היה זה בסתיו 2007, כשלאחר בכורת הצגת "עץ הדומים תפוס", בתיאטרון "מדיטק" בחולון, ראיינתי את השחקנית הצעירה שריגשה את הקהל בתפקיד שרה ב', הנערה שבאה משם, מהשואה. "אני שמחה שידעתי לקחת את ההחלטה הנכונה של לעשות צעד אחורה מבחינת הזוהר והפפראצי ובעצם להתחיל באופן מודע מההתחלה", כך אמרה על בחירתה בהצגה, המפתיעה מנקודת המבט של הקהל.
היא הייתה בת 22 וכבר נשאה חותם מוזר של כישלון. שלוש שנים קודם לכן, בעונה השנייה של כוכב נולד, מבחינת הקהל והשופטים היא הסתמנה כמועמדת הכמעט בטוחה להיות נינט הבאה. כך היה עד שניגפה בחצי הגמר והותירה את הזירה לקרב התרנגולים בין ההראלים, מויאל וסקעת, כשבדרך לגמר גם עדי כהן, זמרת מוכשרת בפני עצמה, עקפה אותה.
"אין לי ספק שכיום אני במקום הרבה יותר טוב מאשר לפני שנתיים-שלוש", הצהירה בנחישות סשה גרישקוב, כפי שקראו לה אז ונימקה את דבריה במשפט שנחקק לי בזיכרון - "אני עושה את הבחירות שלי ואף אחד לא יוכל לבוא ולהגיד מה טוב לי".
סשה גרישקוב, שלמעשה איננה עוד, אכן עושה את הבחירות שלה. לאחר עשור בניו-יורק, שם נגסה כמעט עד תום מהתפוח הגדול, חזרה עם שם חדש, סשה דניאל, גם עם "לוק" חדש ולאחר תקופת התארגנות כאן היא יוצאת עם "Already Freed"(כבר חופשייה). שיר מעולה, המציג אותה כזמרת בשלה ומלוטשת יותר, המציגה את סגנונה הנוכחי כפופ אלקטרוני-אלטרנטיבי.
"הפקתי את השיר ברובו בעצמי מתוך רצון שתהיה לי שליטה כמה שיותר מלאה גם בצד ההפקתי", היא מספרת. "אני לא אוהבת להיות תלויה באנשים אחרים, אם כי נעזרתי בנדב אוליאל, חבר מהצבא, שאיתו אני גם מופיעה. זה לא בהכרח אמור להוליך לאלבום, מה גם שאני בקושי שומעת אלבומים שלמים, אלא אם מדובר באומן ששנים אני עוקבת אחריו".
כעת, במעבר חד אני תוהה היכן השחקנית שממנה התפעלתי ב-2007 . "וואו", משיבה דניאל. "היא נסעה ללמוד משחק בניו-יורק, בבית-ספר קטן שדיוויד מאמט הוא אחד מהמייסדים שלו".
למרות שבעקבות כוכב נולד ציפו שתמריאי כזמרת.
"מעניין איך שאנשים מנכסים לך משהו שהם רוצים. אם הם רואים בטלוויזיה מישהו כזמר, הוא אמור להישאר כזה. זה משהו שהיה לי קשה איתו כאן מלכתחילה, כשניסו לשים אותי במסגרת מסוימת תוך התעלמות מכך שיש לי שלל כשרונות. אף פעם לא חשבתי שאני חייבת לבחור בדבר אחד ולהמשיך רק איתו".
היא בת להורים מוזיקאים ועלתה בגיל שש ממוסקבה. את צעדיה הראשונים עשתה דניאל ביקנעם בריקוד בלט, עד שבעיות ברכיים העבירו אותה למגמת משחק בתיכון - ו"התאהבתי בזה", כשבמקביל היא שרה במקהלה. בהיותה בלהקת חיל האוויר היא הגיעה לכוכב נולד מהתערבות עם חבר מהצבא.
"התערבות"? לא חשבת שאת מתאימה?
