"זה לא דבר של מה בכך ולא צריך לדפדף. זה הישג ענק לנו כמדינה, שאנחנו שולחים נציגה שהיא חלק בלתי נפרד מאיתנו”, אמרה שלשום, רגע אחרי שהסתיים גמר “הכוכב הבא לאירוויזיון” בתוכניתו של נדב בורנשטיין “חי בלילה”. עדן אלנה, הזוכה המאושרת ונציגתנו לאירוויזיון, השיבה: “זה כבוד גדול בשבילי. זאת המדינה שלי וזה מדהים שאתיופית תייצג את המדינה בפעם הראשונה”.

מיד לאחר ההכרזה על זכייתה של אלנה (20), שתייצג את ישראל באירוויזיון שיתקיים השנה ברוטרדם שבהולנד, הרשתות החברתיות הוצפו בפוסטים בעלי גוון חברתי על ההישג שלה, כבת הקהילה, ועל הבחירה בה, שאולי מעידה על קבלת העדה האתיופית. על רקע המחאה החברתית של בני ובנות קהילת יוצאי אתיופיה שהתקיימה רק לפני כמה חודשים בדרישה לצדק ולשוויון, עולה השאלה האם הישגים מהסוג הזה עשויים להשפיע במשהו על צמצום האפליה וביטויי הגזענות.

עדן אלנה. צילום מסך קשת 12עדן אלנה. צילום מסך קשת 12

“לדעתי לא צריך להסתכל על הזכייה של עדן כמשהו לא מובן מאליו. היא מוכשרת והיה ברור שהיא תזכה, וזה לא קשור להיותה בת העדה האתיופית”, אומרת הזמרת חגית יאסו, זוכת העונה התשיעית של התוכנית “כוכב נולד”. “זו מעין גאווה לעדה. זה גורם לתחושה טובה. הנה יש לנו מישהי שתייצג אותנו. כך לגבי כל מי מהעדה שזוכה, לא משנה באיזו תחרות. אפילו אם יש ייצוג של חבר או חברת כנסת. יש לנו תחושה פנימית של ‘וואו’, יש לנו מישהו מהעדה שהצליח להתקדם ולעשות משהו משמעותי, וזה גורם לבני הנוער באמת לראות בעצמם שכן אפשר להצליח וכן אפשר להתקדם”.

“אין ספק שעדן כובשת והייתה ראויה לנצח”, מוסיפה מיכל אברה סמואל, מנכ”לית עמותת פידל, העמותה לחינוך ולשילוב חברתי של יוצאי אתיופיה. “כשהוצאתי ברכה רשמית לתקשורת על היותה של עדן הזמרת האתיופית הראשונה שתייצג את ישראל באירוויזיון הייתה לי התלבטות ביני לבין עצמי אם צריך להדגיש שעדן בת הקהילה, כי זה אמור להיות טבעי. היא לא שונה מבני עדות אחרות. זו דילמה, שמצד אחד אנחנו מאוד גאים שבת העדה מייצגת את ארץ ישראל היפה, המגוונת והמלוכדת שלא רואה צבעים אלא רק כישרון. היא הפכה למודל. זה תהליך של עבודה מאוד משמעותית ביומיום שלנו כקהילה, שסוף סוף אנשים יתחילו להסתכל על הכישרון ולא על הצבע. עדן מהווה מבחינתי גשר מאוד משמעותי בתפיסה הזאת. מצד שני, היא ישראלית ככל אחד וזה מובן מאליו שהיא תיתפס כגאווה ישראלית כללית ולא כגאווה אתיופית בלבד”.

איך את מסבירה את הדיסוננס בין הצלחתה של עדן ובחירתה על ידי הקהל, לבין העובדה שעדיין יש גזענות כלפי בני העדה?
“אין ספק שעדיין יש גזענות בחברה הישראלית. יש מקומות מאוד חשוכים שהחברה הישראלית צריכה לתקן אותם. אבל גם יש מקומות שהקהילה האתיופית מצליחה להביא לידי ביטוי את היכולות והכישרונות, וזו הזדמנות לאפשר לחברה להסתכל על הכישרון ולא על העדה או הצבע. יש היום הרבה חבר’ה כישרוניים בעדה ולצד זה עדן היא מודל פורץ דרך. יש לא מעט מודלים לחיקוי מגוונים בעדה וזה עושה פלאים. זה נותן תקווה לילדים שהם יכולים לנפץ את תקרת הזכוכית הזו ושכישרון מנצח את הכל. היותה של עדן אלנה אתיופית זה בונוס. אנחנו עדיין מיעוט במקומות חזקים, והצלחות כמו של עדן הן דרך לצמצם פערים ולהראות את הכוח והכישרון של בני העדה”.

מקום בתרבות

שורה של כוכבים ואמנים מצליחים יצאו מתוך הקהילה האתיופית בשנים האחרונות, בהם טהוניה רובל, שזכתה בעונתה החמישית של תוכנית הריאליטי “האח הגדול” ופיתחה קריירת דוגמנות, הנחיה ומשחק, טיטי איינאו, מלכת היופי של ישראל לשנת 2013, והראשונה שזכה בתואר זה, האמנים אסתר רדא וגילי יאלו, שמטפחים קריירות מוזיקה ומשחק בינלאומיות, והרכב ההיפ הופ “קפה שחור חזק” ששר שירי מחאה חברתיים זכה להופיע באירוע המרכזי של יום העצמאות 2016. 

