"מכיוון‌ ‌שאני‌ ‌אוהב‌ ‌לשחק,‌ ‌אפילו‌ ‌רק‌ ‌בפני‌ ‌קהל‌ ‌שיושב‌ ‌שאצלי‌ ‌בבית,‌ ‌התיאטרון‌ ‌הוא‌ ‌בשבילי‌ ‌מקום‌ ‌ שבו‌ ‌אני‌ ‌יכול‌ ‌להציג‌ ‌ולספק‌ ‌את‌ ‌יצר‌ ‌המשחק‌ ‌שלי",‌ ‌מעיד‌ ‌על‌ ‌עצמו‌ ‌שחקן‌ ‌התיאטרון‌ ‌הקאמרי,‌ ‌יצחק‌ ‌חזקיה,‌ ‌חזקי‌ ‌בפי‌ ‌כל,‌ ‌מגדולי‌ ‌השחקנים‌ ‌בארץ,‌ ‌החוגג‌ ‌היום‌ ‌את‌ ‌יום‌ ‌הולדתו‌ ‌ה-‌80‌ ‌עם‌ ‌תצוגת‌ ‌משחק‌ ‌ מרשימה‌ ‌בהצגת‌ ‌"הנכד",‌ ‌ששבה‌ ‌לבמות‌ ‌לאחר‌ ‌הפסקה‌ ‌מאוד‌ ‌ממושכת‌ ‌בגין‌ ‌הקורונה.‌ ‌

"תמיד‌ ‌העדפתי‌ ‌את‌ ‌החזרות‌ ‌על‌ ‌ההצגות‌ ‌עצמן",‌ ‌הוא‌ ‌מוסיף‌ ‌וידוי‌ ‌מפתיע.‌ ‌"בחזרות‌ ‌אני‌ ‌באמת‌ ‌משחק‌ ‌ומאוד‌ ‌חופשי,‌ ‌כשבעצם‌ ‌אני‌ ‌לא‌ ‌מחויב‌ ‌בהן‌ ‌לכלום.‌ ‌לעומת‌ ‌זאת,‌ ‌בהצגות‌ ‌אני‌ ‌מחויב‌ ‌להחלטות‌ ‌הבמאי,‌ ‌לפרטנרים,‌ ‌כמובן‌ ‌גם‌ ‌לקהל‌ ‌ואז‌ ‌אני‌ ‌פחות‌ ‌חופשי".‌ ‌חופשי-או-לא,‌ ‌עם‌ ‌הגעתו‌ ‌של‌ ‌חזקי‌ ‌לגבורות,‌ ‌אנחנו‌ ‌יוצאים‌ ‌עמו‌ ‌להפלגה‌ ‌בין‌ ‌תחנות-חייו.‌ ‌

טרזן‌ ‌בבורגס:‌ ‌חזקי‌ ‌נולד‌ ‌בבורגס‌ ‌שבבולגריה‌ ‌הרבה‌ ‌לפני‌ ‌שהמקום‌ ‌התחבב‌ ‌על‌ ‌הנופשים‌ ‌(והמהמרים)‌ ‌ הישראלים.‌ ‌"אני‌ ‌זוכר‌ ‌משם‌ ‌את‌ ‌הים‌ ‌השחור,‌ ‌גם‌ ‌את‌ ‌הבולוואר‌ ‌שבמרכז‌ ‌העיר‌ ‌ואת‌ ‌המנזר‌ ‌הקתולי‌ ‌מול‌ ‌הבית,‌ ‌אבל‌ ‌הכי‌ ‌אני‌ ‌זוכר‌ ‌מאז‌ ‌את‌ ‌הסרט‌ ‌'טרזן'‌ ‌עם‌ ‌ג'וני‌ ‌וייסמילר‌ ‌-‌ ‌וזה‌ ‌היה‌ ‌אחד‌ ‌הדברים‌ ‌שהכי‌ ‌השפיעו‌ ‌עלי".‌ ‌

