אין כמו סביבת הכנרת בימים אלה של כניסת האביב. האגם הלאומי מתמלא בקצב מרשים, הירוק מסביב מאיר עיניים, ויש תחושת התחדשות ביישובים הנמצאים באחריות המועצה האזורית עמק הירדן. זה לא אזור קל לניהול, למרות התמונה הפסטורלית שציירנו. 22 יישובים שפרושים על פני למעלה ממאתיים אלף דונם, בהם 17 קיבוצים ומושבה אחת - כנרת. חלק מהם הוקם עוד לפני קום המדינה.

"חייתי הרבה שנים בתל אביב וחזרתי לעמק עם משפחתי לפני שש שנים", מספר ראש המועצה, עידן גרינבאום. "ראיתי שיש כאן הרבה דברים שמצריכים קפיצת מדרגה משמעותית. ניסיתי לעשות זאת כאזרח, לקדם את תחומי החינוך והבריאות, ובאיזה שלב הבנתי שיש תקרת זכוכית ליכולותי. אמרתי שעמק הירדן דומה ליפהפייה הנרדמת וצריך להעיר ולקחת אותה קדימה".

גרינבאום, 48, הוא פנים מוכרות למי שעוקב אחרי שידורי הטלוויזיה. במשך תקופה ארוכה הוא היה עיתונאי בערוץ 10 ובטלוויזיה החינוכית, אבל בשלוש וחצי השנים האחרונות הוא החליט לחזור הביתה, לקיבוץ אשדות יעקב איחוד, שבו נולד, ולנהל את ענייני המועצה.

מפעל הפיס.צלם : אריאל בשור מפעל הפיס.צלם : אריאל בשור

"העשייה הציבורית בטח יותר מעניינת ויותר מאתגרת, שונה לגמרי מהעולם התקשורתי", הוא מצהיר. "במקום שבו הייתי ניסיתי לצעוק צעקה ולחשוף דברים כדי שישתנו. דווקא העולם המוניציפלי הוא של עשייה נטו. אתה רואה עוול ויש אפשרות לתקן, וזה מה שהופך אותו למעניין. אפשרות ממשית לשנות מציאות".

מהם האתגרים הגדולים שלך במועצה?
"האתגר הגדול הוא לייצר איכות חיים: חינוך, מגורים. לאפשר לתושבים לבנות את בתיהם ביישובים ולייצר להם תעסוקה איכותית. הבעיה בפריפריה היא לא תעסוקה, אלא תעסוקה איכותית, כזו שיודעת לשלם שכר ראוי. בתוך זה יש גם האתגר החקלאי. יש פה כ־50 אלף דונם של קרקע חקלאית מעובדת. אז צריך לאפשר לאנשים האלה להתפרנס בכבוד".

***

גרינבאום אומר שמי שרוצה לחיות בסביבה יכול לעשות זאת במחירים אטרקטיביים, בטח אם משווים אותם למרכז. "אין פה מצוקת דיור", הוא הסביר. "עוד קונים פה קרקע במחיר שפוי ובונים בית במחיר שפוי. אין הרבה מקומות בארץ שבהם משפחה יכולה לבנות בית על חצי דונם במיליון ורבע שקל. לכן אחד האתגרים הגדולים הוא להשאיר את ילדינו ולקלוט אוכלוסייה חדשה וחזקה מהמרכז. אם תיתן חינוך ודיור, אנשים יהיו מוכנים לנסוע גם שעה ויותר לעבודה".

גרינבאום מדגיש שהם לא מועצה אזורית עשירה במיוחד. אין להם אזורי תעשייה ובסיסים צבאיים שמזרימים כספי ארנונה שמקילים על החיים. כאן, כדי להתקדם, הם זקוקים לעזרה גדולה, ואחת מרכזית מגיעה מכיוון מפעל הפיס.

"הרבה דברים שאנחנו מקימים, או מפעילים, הם בזכות מפעל הפיס", מודה ראש המועצה. "הסיוע שאנחנו מקבלים חשוב מאוד עבור רשות לא עשירה במשאבים. יש אפשרות להשתמש בכספי הפיס כדי לקדם, למשל, פרויקטים חברתיים או פעילויות בקהילה. היום הפיס מאפשר לרשות לקחת חלק מההקצאה ולהעבירה לטובת פרויקט לנוער בסיכון. יש לנו תיאטרון שאנחנו מפעילים, שבין היתר משתתפים בו ילדים בסיכון. הזרמת תקציבי הפיס, כדי להפעילו, רק תקל על הרשות, שגם ככה תקציבה מתוח עד לקצה".

 המועצה האזורית עמק הירדן. צלם : אריאל בשור המועצה האזורית עמק הירדן. צלם : אריאל בשור

המועצה יושבת בצומת צמח, מטרים ספורים משפת הכנרת. לא רחוק משם, בתיכון האזורי בבית ירח ובבית החינוך בדגניה, היא מתגאה בשני אולמות ספורט חדשים שהוקמו לטובת התושבים.

"בנינו אותם בעזרת מפעל הפיס, והם ממש שינו מציאות בעמק", גרינבאום משוכנע. "צריך להבין שזה לא עוד אולם ספורט, כמו במקומות אחרים. שני האולמות האלה עובדים משמונה בבוקר, כשבית הספר נפתח, ועד עשר בלילה הם ממשיכים לשרת את הקהילה. עובדים נון–סטופ כמעט שבעה ימים בשבוע. זה לא היה קורה בלי תקציבי הפיס. מבחינתנו מדובר בסיוע אדיר. עד לפני שנתיים היה פה אולם אחד בן 50 שנה שמצבו היה רע. כעת העלינו את רמת העיסוק בספורט לגבהים חדשים. זה מדהים".

