זה לא סוד שהקורונה האיצה באופן משמעותי את תהליך הפיכת הפייסבוק, האינסטגרם, הטיקטוק והרשתות החברתיות בכלל, לפלטפורמות שידור משמעותיות ונרחבות עבור אמנים, יוצרים ואנשי רוח. עם פרוץ הקורונה במחוזותינו, נשטפה הרשת בשידורי לייב שונים, ובמקביל גם מגישי ומגישות טלוויזיה פופולריים עברו לשדר תוכניות, לראשונה בקריירה, ברשתות החברתיות. האנשים שהתרגלנו לראות משדרים מהאולפנים ומופיעים בערוצי המיינסטרים, יצאו מאזור הנוחות שלהם ומשדרים עתה לקהל ברשתות החברתיות, שחלקו משתתף באופן פעיל בשידורים.

הראשונים לעשות זאת היו אורלי וילנאי וגיא מרוז, פאוור קאפל עיתונאי־טלוויזיוני. בתחילת הקורונה השניים היו אמורים להגיש תוכנית יומית חדשה ברשת 13 ולספק מענה לשאלות בנושא הקורונה מצד מומחים. יום לפני השידור נאלצו השניים לבטל את השתתפותם בתוכנית.

“התייעצנו עם חבר שלנו שהוא מנכ”ל מד”א והוא אמר שלאורלי אסור בשום פנים ואופן לצאת מהבית בגלל שיש לה מחלה אוטואימונית והיא משתייכת לקבוצת סיכון”, מסביר מרוז. “ואז, כשישבנו בבית, איזה חבר צלצל ושאל אותנו בדרך אגב: ‘למה אתם לא משדרים מהבית?’. בהתחלה זה נשמע לנו קצת מוזר כי לא כל כך ידענו מה זה לשדר מהפייסבוק ואיך עושים את זה. אז התחלנו לעשות ניסיונות ראשונים בגדר פיילוט. זה היה נורא מסורבל, אבל לאט לאט השתכללנו והצטרפו אלינו שני שותפים מהפן הטכני וההפקתי והחלטנו להקים ערוץ בעמוד הפייסבוק שלנו שנקרא ‘אנחנו מהבית’”.

בערוץ החדש משדרים אורלי וגיא מדי בוקר בשעה 8:30 כשאחריהם משדר דן מרגלית. לוח השידורים ההולך ומתמלא כולל בין השאר גם את פרופ' יורם לס שעונה לשאלות גולשים, ירון לונדון, אברהם בורג ועוד, והערוץ משדר מהבוקר ועד הערב.

“הרעיון של הערוץ הוא שזה יהיה ערוץ של כולם, גם של השדרנים וגם של הצופים”, מסביר מרוז. “אנחנו בכלל לא רוצים לראיין פוליטיקאים אלא בעיקר אנשים שמעניינים אותנו. זו פלטפורמה פשוטה והמיידיות גדולה. כל מגיש משדר מהבית שלו, ומי שמפקח על המצלמות הוא השותף האסטרטגי שלנו, יובל הולנדר, שחשף אותנו לעולם שלם של טכניקה וטכנולוגיה שלא הכרנו”.

אחד מרגעי השיא של הערוץ קרה לפני כשבוע כשבשישי אחר הצהריים, בחצר ביתם של אורלי וגיא בשכונת בבלי בתל אביב, נישאו בשנית ניצה שאול ובן זוגה דורון סלומון, במחאה על מצב ענף התרבות בעקבות משבר הקורונה. בעיצומו של השידור הגיעו למקום שוטרים שזיהו התקהלות רבת משתתפים, הורו לנוכחים לשמור ביניהם מרחק של שני מטרים ולחבוש מסיכות ורשמו דוח לצמד המגישים. 

“אתה יודע כמה צופים היו לשידור הזה בפייסבוק? 30 אלף צופים בזמן אמת ולמעלה מחצי מיליון צופים! זה מטורף!”, אומר מרוז. “תוכניות הבוקר שעשינו השבוע קצרו 8,000 צפיות ודן מרגלית ששידר אחרינו קצר 15 אלף צפיות. כמות הצפיות הנאה נורא כיפית. עוד יותר כיף זה שאנחנו פונים לאנשים לשדר גם ו־95% מהם מסכימים, למרות שכרגע אנחנו לא מתפרנסים מזה אבל מקווים שבהמשך נוכל”.

