הודעה שלפיה אסור לתת ל'רוצחת ילדים' לעלות על הבמה בפסטיבל, בעוד שבסך הכל שירתי בתזמורת חיל האוויר כנגנית טרומבון, שכולנו יודעים איזה כלי נשק קטלני הוא".

אז מה קרה?
"לעומת הפעמיים הקודמות, עיכבו אותי שעות בנמל התעופה, וכשסוף־סוף אפשרו לי לעבור, הגניבו אותי דרך דלת אחורית לאולם שבו נערך הפסטיבל, מפני שמול הכניסה התקיימה הפגנה נגד ישראל שבה שרפו דגלים וצעקו: 'נועם הביתה!'".

פחדת?
זה בכלל לא עבר לי בראש. לא פחדתי גם כשבתוך האולם מישהו ניסה לפרוץ לבמה ונעצר. הסתכלתי לו בעיניים, חייכתי אליו והמשכתי לשיר, בעוד שהוא הורחק".

מרוקו מתקשרת אצל וזאנה גם לאלבום שירי הלדינו שהוציאה אחרי שני אלבומי ג'אז. "מטנג'יר נסעתי לעיר פאס, שם נולדה סבתא שלי", היא מספרת. "כשעברתי ברחוב, שמעתי מנגינה מוכרת, שעלתה מהתכנסות קהל בכיכר העיר באיזשהו חג שחגגו שם. המנגינה הייתה של שיר שסבתא שלי שרה לי בלדינו כשהייתי ילדה. זה היה מבחינתי רגע מכונן שהחזיר אותי בבת אחת ללדינו. כשחזרתי הביתה, הקלטתי שני שירים והעליתי אותם לרשת. התגובות הנלהבות שקבלתי דרבנו אותי להוציא אלבום עם הסטנדרטים של הלדינו".

למה החלטת לקבוע את מקום מושבך דווקא באמסטרדם?
"זה סיפור שהחל לפני כ־12 שנה, כשמנצח הולנדי נכח בקונצרט שלי בירושלים, מאוד התרשם והזמין אותי לנגן בארצו. אגב כך קיבלתי הצעה להמשיך באמסטרדם את לימודי המוזיקה הגבוהים שלי. מה ששכנע אותי סופית לעבור היה מחלקת פופ שהייתה באקדמיה, וכמותה לא הייתה בארץ".

בעקבותיה הגיע לשם בן הזוג שלה, אסף, במאי סרטים ומעצב גרפי, שלו נישאה לפני כשנתיים. יש ביניהם שיתוף פעולה אמנותי. היא מלחינה את המוזיקה לסרטיו והוא מעצב את חוברות אלבומיה. הפעילות של שניהם לא מצטמצמת לאירופה. וזאנה הרחיקה עד לפסטיבלים בהודו, ארצות הברית וקנדה. "אני הולכת לאן שהשירים לוקחים אותי", היא אומרת.

ב־2013 קיבלה שיחת טלפון מפתיעה מאריק איינשטיין, אחרי שהתפעל משירתה ששמע ברדיו. "אריק הציע שנעשה משהו יחד", היא נזכרת. "קבענו לדבר שוב, אבל תוך עשרה ימים הוא כבר לא היה. ממש נצבט לי הלב, גם מפני שאבי מעריץ גדול שלו. לצערי, לא נפגשנו, אבל השיחה בינינו עודדה אותי לפעול יותר בארץ".

מחווה לנינה סימון, היום, 28 בנובמבר (רביעי), 20:00, מוזיאון תל אביב לאמנות