גרינבאום גם ביקש מאיתנו שנעיף מבט על בית יד לבנים, שנמצא בסמוך. מבנה חדש, מרשים ביותר. "זה פרויקט שכולו מפעל הפיס", הוא הדגיש. "הוא משמש גם כקונסרבטוריון, מרכז למוזיקה ומרכז למחול. השבוע אני פותח במקום אולם סינמטק שיתחיל לרוץ עם סרטי איכות. המועצה השקיעה 200 אלף שקל כדי שאפשר יהיה להקרין שם סרטים. המטרה היא לקחת משאב כזה ולנצל אותו עד הסוף. להכניס עוד ועוד פעילויות שייצרו איכות חיים".

איכות חיים היא שם המשחק?
"עמק הירדן הוא המקום שבו הכל החל. היישובים הכי צעירים במרחב המועצה הם בני 70–80 שנה. יש לנו גם אחד בן 110. אתה מתמודד עם יישובים בעלי היסטוריה מרשימה, אבל גם כאלה שמציבים המון אתגרים בתחום התשתיות ומבני ציבור. היום להקים אולם זה משחק בסדר גודל אחר לגמרי. ברור שאף יישוב לא יכול לגייס סכומים כאלה בעצמו. רק המועצה יכולה תוך כדי איגום משאבים. לכן מי שרוצה להביא אוכלוסייה חזקה, צריך לתת תנאים להתפתחות ברמה האישית והמשפחתית. לא מספיק שרק הנדל"ן יהיה במחיר נגיש".

גולת הכותרת במועצה היא מרכז חדשנות בתחום האגרו–טק, שנמצא בימים אלה בשלבי הקמה. "זה בעינינו הסיפור הגדול של התעסוקה, יותר חשוב מאזור תעשייה", אומר גרינבאום. "הרי מה אני יודע לעשות הכי טוב? חקלאות. והיום היא רק הולכת ומתקדמת. המטרה היא להפוך את המקום למרכז חקלאות לאומי. להביא חברות סטארט–אפ שעוסקות בתחום, וחברות גדולות שיעבדו ויפעלו. לאפשר מקום עבודה איכותי לחבר'ה הצעירים שרוצים להשתלב בתחום. המיזם כבר יצא לדרך בשיתוף המכללה האקדמית כנרת, וכעת מוקם המבנה בצמח. הוא קורם עור וגידים".

המועצה האזורית עמק הירדן. צלם : אריאל בשור המועצה האזורית עמק הירדן. צלם : אריאל בשור

מרכז כזה והתחדשות מקומית עשויים להביא הרבה חבר'ה צעירים ליישובי המועצה. כבר עכשיו, בעזרת מפעל הפיס, גרינבאום יוצר קשר קבוע עם בני הנוער כדי שיתחברו למקום ולא ילטשו עיניים לאזורים אחרים.

"אנחנו משתמשים במלגות שמעניק מפעל הפיס לחיזוק הקשר הזה", הסביר גרינבאום. "המלגות האלה הולכות לסטודנטים, שבתמורה עושים עבודה קהילתית. לקחנו אחד מכל יישוב, והוא בעצם רכז הצעירים במקום ומחבר אותנו אליהם. יש לנו עוד רעיונות לגבי המלגות. נהפוך אותן לחלק מפרויקט עידוד צעירים ללמוד מקצועות נדרשים בחינוך. נציע מסלול עם מענק. ילמדו, יסיימו ויעבדו ביישובים בחינוך הבלתי פורמלי. נעודד חבר'ה להיקלט במערכות האלה, כי קשה היום למצוא אנשים שיתמידו בתחום".

***

אחרי ההפרטות בקיבוצים, יש למועצה אזורית כזו תפקיד הרבה יותר חשוב. אם פעם היא הייתה נוגעת יותר בראשי הקיבוץ, היום היא צריכה לתת מענה לכל תושב ותושב.

"זה מורכב ומאתגר", גרינבאום הדגיש. "בהרבה תחומים אתה מרגיש שאתה בדרך הנכונה, ובחלק אפשר לעשות שינויים בזמן קצר יחסית. יש נושאים כמו חינוך שבהם לא עושים מהפכות. שם מדובר באבולוציה, ואני רוצה לטפל בתחום, לעשות בו קפיצת מדרגה ולהתאימו למאה ה–21. אלה לא דברים שאתה עושה מהיום למחר".

מה תרצה להשיג כשתגיע לסוף הקדנציה?
"אם תבטיח לי שיהיה פה מרכז חדשנות חזק ועובד ויהיו לו כיוון ושורשים בריאים, ואם בסוף הקדנציה אדע שחוללנו שינוי משמעותי בחינוך, בעיקר בבתי הספר היסודיים, לצד כמה פרויקטים של בנייה פיזית - אוכל להסתכל אחורה ולהגיד שעשינו פה שינוי משמעותי".

המועצה האזורית עמק הירדן. צלם: אריאל בשור המועצה האזורית עמק הירדן. צלם: אריאל בשור