"מה שהציל אותי בחיים, חוץ מאנטיביוטיקה, זו האמנות"

המוזיקאי והאמן גלעד כהנא סוגר מעגל משפחתי בתערוכה חדשה – “יציאה מן הבונקר", שלמרות שמה, נוצרה טרם הקורונה ונדחתה בגלל הסגר ומסביר איך הוא שומר על האופטימיות למרות אתגרי התקופה

דודי פטימר צילום: דודי פטימר
גלעד כהנא
גלעד כהנא | צילום: אריאל בשור
3
גלריה

“שם התערוכה נשמע מתאים בול לתקופה הזו, אבל האמת היא שהשם ניתן הרבה לפני הקורונה”, מספר כהנא. “כל העבודות בתערוכה עשויות בעצם מכריכות של ספרים עתיקים. כשאני אומר ‘עתיק’ אני מתכוון לספרים משנת 1970, משנת 1960, משנת 1950 וגם משנת 1880”.

חוק התיישנות

הרעיון ליצור תערוכה מיצירות שעשויות כריכות ספרים נולד במוחו של כהנא רק כעבור שנים רבות, שבמהלכן העלו ספרי הוריו אבק במחסן. “כשלקחתי את הספרים המיוחדים והישנים מאוד לא ידעתי בעצם מה יקרה איתם, וכיוון שאני עושה קולאז’ים ועוסק באמנות פלסטית, גיליתי לאט לאט שבכריכות הישנות יש משהו שלא קורה בשום מקום אחר, וזה בעצם החמצון”, הוא מסביר. “הכריכות האלה מתחמצנות ומתיישנות ונהיה להן צבע שאי אפשר לעשות בשום צורה. ציירתי בלא מעט דרכים אחרות, משמן ואקריליק ושפיכת תמיסות, אבל זה לא התקרב למה שהזמן עושה”.

עבודה של כהנא מתוך ''יציאה מן הבונקר''
עבודה של כהנא מתוך ''יציאה מן הבונקר'' | צילום: חד עין

ריפוי בעיסוק

כהנא (49) מצא את עצמו די עסוק בתקופה הזו, על אף הקפאת ההופעות והמצב העגום שבו תעשיית המוזיקה נמצאת. הוא קיים מפגשי אמן אונליין, שידר תוכניות ספיישל קורונה ברדיו “כאן 88”, הופיע עם להקת “ג’ירפות” במופעי לייב ועסק ביצירה.

“זו תקופה קשה מצד אחד, ומצד שני, כמי שאוהב מאוד להיות עם המשפחה, ניצלתי אותה לגיבוש משפחתי, זה היה באמת חשוב וטוב לי. זו תקופה שהמון דברים קורים בה וזה נותן המון השראה ליצירה. אני חושב שבסופו של דבר, צריך למצוא את הדרך להוציא את המיטב מכל תקופה. אני אופטימיסט חסר תקנה, אין מה לעשות. אני תמיד אומר שאם יש דרמה אז יש פרטים, ואם יש פרטים אז יש עם מה לעבוד וצריך לנצל את הזמן כדי לעבוד. מבחינה כלכלית זו בהחלט תקופה מאתגרת בצורה יוצאת דופן וזה דורש למתוח את הגבולות עד הקצה”.

עבודה של כהנא מתוך ''יציאה מן הבונקר''
עבודה של כהנא מתוך ''יציאה מן הבונקר'' | צילום: חד עין
תגיות:
גלעד כהנא
/
אמנות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף