היה זה בסתיו 2007, כשלאחר בכורת הצגת "עץ הדומים תפוס", בתיאטרון "מדיטק" בחולון, ראיינתי את השחקנית הצעירה שריגשה את הקהל בתפקיד שרה ב', הנערה שבאה משם, מהשואה. "אני שמחה שידעתי לקחת את ההחלטה הנכונה של לעשות צעד אחורה מבחינת הזוהר והפפראצי ובעצם להתחיל באופן מודע מההתחלה", כך אמרה על בחירתה בהצגה, המפתיעה מנקודת המבט של הקהל.
היא הייתה בת 22 וכבר נשאה חותם מוזר של כישלון. שלוש שנים קודם לכן, בעונה השנייה של כוכב נולד, מבחינת הקהל והשופטים היא הסתמנה כמועמדת הכמעט בטוחה להיות נינט הבאה. כך היה עד שניגפה בחצי הגמר והותירה את הזירה לקרב התרנגולים בין ההראלים, מויאל וסקעת, כשבדרך לגמר גם עדי כהן, זמרת מוכשרת בפני עצמה, עקפה אותה.
"אין לי ספק שכיום אני במקום הרבה יותר טוב מאשר לפני שנתיים-שלוש", הצהירה בנחישות סשה גרישקוב, כפי שקראו לה אז ונימקה את דבריה במשפט שנחקק לי בזיכרון - "אני עושה את הבחירות שלי ואף אחד לא יוכל לבוא ולהגיד מה טוב לי".
סשה גרישקוב, שלמעשה איננה עוד, אכן עושה את הבחירות שלה. לאחר עשור בניו-יורק, שם נגסה כמעט עד תום מהתפוח הגדול, חזרה עם שם חדש, סשה דניאל, גם עם "לוק" חדש ולאחר תקופת התארגנות כאן היא יוצאת עם "Already Freed"(כבר חופשייה). שיר מעולה, המציג אותה כזמרת בשלה ומלוטשת יותר, המציגה את סגנונה הנוכחי כפופ אלקטרוני-אלטרנטיבי.
"הפקתי את השיר ברובו בעצמי מתוך רצון שתהיה לי שליטה כמה שיותר מלאה גם בצד ההפקתי", היא מספרת. "אני לא אוהבת להיות תלויה באנשים אחרים, אם כי נעזרתי בנדב אוליאל, חבר מהצבא, שאיתו אני גם מופיעה. זה לא בהכרח אמור להוליך לאלבום, מה גם שאני בקושי שומעת אלבומים שלמים, אלא אם מדובר באומן ששנים אני עוקבת אחריו".
כעת, במעבר חד אני תוהה היכן השחקנית שממנה התפעלתי ב-2007 . "וואו", משיבה דניאל. "היא נסעה ללמוד משחק בניו-יורק, בבית-ספר קטן שדיוויד מאמט הוא אחד מהמייסדים שלו".
היא בת להורים מוזיקאים ועלתה בגיל שש ממוסקבה. את צעדיה הראשונים עשתה דניאל ביקנעם בריקוד בלט, עד שבעיות ברכיים העבירו אותה למגמת משחק בתיכון - ו"התאהבתי בזה", כשבמקביל היא שרה במקהלה. בהיותה בלהקת חיל האוויר היא הגיעה לכוכב נולד מהתערבות עם חבר מהצבא.
עוד הוסיפה: "זה שהקהל סימן אותי, לא אומר שבסופו של דבר הוא בחר בי. והאמת?- מאוד שמחתי לא להיות בגמר (צוחקת), אולי מפני שלא היו לי ציפיות מי-יודע-מה. בסך הכל התעייפתי מהתחרות. מה שהתחיל כהנאה הפך למין עול כזה. כשכבר לא הייתי בתחרות, הייתה לי הקלה עצומה, מה גם שהיה לי חלום ללמוד משחק בניו-יורק".
"חזרתי בלי ציפיות", היא מעידה. "כמי שאיננה זמרת פופ, מראש לא בניתי על קיסריה, משהו שדי לא מעניין אותי".
עם המרץ שלה, דניאל איננה מצטמצמת בדל"ת אמות המוזיקה. היא עוסקת בהקניית מבטא אמריקאי וביטחון מול קהל, כשלדבריה בין תלמידיה לא רק זמרים ושחקנים, אלא גם אנשי-הייטק ואפילו פרופסורים, "עיסוק שיש לי ממנו סיפוק נדיר". בנוסף לכך היא מתרגמת לנטפליקס.