"חשבתי שאני לא מה שחיפשו שם. אבל חבר טוב אמר - 'את בדיוק מה שמחפשים!' התערבנו - והפסדתי, תלוי איך מביטים על זה. מצאתי את עצמי בסוג של רולטה, הרי יש החלטות מאחורי הקלעים שאנחנו לא מודעים אליהן".
עוד הוסיפה: "זה שהקהל סימן אותי, לא אומר שבסופו של דבר הוא בחר בי. והאמת?- מאוד שמחתי לא להיות בגמר (צוחקת), אולי מפני שלא היו לי ציפיות מי-יודע-מה. בסך הכל התעייפתי מהתחרות. מה שהתחיל כהנאה הפך למין עול כזה. כשכבר לא הייתי בתחרות, הייתה לי הקלה עצומה, מה גם שהיה לי חלום ללמוד משחק בניו-יורק".
חלום שהתגשם.
"בניו-יורק הרגשתי בבית על השנייה הראשונה. האנונימיות שנזרקתי אליה ממש עשתה לי טוב. לא זיהו אותי, כך שאף אחד שפט אותי על סמך מה שראה בטלוויזיה".
מדוע עברת לשיקאגו?
"כי התאהבתי בבחור אמריקאי, שלמד איתי משחק והתחתנתי איתו. לאחר שהתגרשנו, חזרתי לניו-יורק, הפעם כזמרת, משהו שהערכתי שתהיה לי יותר שליטה בו מאשר במשחק. מהר מאוד הפכתי חלק מצמד עם זמר שאיתו הופעתי ברחבי ארצות הברית. ב-2015 הקלטתי שם מיני-אלבום".
והפכת לסשה דניאל.
"כי הגרישקוב די קטלג אותי, מה שאף פעם לא אהבתי ובחרתי בשמו של אחי, דניאל, שם בינלאומי יותר, שאיתו הפסיקו לשאול אותי בכל מקום אם אני רוסייה".
היה רגע שבו ראית את עצמך הולכת עם החלום האמריקאי עד הסוף ונשארת שם?
"באותו שלב לא הייתה לי כוונה לחזור וחשבתי לעבור קצת לקליפורניה, שם פחות קר. אבל התוכניות השתנו לי, כשבחופשת מולדת פגשתי את ערן, מהנדס מכונות, התאהבנו והוא הגורם העיקרי לכך שאני כאן ולא שם".
מהנדס שהוא גם...שחקן.
(משחררת עוד צחוק) "יש לו כל מיני כשרונות. לא יכולתי למצוא פרטנר יותר טוב שישחק מולי בקליפ שביימתי לשיר החדש. בחרתי בו ולא בעיר שבה חייתי".
"חזרתי בלי ציפיות", היא מעידה. "כמי שאיננה זמרת פופ, מראש לא בניתי על קיסריה, משהו שדי לא מעניין אותי".
בגלל ששירייך הם באנגלית?
"גם, אבל לאחר שהתחלתי להשתעשע בכתיבת שירים בעברית, זה לא אמור להפתיע שאחזור לשיר בשפה שגדלתי עליה".
עם המרץ שלה, דניאל איננה מצטמצמת בדל"ת אמות המוזיקה. היא עוסקת בהקניית מבטא אמריקאי וביטחון מול קהל, כשלדבריה בין תלמידיה לא רק זמרים ושחקנים, אלא גם אנשי-הייטק ואפילו פרופסורים, "עיסוק שיש לי ממנו סיפוק נדיר". בנוסף לכך היא מתרגמת לנטפליקס.
ובאשר לקורונה?
"אני חייבת להגיד שמבחינתי הייתה לי שנה מאוד פורה. לאנשים יוצרים כמוני זאת מתנה כשמתאפשר להוריד קצת מהקצב, מה גם שאני לא תקועה עם ילדים".
ילדים הם עונש?!
"אוהבים להגיד שילדים הם הכל, ממש משמעות החיים, אבל אני לא לגמרי בטוחה בכך. הקורונה מציגה מציאות אחרת. יש לי חברות שתקועות בתקופה הזאת כל הזמן עם הילדים שלהן, שלא דיברתי איתן חצי שנה מרוב שהן קורסות".