יש לציין גם את הסדרה “נבסו” שמגוללת בהומור את השתלבות העדה האתיופית בישראל ומככבים בה בין השאר יוסי ואסה (שגם נמנה עם יוצרי הסדרה) ושחקנית התיאטרון והטלוויזיה מסקי שיברו. הסדרה זכתה בפרס האמ”י הבינלאומי לסדרה הטובה ביותר.

בעולם המוזיקה אפשר לציין גם את הראפרית עדן דרסו, שנחשבת להבטחה הבאה בשמי הראפ המקומי, את הזמר אביאור מלסה, שנחשב לאחד מזמרי הפופ הבולטים בשנתיים האחרונות ואת הזמר מוטי טקה, שגרף עשרות מיליוני צפיות ביוטיוב בזכות אלבום הבכורה שלו "בלבלה", ומאז סלל דרכו עם מופעי ענק בהאנגר 11 ורדינג  3 בנמל תל אביב, לצד מאות מופעים במועדונים. 

“את הבחירה בעדן, שאגב היא זמרת ובחירה מצוינת, בחרו הצופים בבית, מה שמעיד על שינוי בתפיסה החברתית", אומר טקה, שבאחרונה שחרר סינגל חדש בשם “אמת”. "אני מאמין שעם הזמן נראה ונרגיש שינויים נוספים, והשכבות השקופות יקבלו צבע וישמעו את קולן. מרבית האוכלוסייה בעם שלנו מקבלת את האחר, וההצלחה של בני העדה מוכיחה זאת. אני מאמין ומקווה שככל שיחלוף הזמן זה רק ישתפר. אני בטוח שהבחירה בעדן אלנה לנציגות באירוויזיון תחזק את קהילת יוצאי אתיופיה ותעזור לה".

כמי שנבחר כתגלית השנה וממלא אולמות, אתה מרגיש את השפעתך בנושא החברתי?
"אני חושב שמוזיקה מפייסת, מאחדת ומקרבת, ואם הצלחתי לרגש אנשים בשירים שלי, בזמן שאנשים מזמינים אותי לאירועים פרטיים וקונים כרטיס למופעים שלי, אין ספק שהשפעתי".

מוטי טקה. צילום: יח"צמוטי טקה. צילום: יח"צ

הצלחה טבעית 

“ההצלחה הזו של בני העדה האתיופית טבעית לגמרי, לדעתי, ואף מובנת מאליו”, מסבירה ד”ר יוכבד יורקובסקי, רכזת תוכנית תספ”ה להכשרת מורים בני הקהילה האתיופית באקדמית גורדון. “הגזענות הולכת ומצטמצמת עם השנים כי החבר’ה הצעירים שכבר גדלו לתרבות הישראלית, יחד עם הלימודים במערכת החינוך, הם חלק מהחברה וקשה להבחין בהבדלים. גם אצל המזרחים יש קומץ אנשים שטוענים לעתים לקיפוח. זה רק מיעוט. כמות האנשים החשוכים שרואים באתיופים לא שווים חברתית הולכת ודועכת. המצב הולך ומשתפר. בני העדה כבר מזמן למדו את השפה והפכו לחלק בלתי נפרד מהישראליות”.

למרות האופטימיות וההישג החשוב של אלנה, לפי ד”ר גיא אבוטבול זלינגר, ראש התואר הראשון של מדעי ההתנהגות בבית הספר למדעי התנהגות ופסיכולוגיה במכללה למנהל בראשון לציון, נראה כי זו רק טיפה בים בדרכה של החברה הישראלית לקבלת בני העדה האתיופית. “הזכייה החשובה הזו אינה מספיקה, שכן החברה הישראלית הדירה לשוליים בהמון מובנים את הקבוצה האתיופית", הוא אומר. "הם לא נמצאים מספיק בכלכלה הישראלית, באקדמיה הישראלית ובתקשורת הישראלית. זה מאוד דומה לזה שהרבה פעמים הייתה גאווה מזרחית לאנשים בעלי כוח מבני עדות המזרח. זה עדיין לא אומר שזה משקף את המציאות החברתית ולא מצביע על שוויון. זה נכון שהזכייה של עדן הופכת אותה לפנים של ארץ ישראל וזו גאווה עצומה לעדה שכן היא כבשה את הפריים טיים ותופיע על אחת הבמות החשובות בעולם, אבל זה עדיין לא משקף את המגמות שיש בחברה הישראלית. המגמות הן מגמות מאוד חזקות של הפרדה תרבותית, יש תופעות כמו אנשים שלא מוכנים לשבת ליד אתיופים באוטובוס. יש שכונות שמתנגדות לשילוב אתיופים בבתי הספר ובבנייני מגורים. עדיין רואים בהם שחורים בהרבה מקומות בארץ. לא תופסים אותם כקבוצה אתנית שונה אלא כגזע שונה”.