מדי שישי מקפידים השניים לחלוק כבוד לגדולי הזמר העברי ומארחים יוצרים ותיקים, מרחל שפירא ויורם טהר לב ועד קובי אשרת, נורית הירש ואפי נצר. “שידורי הזמר הם בכלל להיט, ובגלל שאין לנו פרסומות אנחנו מחליטים את מי לארח ולראיין”, מסכם מרוז. “חופש הפעולה הגדול הזה הוא ענק”.

מפלס האופטימיות

עוד שחקן חדש בתחום הוא “הפודקאסט של עומרי כספי” המשודר מדי שבוע בשעה 19:00, בימים לא קבועים. כספי, הכדורסלן הישראלי הראשון ששיחק ב־NBA, החליט עם תחילת הקורונה להגשים חלום וליצור פודקאסט אישי, בדמות שידור מצולם שעולה לעמוד הפייסבוק שלו ובו הוא מארח אנשים מעולם הספורט, הבידור והחדשות, כשהוא מראיין ושואל אותם שאלות שתמיד סקרנו אותו, מהכדורגלן ערן זהבי ועד העיתונאים סיון רהב מאיר ועמית סגל. אולם בניגוד לשידורים אחרים, אצל כספי אין לצופים אופציה להשתתף ולהתערב בשאלות והשידור מתרחש באולפן, בפורמט של ראיון אחד על אחד.

הפודקאסט של עומרי כספי (צילום: צילום מסך)הפודקאסט של עומרי כספי (צילום: צילום מסך)

מיזם מקוון נוסף בהשתתפות סלבס הוא של הקומיקאי ישראל קטורזה והשף משה שגב, שחברו יחד בחודש שעבר לטובת תוכנית פייסבוק בשם “סיר ומכסה”. התוכנית עולה לרשת בימים לא קבועים ובמסגרתה הם מבשלים וחולקים עם הצופים מתכונים. 

ישראל קטורזה ומשה שגב, ''סיר ומכסה'' (צילום: צילום מסך)ישראל קטורזה ומשה שגב, ''סיר ומכסה'' (צילום: צילום מסך)

גם מיכל צפיר, שבמשך שנים הגישה תוכניות לייף סטייל והיא אף בעלת עסק בשם “כל אחד יכול” המעודד אנשים לאמץ אורח חיים בריא, בין אם זה ברדיו, בהרצאות ובטלוויזיה, החליטה עם התגברות הסגר ומגבלות הקורונה לעבור לשדר בפלטפורמת הפייסבוק תוכנית שנקראת “קפה ובית”. “כשהתחילה הקורונה החלטתי שאני רוצה לאפשר לאנשים להיחשף לכל מיני תכנים ולעודד את האופטימיות, כי לכל הלחץ יש מספיק אנשים שדאגו בטלוויזיה. החלטתי להתחיל לשדר תוכנית יומית בפייסבוק בבוקר בשעות 8:00־9:00”, מספרת צפיר.

“בכל תוכנית ראיינתי אנשים שונים מתחומים שונים כשהמכנה המשותף הוא להעשיר בידע ולהעלות את רמת האופטימיות. לשמחתי השידור הזה תפס והיה מצוין וגם לי זה עשה טוב כי אנשים התחילו להגיב ולשאול שאלות. ברגע שאנשים חזרו לאט לאט לעבוד עברתי לשדר פעמיים בשבוע, ועכשיו התוכנית משודרת בימים שני ורביעי בשעה 19:30 ועדיין באותו אופן”.

על אילו תכנים מדובר?
“תכנים מגוונים, מעצימים ואופטימיים. אלה תכנים של אורח חיים בריא, ספורט, תזונה, תודעה והרבה חשיבה. אני יכולה לראיין מישהי שמנהלת שתי קריירות במקביל כדי לעורר השראה וגם לראיין רופא, פיזיותרפיסט, תזונאי, פסיכולוגית תעסוקתית וחוקרת עתידים, כל אחד מתראיין בביתו דרך הפייסבוק מול מצלמה. זו תוכנית לכל דבר”.

