דפני ליף מסתובבת היום בארץ ובעולם ומקדמת תכנים, רעיונות וערכים בנושאים חברתיים. מחאה עממית נוספת, אפשר להניח, לא תנסה לעורר מחדש. פעם אחת הספיקה לה מעל ומעבר.
יש בסרט שפע דמעות אותנטיות של ליף המותשת, ויזע של חום אוגוסט, ודם של מפגינים שמפוזרים בברוטליות בידי שוטרים, ויש בו שורה אחרונה עגומה להחריד - באומנות של אשפים מסמס השלטון את דפני ליף, ומסמס את כולנו, רמס את האוהלים בשדרה, ניקה את האבק משרוולו, ועכשיו, לא שאכפת לו, לכו תגמרו את החודש.