"כשחקנית שנאלצה לשבת בבית לאחר שכל ההצגות שלה התבטלו, פניתי מיד לבוצר, מה גם שאנחנו מכירים", מדווחת נחמני. "כך מצאתי את עצמי ביום בהיר אחד כשליחה ומעבירה חבילות מבוקר עד ערב. מטיילים בין הכתובות, עולים לבתים ועומדים במשימה. בהתחלה שאלתי את עצמי אם זה יביך אותי, אבל לאחר שההכנסות שלי ירדו כמעט לאפס, הבנתי שאין מצב שזה יקרה. בשבילי זאת הייתה מעין הישרדות, אפילו די מהנה, אינטראקציה עם אנשים אחרת ממה שאני רגילה".
נ.ב. היא נדבקה בקורונה בסגר הראשון וכשהחלימה, העלתה זעיר-מחזמר בנידון בקבלת שבת בבלפור. בכל מקרה, כמי שהייתה סגנית אלופת הארץ לנערות בטקוואנדו, לא מומלץ להתעסק איתה...
"ב-19 במרץ הייתי אמור לצאת עם 'הרצל - מחלום למציאות', הצגת יחיד חדשה, שכתבתי וביימתי במסגרת 'אושרה הפקות", הוא מעיד. "הקורונה ביטלה את ההצגה. אחרי כמה זמן, כשראיתי שהתיאטרון לא עומד לחזור וצריך להתפרנס, התחלתי לעבוד בתור... מסגר".
"התחלתי לחפש עבודה, שאוכל להמשיך לעבוד בה בעתיד לצד הקורונה", מספר שפירא. "יותר אני לא לוקח סיכונים. עלי לפרנס ארבה ילדים משתי מערכות נישואים. הגעתי למרכול בעיר מגוריי והתקבלתי בלי יותר מדי שאלות כאחראי משמרת. וההרגשה? - כשאני בסופר, אני מנותק. יש לקוחות שיודעים מה המקצוע האמיתי שלי ושאני לא יכול לעסוק בו, אם כי כשאני בבית, אני מתרגם ועוסק בהפקה הבאה שלי".