איך הסתגלת לשדר דרך הפייסבוק? הרי הורגלת לטלוויזיה.
“זה היה כיף! יכולתי לגמור לקפל כביסה ולבוא אחרי עשר דקות ולשדר בלי פקקים וכבישים בדרך לאולפן ובחזרה. אני מנצלת את הזמן לדברים יעילים כיוון שאני המפיקה, העורכת והמגישה, אני אחראית על התכנים וזה קצת דומה לפודקאסט. לפני פסח ראיינתי ישראלים שנמצאים בכל מיני מקומות בעולם וזה נהדר שהטכנולוגיה מאפשרת דברים כאלו. אני לא צריכה להיות תלויה בנושאים שלא מעניינים אותי, כמו שקורה לעתים בטלוויזיה כשמגישים אייטמים שמממנים את התוכנית, אלא אני מדברת רק על מה שבא לי”.

מיכל צפיר, ''בית וקפה'' (צילום: צילום מסך)מיכל צפיר, ''בית וקפה'' (צילום: צילום מסך)

זה רווחי?
“אני לא מקבלת על זה כסף, אם לזה אתה מכוון, אבל אני לא חושבת שהכל נמדד לפי עלות מול תועלת. תועלת אינה נמדדת בכסף. אם עברתי את הקורונה בהתרגשות ובהתפתחות, הגדלתי את הקהל שלי ועשיתי שיתופי פעולה מעניינים, אז אולי זה לא משהו שרואים אותו בטווח הקצר בחשבון הבנק, אבל כשאתה נמצא במצב רוח טוב ואתה יצירתי, אתה יכול הרבה יותר למצוא פתרון לבעיות שלך, אז אין ספק שזה מניב לי תועלת”.

ללא מתווכחים

ב־17 במאי הושקה מהדורה יומית חדשה של הערוץ הייחודי “דמוקרטTV” של תנועת “דרכנו” בהגשתה של לוסי אהריש, שבסוף מרץ הופסקה ההתקשרות שלה עם תאגיד השידור הציבורי שבו שימשה מגישה. התוכנית מוגשת במדיות החברתיות ומשודרת מדי יום בשעה שש בערב. 
“קולו של הציבור הרחב לא מקבל ביטוי בתקשורת המיינסטרימית”, מסביר יאיא פינק, מנכ”ל תנועת “דרכנו”, תנועה חוץ־פרלמנטרית המגדירה עצמה כ”תנועת הרוב המתון”. “הקמנו את ‘דמוקרטTV’ בשביל שנוכל דווקא בימים אלו לעמוד בלי חשש לצדה של הדמוקרטיה הישראלית ולהאיר פינות חשוכות בחברה הישראלית. את זה ניתן לעשות רק דרך הרשתות החברתיות, באמצעות מימון המונים רחב, וכך ניתן להגיע לציבור הרחב ללא מתווכים”.

“’דמוקרטTV’ זה משהו שיצרנו ביחד, וכשיאיא פנה אליי ושאל אותי: ‘מה היית רוצה שיהיה בתוכנית?’, אמרתי לו שהחלום שלי הוא להביא טלוויזיה מהעם ואל העם, דברים שבאמת מעניינים את האנשים ולא עוד פעם לראיין עוד מישהו מקואליציה או אופוזיציה כזו או אחרת ולדבר עוד פעם על מה שקורה בפוליטיקה, כשבתכל’ס קורים פה עוד הרבה דברים, מאבקים וסיפורים שלא באים לידי ביטוי”, מספרת אהריש. “כיוון שרובנו היום ברשתות החברתיות, החלטנו לעשות טלוויזיה שתהיה ברשתות החברתיות, תוכנית שתחיה ברשתות, גם בגלל שהבנתי את ההשפעה שהיה למונולוג שלי מ’שיחת היום’ (רשת 13) ברשתות החברתיות”.

