שלמה שבא ידידי, המאהב הגדול של העיר הלבנה, ידע לספר לי שהבית שנבנה ב־1928, שנה אחרי שהוא נולד, היה דו־קומתי. אחרי כחמש שנים נוספה לו קומה שלישית. ובדיוק כפי שהוא נראה ב־1933, ככה הוא נראה כיום.
הבית נבנה עבור המשפחות של היזם שמעון שטרן ומשפחת הרוקח אהרון זליג קרינקין, שהיו מחותנות. נדלג על כל השמות המפורסמים, העשירים והנדיבים, אלה שאנחנו קוראים להם היום "ראשי היישוב ובוניו", כי ממילא אין כמעט סיכוי שנזכור מי הוא מי ומי היה מה, ונדלג לדור הבא.
מה שמביא אותי לסיפור הזה הוא העובדה שיהודית היפהפייה, בתו של שמעון שטרן, נישאה לימים לעלם צעיר, תלמיד הגימנסיה הרצליה בשם משולם - זוס, זוסיה, זוס'קה, זוסקל'ה - ריקליס.
כשפרצה מלחמת העצמאות, יצא הזוג הטרי לארצות הברית למטרת לימודים. הצעד הזה נחשב כעריקה וכהשתמטות בעיני בני הארץ הצעירה, שלחמה באותם ימים על חירותה. כל העם אז היה צבא. בין שבגלוי ובין שבמחתרת. כמעט כולם ידעו מה כמעט כולם עושים: היכן נלחמו, בשם מי ולמען מה.
והנה, הייתה נקודה אפלה שלא נפתרה במלואה במשך כל השנים: איך עזב צעיר ישראלי בעיצומם של הימים ההם את הארץ עבור תואר במתמטיקה באוניברסיטת אוהיו. ב־1966 סיים ריקליס את לימודי התואר שני במינהל עסקים, ולפרנסתו, למימון לימודיו ולכלכלת משפחתו הצעירה, לימד עברית בבתי הספר היהודיים במיניאפוליס.
כדרכם של מתעשרים רבים - שכאשר הם מתחילים לצבור הון, מתחילים גם לאבד את השלווה המשפחתית שלהם ומתפרקים - גם ריקליס החל לצבור ממון רב ובמקביל חווה את התפרקות התא המשפחתי שלו. אולי באמת כדאי להקדיש פעם מחשבה ומחקר מעמיק לנושא כדי להבין מדוע כך הדבר.
"הצלחתי בשני תחומים: עסקים ונשים", התוודה בראיון חושפני בעיתון "שישבת". "אומרים שעם האוכל בא התיאבון, וזה בדיוק מה שקרה בתקופת לאס וגאס. גיליתי בתוכי יצרים בהיקף ובעוצמה שלא ידעתי שקיימים בי. התמכרתי לתאוות בשרים".
כשהסתיימו עשר השעות הרצופות במשרד, עליתי אל אחת הסוויטות שלי. הייתה אחת שבה גרתי, 15 שבהן גרו החברות שלי, ואחת שבה ביליתי את שעות אחר הצהריים עם אחת מהן.
לפגישה הראשונה ביניהם היא הגיעה עם בובת בד. הבובה ליוותה אותה גם בפגישות הבאות שהתקיימו ביניהם. תודו שזה, איך לומר, קצת מוזר ביחסים בין שני אנשים בני למעלה מ־16.
אומרים שפיה זאדורה ניהלה קריירה עצמאית לחלוטין, ללא שום תלות באיש שהיה לבעלה. האם שמעתם על הסרט "סנטה קלאוס מנצח את אנשי המאדים"? הסרט שבו כיכבה פיה זאדורה כשהייתה בת 11 זכה לציון אחד הסרטים הגרועים שנעשו בכל הזמנים. כבוד!
אבל מה רב הפלא וגדול הכאב, הנישואים לבית זוסיה־זאדורה - שאותם הוא כינה "העסקה שעלתה לי יותר מכל עסקה אחרת בחיי" - התפוצצו בקול תרועה גדולה ב־1993. עם הסכם הגירושים היא קיבלה בין השאר את ביתם המפואר עד מאוד הפיקפייר שבחוף המערבי. ביחידת הדיור הסמוכה, שנועדה למגורי הצוות ושנקראה "בית הכלבים", זכה הבעל הגרוש.
היא אמרה מה שעל לבה. הפוליטיקלי קורקט הזיז לה את קצה התנוך, והיא הייתה ביץ' אמיתית. אמיתית ממש. כזו שאומרת את מה שהיא אומרת, כי ככה היא אומרת את מה שהיא אומרת. למשל: "נולדתי בחודש ה־13 להריון, כי בכל פעם שהייתה לאמי פתיחה הרופא הציץ פנימה וסגר בבעתה את הווגינה שלה".
היא הייתה אישה לא יפה, ששיפצה את עצמה בלי הפסקה. עד שהתחילה לעסוק במה שנקרא "משטרת האופנה", קשה היה אפילו להגדיר מי היא ומה היא בעצם עושה על המסך.
הגברת זאדורה הצליחה לעבוד על מיסטר ריקליס ולשחק כאילו הוא גורר אותה לחתונה. "היא אפילו התחילה ללמוד יהדות", הוא סיפר. אבל בין "אשת חיל" לבין "מי ימצא", משהו התפקשש.
ישנו סיפור, שגם אם הוא אגדה עירונית אי אפשר לוותר עליו: בשיא פריחתם הפיק משולם ריקליס את המחזה "אנה פרנק" בברודוויי, בכיכובה של לא אחרת מאשר אשת חיקו פיה זאדורה, מה שנועד בעצם להיות תפקיד חייה ופסגת הקריירה המדשדשת שלה.
למחרת הבכורה החגיגית התייצבה ג'ואן ריברס אצל ג'וני קרסון האלוהי לביקורת בשידור חי.
התרעות פיקוד העורף