אבו-כביר:‌ ‌חזקי,‌ ‌שעלה‌ ‌ארצה‌ ‌עם‌ ‌משפחתו‌ ‌בשלהי‌ ‌48‌',‌ ‌לפני‌ ‌שהשכונה‌ ‌החלה‌ ‌לככב‌ ‌בכותרות‌ ‌הפלילים,‌ ‌זכה‌ ‌שם,‌ ‌כדבריו,‌ ‌ל"ילדות‌ ‌יוצאת‌ ‌מן‌ ‌הכלל"‌ ‌על‌ ‌גבעה,‌ ‌בין‌ ‌פרדסים,‌ ‌לצד‌ ‌כנסייה‌ ‌פרבוסלבית,‌ ‌שצלצולי‌ ‌פעמונים‌ ‌הדהדו‌ ‌ממנה.‌ ‌"שם‌ ‌התחלתי‌ ‌את‌ ‌הקריירה.‌ ‌לאחר‌ ‌שפירקנו‌ ‌את‌ ‌הליפטים‌ ‌של‌ ‌העולים‌ ‌והפכנו‌ ‌אותם‌ ‌לבמה‌ ‌ולקלעים‌ ‌שיחקתי‌ ‌תמיד‌ ‌את‌ ‌הליצן".‌ ‌"הציפור‌ ‌הכחולה":‌ ‌ההצגה,‌ ‌מאת‌ ‌מטרלינק,‌ ‌שבה‌ ‌צפה‌ ‌בגיל‌ ‌11‌ ‌בהבימה,‌ ‌הייתה‌ ‌הראשונה‌ ‌שראה‌ ‌בארץ.‌ ‌"התפעלתי‌ ‌מהאור‌ ‌הכחול‌ ‌על‌ ‌הבמה‌ ‌והחלטתי‌ ‌סופית‌ ‌להיות‌ ‌שחקן".‌ ‌

יצחק חזקיה ב''אמדאוס'' (צילום: ז'ראר אלון)יצחק חזקיה ב''אמדאוס'' (צילום: ז'ראר אלון)

החבר‌ ‌פינקל:‌ ‌לקראת‌ ‌סיום‌ ‌לימודיו‌ ‌בתיכון‌ ‌"גאולה",‌ ‌עבר‌ ‌חזקי‌ ‌עם‌ ‌משפחתו‌ ‌לרחוב‌ ‌פרוג‌ ‌ומצא‌ ‌את‌ ‌עצמו‌ ‌בשכונת‌ ‌ותיקי‌ ‌הבימה,‌ ‌ביניהם‌ ‌שמעון‌ ‌פינקל.‌ ‌"עם‌ ‌פינקל‌ ‌אמא‌ ‌ואני‌ ‌היינו‌ ‌הולכים‌ ‌לים.‌ ‌הוא‌ ‌היה‌ ‌על‌ ‌הכף-כפאק‌ ‌ונהג‌ ‌לספר‌ ‌לי‌ ‌סיפורים‌ ‌מצחיקים.‌ ‌כעבור‌ ‌זמן,‌ ‌כששיחקנו‌ ‌יחד‌ ‌ב'רוחות',‌ ‌הוא‌ ‌לקח‌ ‌אותי‌ ‌לאחר‌ ‌ההצגה‌ ‌הראשונה‌ ‌לבית-קפה,‌ ‌שם‌ ‌התריע‌ ‌בפניי‌ ‌שלא‌ ‌אתפתה‌ ‌לחשוב‌ ‌שהדרך‌ ‌בתיאטרון‌ ‌סוגה‌ ‌בשושנים.‌ ‌'''עוד‌ ‌תאכל‌ ‌שם‌ ‌הרבה‌ ‌צפרדעים',‌ ‌הבטיח".‌ ‌