לוסי אהריש, דמוקרט TV (צילום:  צילום מסך דמוקרט TV)לוסי אהריש, דמוקרט TV (צילום: צילום מסך דמוקרט TV)

עד כמה היית מעורה בלייבים בפייסבוק לפני כן?
“לא הייתי. גם לא הייתי כל כך מעלה דברים לפייסבוק. רוב הפעילות שלי בפייסבוק הייתה בהפצת מונולוגים וכל מיני אייטמים שהיינו עושים ב’שיחת היום’, ואז הבנתי בשנה האחרונה, ובעיקר בעקבות הקורונה, שאפשר ליצור הכל ולעשות הכל ולהביא טלוויזיה גם לרשתות החברתיות. צפיתי בתוכניות האירוח הגדולות של CNN ו’סאטרדיי נייט לייב’ ואמרתי: ‘אוקיי. אם להם זה עובד, גם אנחנו יכולים לקחת את הפלטפורמה הזו ולהבין שהטלוויזיה השתנתה, שעידן הטלוויזיה במתכונתו הנוכחית לא הולך להישאר בפורמט הזה הרבה זמן, ובאמת כדאי שנתחיל ליצור פלטפורמה למשהו שהוא קצת אחר, שמגיע מתוך הרשתות החברתיות, מהאנשים”.

בתחילה פתחו פינק ואהריש בקמפיין גיוס המונים בהדסטארט בכדי לבדוק את היענות הקהל לתוכנית טלוויזיה במרשתת. “תוך שבועיים בערך הגענו ליעד שהצבנו לנו, שזה 40 אלף שקלים”, אומרת אהריש. “בגלל שההדסטארט עוד לא נגמר, אנחנו עומדים כיום על 100 אלף שקלים כשהממוצע שאדם פרטי שילם הוא 35 שקלים. מי שתמך בנו כלכלית הופך להיות שותף שלנו ומקבל את היכולת להיות חלק מהשידורים שלנו, לבחור את הנושאים המרכזיים שבהם נעסוק בשידור ואף לשאול את המרואיינים שאלות”.

בניגוד לתוכניות הרשת של אורלי וגיא וצפיר, אהריש ומרואייניה משדרים לרוב מהאולפן. אהריש מדגישה את היתרון, לדעתה, בשידור האינטרנטי: “יש היענות מדהימה ממרואיינים, שחלקם לרוב לא מתראיינים בטלוויזיה בקלות, להגיע לערוץ. בין המרואיינים שעד כה הגיעו ניתן למצוא את אהוד ברק, יאיר לפיד, דליה דורנר ומולי שגב. אנחנו מאפשרים ראיון של 20 דקות ונותנים למרואיין לענות על השאלה במלואה. אין לי פרסומות שאני מחויבת אליהן, אני לא קוטעת מרואיין מפאת קוצר זמן, אין לי לחץ לזרז מרואיין ואין התלהמות ואין צרחות”.

אהריש מספקת דוגמה: “היה לנו אייטם של שתי מרואיינות שנכנסו אחת לדברי השנייה מתוך להט הדברים, ואנשים אשכרה עזבו את השידור, אמרו לנו שלא באו לשמוע דיבור שעולה אחד על השני, אלא לשמוע אנשים מנהלים דו־שיח, זה היה מדהים לראות את זה. האנשים לא רצו לקבל ויכוח רועש שהם רואים כבר בטלוויזיה”.

מה הגישה או המוטו שלך בשידורים האלה?
“אני לא באה למרואיינים שלי מתוך זה שאני יודעת דברים כעיתונאית, אלא מעמדה של ללמוד את המרואיינים שלי. כשהצופה מרגיש שאתה שואל את השאלות שהוא היה יושב בבית ושואל אותן – אתה לומד יחד איתו. אני לוקחת שאלות שאנשים שואלים בפייסבוק, כי בסוף אני צריכה להביא לצופה שלי מענה למה שהוא שואל בבית. אני לא צריכה להשמיע את דעתי במהלך הראיון – בשביל זה יש את המונולוג שלי שבו אני אומרת כל מה שבא לי. בראיון אני הופכת להיות המתווכת בין הצופה בבית לבין המרואיין שנמצא אצלי באולפן. אין בשום מקום אחר דבר כזה שבו הצופים יושבים עם המנחה ובוחרים מה הוא ישאל. ככה אני יודעת מה הצופה באמת רוצה לראות ולשמוע. זה משהו שבטלוויזיה אי אפשר להגיע אליו”.