טירוף אמיתי: "שיגעון המוזיקה", המחזמר הקלאסי שמבסס על הסרט המצליח משנות השבעים מגיע לישראל, עם דנה פרידר וגל פופולר בתפקידים הראשיים, וקרולינה אחת שעושה הופעת בכורה על במות התיאטרון. הגענו לפרמיירת ההצגה כדי לשמוע מהכוכבים על ההתרגשות, ההפקה הענקית וסצנת האונס שעוררה סערה והורדה מהמחזה.

פרידר סיפרה על ההתרגשות עם עליית הסדרה: "מלחיץ, מהמם, מרגש, זה הכל ביחד".

נראה שנהניתם
פרידר: "כן, זה ה'אקס פקטור' של הדבר הזה. זה באמת מחזה טוב, המוזיקה של הבי. ג'ייז היא על-זמנית, והיא הייתה לפנינו ותהיה אחרינו. אבל כיף לנו ביחד".

פופולר: "רואים את זה על הבמה. זה מה שמחזיק אותנו יחד".

פרידר: "כולם, כל החבר'ה, לא רק..."

פופולר: "את יכולה להגיד שגם לנו יחד".

זה רלוונטי לימינו? בכל זאת, מחזמר מהסבנטיז?
פרידר: "כן ולא. יש המון דברים שהתפתחו, כמו מעמד האשה, אני חושבת שהיום נשים פחות היו מוכנות לקבל את האופן שבו מציגים את האשה על הבמה, אבל זה הסיפור ואנחנו נאמנים למקור, אז זה יכול להיות אפילו זריקה של אור, שביחס לשנים ההן - איך זה היום".

פופולר: "מצד שני יש פה גם סיפורים של עוני, סיפורים של התבגרות, וסיפור אהבה, יש מלא דברים שהם על זמניים, ולא בהכרח מחייבים סבנטיז".

הייתה סצנה אחת שעוררה סערה וירדה
פרידר: "אנחנו לקחנו את הסרט, העברנו אותו לבמה ושמרנו על המקור. במקור הדמות של אנט באמת עוברת אונס. באומנות את שואל את עצמך האם להיות נאמן למקור או לשנות כל דבר, איך להתייחס לזה ואיך לטפל בזה כי זה באמת נושא רגיש. אפשר להבין למה זה עשה אי נעימות לאנשים, אפשר גם להבין את הצורך האמנותי של לשמר סיפור. בסופו של דבר שינו את זה כדי לא לפגוע באף אחד, ושי מקום לכל הדעות בנושא הזה". 

פופולר: "אני חושב שהסיפור עובר כמו שהוא היה צריך לעבור, אנחנו משרתים סיפור מסוים, ועשינו את זה על הצד הטוב ביותר. תראה כמה אנשים יוצאים מפה ונהנים".



יש אנשים בארה"ב שרוצים לצנזר את 'היפהפייה הנרדמת', בגלל שהנסיך מנשק אותה כשהיא ישנה. נשאלת השאלה, עד כמה אנחנו נוגעים ביצירות?
פרידר: "בעלי, שיחיה, מנשק אותי כשאני ישנה. כי רק כשאני ישנה אני לא מעצבנת".

פופולר: "איך אתה יכול לצנזר את 'היפהפייה הנרדמת', כשקוראים לזה 'היפהפייה הנרדמת', על הדבר הזה זה יושב, מה תצנזר פה?".

פרידר: "אני מחזיקה גם את ה'כן' וגם את ה'לא' בתוכי, אני מבינה למה קשה לאנשים עם הדבר הזה ומצד שני אני מבינה למה צריך להיות נאמן למקור. אנחנו מספרים סיפורים שקרו, שקורים, זה התיאטרון, בטלוויזיה ובקולנוע - להציף דברים, לעורר דברים. ובכל זאת, כל עוד אמרו 'שיגעון המוזיקה' ודיברנו עלינו - מה אכפת לנו!".