וטו‌ ‌מהתנועה:‌ ‌חזקי,‌ ‌ששיחק‌ ‌בתיכון‌ ‌'גאולה'‌ ‌בהצגת‌ ‌"הפואמה‌ ‌הפדגוגית"‌ ‌ומציין‌ ‌את‌ ‌מי‌ ‌שביים‌ ‌אותה,‌ ‌עודד‌ ‌קוטלר‌ ‌כ"הבמאי‌ ‌הראשון‌ ‌שלי",‌ ‌היה‌ ‌חניך‌ ‌נלהב‌ ‌בתנועת‌ ‌"המחנות‌ ‌העולים".‌ ‌במקום‌ ‌להגשים,‌ ‌קיווה‌ ‌להעביר‌ ‌את‌ ‌השירות‌ ‌הצבאי‌ ‌בלהקת‌ ‌הנח"ל.‌ ‌אבל‌ ‌וטו‌ ‌מהתנועה‌ ‌טרפד‌ ‌את‌ ‌המהלך.‌ ‌הוא‌ ‌יצא‌ ‌עם‌ ‌ חבריו‌ ‌לגרעין‌ ‌לקיבוץ‌ ‌נתיב‌ ‌הל"ה‌ ‌וכביכול‌ ‌שכח‌ ‌מהלהקה.‌

שייקספיר‌ ‌ל...פרות:‌ ‌בקיבוץ‌ ‌עבד‌ ‌במטעים‌ ‌וכבוקר.‌ ‌רכוב‌ ‌על‌ ‌סוס‌ ‌היה‌ ‌יוצא‌ ‌עם‌ ‌העדר‌ ‌למרעה‌ ‌בעמק‌ ‌האלה,‌ ‌שם‌ ‌היה‌ ‌מקריא‌ ‌לפרות‌ ‌ממחזות‌ ‌שייקספיר,‌ ‌בפרט‌ ‌מהמחזה‌ ‌האהוב‌ ‌עליו,‌ ‌"יוליוס‌ ‌קיסר",‌ ‌שבו‌ ‌ שיחק‌ ‌לימים‌ ‌את‌ ‌אנטוניוס.‌ ‌המחזה‌ ‌האמור‌ ‌הביאו‌ ‌ללמוד‌ ‌באוניברסיטת‌ ‌תל-אביב‌ ‌היסטוריה‌ ‌של‌ ‌העת‌ ‌ העתיקה‌ ‌ותיאטרון.‌ ‌כשמורו‌ ‌הנערץ‌ ‌שם,‌ ‌הבמאי‌ ‌פיטר‌ ‌פריי,‌ ‌ליהק‌ ‌אותו‌ ‌לתפקיד‌ ‌האב‌ ‌אוטו‌ ‌בהצגת‌ ‌"אנה‌ ‌פרנק",‌ ‌"שם‌ ‌כדי‌ ‌לשוות‌ ‌לעצמי‌ ‌מראה‌ ‌מבוגר‌ ‌יותר,‌ ‌הייתי‌ ‌מורח‌ ‌את‌ ‌השיער‌ ‌במשחת‌ ‌שיניים".‌ ‌ ‌

זקיף‌ ‌בהבימה:‌ ‌חזקי‌ ‌החל‌ ‌את‌ ‌הקריירה‌ ‌המקצועית‌ ‌בהבימה,‌ ‌בהצגת‌ ‌"העונה‌ ‌הבוערת"‌ ‌מאת‌ ‌אהרן‌ ‌מגד,‌ ‌שם‌ ‌מצא‌ ‌מולו‌ ‌בתפקיד‌ ‌בעל‌ ‌האחוזה‌ ‌את‌ ‌שכנו,‌ ‌אהרן‌ ‌מסקין,‌ ‌ש"לא‌ ‌הפסיק‌ ‌לנסות‌ ‌להצחיק‌ ‌אותי".‌ ‌בהצגתו‌ ‌הבאה‌ ‌שם,‌ ‌"בקט"‌ ‌מאת‌ ‌אנואי,‌ ‌נגזר‌ ‌עליו‌ ‌לתמרן‌ ‌בין‌ ‌שלושה‌ ‌תפקידונים,‌ ‌כולל‌ ‌זקיף‌ ‌צעיר.‌ ‌חזקי‌ ‌הבין‌ ‌שכך‌ ‌זה‌ ‌לא‌ ‌יכול‌ ‌להימשך‌ ‌ונענה‌ ‌להצעה‌ ‌לחצות‌ ‌את‌ ‌הכביש‌ ‌ולשחק‌ ‌בקאמרי‌ ‌את‌ ‌רודולפו‌ ‌בקומדיה‌ ‌"אנריקו"‌ ‌מאת‌ ‌פירנדלו.‌ ‌"מאז ‌אוגוסט‌ ‌68‌',‌ ‌אני‌ ‌משחק‌ ‌בתיאטרון‌ ‌הזה,‌ ‌כשרק‌ ‌'וישי'‌ ‌(שלמה‌ ‌וישינסקי)‌ ‌קצת‌ ‌יותר‌ ‌ותיק‌ ‌ממני.‌ ‌למרות‌ ‌אכזבות‌ ‌פה‌ ‌ושם,‌ ‌אני‌ ‌שמח‌ ‌שזה‌ ‌הבית‌ ‌שלי‌ ‌כשחקן".‌

