מ"משחקי הרעב", "ווסטוורלד" ואפילו "האנטומיה של גריי" – מגמת הפודקאסטים שנוצרו עבור תוכניות טלוויזיה קיימת שנים רבות בארה"ב, ועכשיו, באיחור כה אופייני – הגיעה גם לישראל.
עכשיו, הטרנד גם הגיע לישראל – לפחות בעצימות גבוהה יותר מבעבר, כאשר שלוש סדרות טלוויזיה מחזיקות היום בהסכת שנוצר עבורן. מספר קטן מאוד, עדיין, אבל כל אחד מהם נבדל ביוצריו, תוכנו ו...כן, גם באיכותו.
באופן לא מפתיע, נראה כי הראשונים בארץ שיצרו פודקאסט עבור סדרת טלוויזיה הם אנשי התאגיד, היום אימפריית פודקאסטים בתאוצה, אבל כבר ב-2017 הם יצרו הסכתים שהיוו מעין יומן צפייה עבור סדרות אמריקאיות שונות ("סמוך על סול", "בנות"). בתוך כך, אך צפוי היה שיוקדש הסכת כזה גם עבור "שעת נעילה", סדרת הדגל של כאן.
ההסכת מוגש על ידי אורן אהרוני, כתב מגזין בתאגיד, ומתארחים בו יוצרי הסדרה, שחקניה וגם אנשים ולוחמים לשעבר שחוו על בבשרם את מלחמת יום הכיפורים המדוברת.
"המטרה שלנו בפודקאסט הייתה לתת מעטפת נוספת לצופים מכמה היבטים", מספר אהרוני. "ראשית, לדבר על מאחורי הקלעים – ההחלטות האמנותיות, העשייה הטלוויזיונית, סודות הבימוי וכן לתת דגש לשילוב בין האמת ההיסטורית לבין העובדה שזאת למעשה סדרת דרמה. בנוסף, האירוח של האנשים שהיו במלחמה כמו יצחק נגרקר, שהיה ההשראה לדמותו של אביב אלוש, עזר מאוד לספר את הסיפור".
ואכן, כמו בהסכתים רבים של כאן – הסיפור עובר באופן מרהיב. לאחר כל פרק ששודר בטלוויזיה עלה פרק משלים בהסכת שדיבר על אירועי הפרק ברגישות ההולמת וחשף סיפורים מעניינים. קסמו הורגש בייחוד כשהזרקור הופנה לנושאים ממוקדים כמו איסוף החומרים והתחקיר שבוצע לקראת הסדרה וגם כאשר האורחים היו יוצאי דופן – כמו רון לשם, אחד מיוצרי הסדרה (ויוצר בינלאומי מוערך לכשעצמו) ודינה בן יהודה, שהיוותה ההשראה לדמותה של דפנה הקצינה, במפגש עם השחקנית ג'וי ריגר שגילמה אותה.
"הרגשנו שדווקא בסדרה הזו יש הרבה על מה לדבר אחרי הפרק – גם בתחום היצירה וגם בתחום בריאות הנפש", הוא מספר. ואכן, להסכת נוצרו עד כה 6 פרקים והשילוב בכל אחד מהם בין היצירה לבריאות הנפש מורגש ומועבר היטב. ולראייה, הרכב האורחים מגוון ומשתנה וניתן למצוא בו שחקנים מהקאסט לצד מומחים בעולם הפסיכיאטריה.
בבחינת איכות הפודקאסט, השיח שנוצר בין קורמן ודיין, המגישים, לבין האורחים הוא מעניין והשניים חושפים רעיונות והשראות שהובילו אותם ביצירה. מי שהתחבר לסדרה יוכל למצוא בהסכת חלק נוסף לפאזל, שכן הדמיון המופלא בין ליאור דיין "האמיתי" לבין דמותו בסדרה, נעם אשכנזי, מתבטא אף יותר כששומעים את דיין מדבר ומספר את הסיפורים האמיתיים בהשראתם נכתבה העלילה.
הפודקאסט לכשעצמו עשוי לעילא, אורך הפרקים הולם ומדויק, התוכן מהודק ושילוב הקטעים מהסדרה יוצרים את החיבור הנכון בין המאזינים לתוכן המדובר. ע"פ חנין, "נורמלי" היא לא הסדרה האחרונה של HOT שילווה אותה פודקאסט השנה. אנחנו מחכים.
ההסכת השלישי שנדבר עליו נוצר דווקא עבור תוכנית ריאליטי בארץ, ולא סתם אחת – "האח הגדול". גם זה כמובן מנהג אמריקאי מוכר, אבל "ישראל היום" (כיוון מפתיע) היו הראשונים להרים את הכפפה וליצור את המקבילה הישראלית.
ליאור פלג, עורך דסק הדיגיטל באתר מנמק את הבחירה: "הבחירה ביצירת פודקאסט שמלווה תוכנית ריאליטי היא כמובן העניין הרב שיש לקהל בריאליטי הישראלי. בטח ובטח בתוכנית כמו האח הגדול, שתמיד הייתה מאוד פופולרית". אגב, יצוין שזהו לא פודקאסט הריאליטי הראשון שהיא יצרה, לאחר שליוותה גם את "MKR המטבח המנצח" בהסכת ייעודי.
אין ספק שפודקאסט "האח הגדול" הוא רעיון טוב – יש קהל יעד פוטנציאלי של מאות אלפי צופים ובנוסף, זו תוכנית שאפשר לדון בה שעות – לטוב ולרע: לנתח את המתמודדים, האסטרטגיות, הטראש ומה לא. בתוך כך, הצלחתו של פודקאסט כזה תישען בעיקר על איכות התוכן שלו, המיקוד ובעיקר על מגישיה.
לצערי, משני הפרקים הראשונים שהתפרסמו עד כה בפודקאסט - קשה שלא לחוש פספוס, שלא נאמר פספוס רציני.
את הפודקאסט מגיש אסיף אלקיים, פיינליסט העונה האחרונה, סופר ואושיית רשת בהתהוות, ובשני הפרקים הראשונים (והיחידים שעלו עד כה) – היה לצידו אורח אחר בכל פעם. בפועל, בשני הפרקים אלקיים משתלט על השיח באופן מובהק ובמקום שיח – אנחנו מקבלים מונולוג ארוך שעוסק, ובכן, בעיקר בעצמו.
היה מצופה מדייר עבר לחשוף סודות מאחורי הקלעים ולספק את הזווית של מי שהיה באותו בית ממש אשתקד, אבל התוצר הסופי הוא בעיקר השתלחויות בדיירים (מכנה את בגדדי – 'גזעני' לא פעם), סיפורים אישיים לא רלוונטיים ואפס ערך מוסף בכל מה שמצופה מדייר עבר. אני מקווה שבפרקים הבאים כן יצליחו ב"ישראל היום" לממש את הפוטנציאל הגלום בפודקאסט – שאמור להיות הכל חוץ ממשעמם, ולצערי, בשלב זה, קשה לי לתאר אותו בדרך אחרת.
התרעות פיקוד העורף