רוני מאנה הוא כמו צעצוע שקונים לילדים. מין ליצן בקופסה שלוחצים על כפתור והוא קופץ החוצה על קפיץ וצורח אוטומטית "ביבי רע". "שרה רע". ואז דוחפים אותו בלחיצה על הראש בחזרה לתוך הקופסה, ושם הוא מחכה בחושך עד שיעמיסו את הקופסה על הטנדר של התפאורה לתוכנית אחרת ושם ילחצו על הכפתור וחוזר חלילה.

בערוצים השונים גם העניקו למאנה שם תואר הנוגע לתחום התמחותו. אם לאיתן אליהו למשל קוראים מפקד חיל האוויר לשעבר, ולדוד ביטן, גם למשל, יו"ר הקואליציה לשעבר, מאנה זוכה לתואר הנכבד "מקורבה של משפחת נתניהו לשעבר". בני ציפר, עוד למשל, בטח זוכה לתואר "מקורבה של משפחת נתניהו אחרי שרוני מאנה הפך למקורבה של משפחת נתניהו לשעבר", אבל בזה אני לא יכול להיות בטוח, כי כשאני רואה את הפפיון לבוש האיש בחיוך הצפיחית בדבש, אני נמלט מיד לערוץ אחר. זה כי הרופא ציווה עליי.

ובכל אופן, אם נחזור למאנה, הרי שמדובר באדם שניתן לסמוך עליו. מי שמזמין אותו להשתתף בתוכנית כלשהי יודע מה יקבל בביטחון של מאה אחוז. אם למשל ידוע שאורח אחד בפאנל הינו אוהד נתניהו מובהק, מיד מזמינים לתוכנית לשם האיזון את מאנה, ורוני לא מאכזב. בהגיע תורו לדבר שואלים אותו בסקרנות לכאורה מה תגובתו על הדברים שנאמרו, טכנאי שמתחבא תחת השולחן לוחץ על הכפתור, ו"מקורבה של משפחת נתניהו לשעבר" מזנק מהקופסה ומתחיל לצווח "ביבי רע", "שרה רע", עד שנגמר התור שלו ומחזירים אותו לקופסה והיידה לתוכנית הבאה.

מאנה, אגב, אינו היחיד שפועל על אוטומט ומייצר חיים קלים לעורכי תוכניות עצלים. מערכות הערוצים השונים ותוכניות הרדיו בעצמן הן קופסאות גדולות הפועלות על אוטומט ובסך הכל משמשות כמחסנים לקופסאות הקטנות יותר דוגמת מאנה. מי שמזמן, נגיד, את דוד אמסלם ומירי רגב ל"פאנל" הוגים ופרשנים כדי לשמוע את תגובתם לסכסוך היומי שעל הפרק, יודע היטב שלא ישמע מהם דיון המלבן את הנושא או מחשבה מקורית כלשהי. המרב שניתן לצפות לו הוא האזנה לדף המסרים היומי המוכתב מלשכת ראש הממשלה, ואולי, אם ישחק המזל, איזה שיבוש לשוני עסיסי או גילוי בורות מסמר שיער חדש.

כך שמופע הצרחות בשבוע שעבר בתוכניתם של אופירה אסייג ואייל ברקוביץ' היה צפוי עוד לפני שיצא לדרך והתנהל בדיוק בהתאם למסלול שהותווה לו ולאלף תוכניות מהסוגה הזו מראש. העניין הבלתי צפוי היה העוצמה שצברה התוכנית, שזכתה עם יציאתה לדרך לקיתונות של לעג. רשימת האורחים כללה את העיתונאי הבכיר בן כספית, את חברי הכנסת יואב קיש ומיקי זוהר, את הדוגמנית ואשת העסקים המשגשגת נטע אלחימיסטר, את הזמרת נסרין (ברכה) קדרי, ולא נשכח - לחיצה על הכפתור - את רוני מאנה כמובן.

כל אלה דמויות שכל תוכנית אירוח הייתה מתברכת בהן. ובל נשכח גם כי צמד המראיינים אופירה וברקו אינם ירון לונדון, למשל, המפליא ברוחב יריעת ידיעותיו, ויונית לוי, למשל, המלהטטת בידיעת האיטלקית שלה ובעבודת קימוט המצח והגבות חמורת הסבר המזהירה את העם ש־רבותי, המצב קשה. בהחלט המצב קשה. לא, זו אופירה. "רק" אופירה. אופירה המסתכסכת עם אייל גולן, המסתכסכת עם יאיר נתניהו, המתגרשת ומתחרטת. ואייל ברקוביץ', ברקו, ההוא מכל השערוריות והדרמות והצעקנות, וחוסר הקשב, והנה כבר לא אומרים להם לא. פוליטיקאים ואומנים וידוענים מהשורה הראשונה מתייצבים בזה אחר זה אצל אופירה וברקו ומשתפים פעולה עם הכללים. בינתיים אומנם רק צועקים, אבל אתם עוד תראו: עוד ילכו מכות בתוכנית ההולכת ומשתבחת הזו.

"אופירה וברקו", קשת 12, ימי שישי