יצחק חזקיה ואבי אוריה ב''מכולת'' (צילום: יוסי צבקר)יצחק חזקיה ואבי אוריה ב''מכולת'' (צילום: יוסי צבקר)

חזקי‌ ‌הגדול:‌ ‌"בין‌ ‌שחקני‌ ‌'אנריקו'‌ ‌היה‌ ‌אבנר‌ ‌חזקיהו‌ ‌המנוח‌ ‌ושנינו‌ ‌נכנסנו‌ ‌באותו‌ ‌יום‌ ‌לקאמרי.‌ ‌גם‌ ‌הוא‌ ‌היה‌ ‌בולגרי‌ ‌וגם‌ ‌אותו‌ ‌כינו‌ ‌'חזקי'.‌ ‌כדי‌ ‌להבדיל‌ ‌בינינו,‌ ‌מכיוון‌ ‌שהיה‌ ‌מבוגר‌ ‌ממני‌ ‌ב-‌15‌ ‌שנה,‌ ‌כינו‌ ‌אותו‌ ‌חזקי‌ ‌הגדול'‌ ‌ואותי‌ ‌-‌ ‌'חזקי‌ ‌הקטן',‌ ‌אם‌ ‌כי‌ ‌בגובה‌ ‌זה‌ ‌היה‌ ‌הפוך.‌ ‌הערצתי‌ ‌אותו‌ ‌מאוד‌ ‌ובשבילי‌ ‌הוא‌ ‌היה‌ ‌בתיאטרון‌ ‌דמות‌ ‌מעוררת‌ ‌השראה,‌ ‌גם‌ ‌חבר‌ ‌למשחק‌ ‌פוקר".‌ ‌
 
חתונת‌ ‌הדמים:‌ ‌תפקיד‌ ‌החתן,‌ ‌ששיחק‌ ‌ב-‌70‌'‌ ‌בהצגת‌ ‌"חתונת‌ ‌הדמים"‌ ‌מאת‌ ‌לורקה,‌ ‌חנכה‌ ‌סדרה‌ ‌ארוכה‌ ‌של‌ ‌תפקידים‌ ‌בלתי‌ ‌נשכחים‌ ‌שגילם‌ ‌חזקי.‌ ‌ביניהם‌ ‌ג'ון‌ ‌קוויני‌ ‌ב"החשבון"',‌ ‌אורלנדו‌ ‌ב"כטוב‌ ‌בעיניכם"',‌ ‌דון‌ ‌קרלוס‌ ‌ב"דון‌ ‌קרלוס",‌ ‌קוסטיה‌ ‌ב"השחף",‌ ‌ד"ר‌ ‌קאיוס‌ ‌ב"נשות‌ ‌וינדזור‌ ‌העליזות",‌ ‌ראובן‌ ‌ב"האבא‌ ‌של‌ ‌החתן",‌ ‌ספיטר‌ ‌סטוקמן‌ ‌ב"אויב‌ ‌העם",‌ ‌נורמן‌ ‌ב"המלביש",‌ ‌סאליירי‌ ‌ב"אמדאוס",‌ ‌שניאור‌ ‌ב"הזאבים"‌ ‌ועוד.‌ ‌

דג‌ ‌מלוח‌ ‌מ...חנוך‌ ‌לוין:‌ ‌תפקיד‌ ‌האהוב‌ ‌בהצגת‌ ‌"נעורי‌ ‌ורדה'לה"‌ ‌היה‌ ‌הראשון‌ ‌בעשרת‌ ‌תפקידיו‌ ‌בהצגות‌ ‌המחזאי‌ ‌הפורה.‌ ‌באחד‌ ‌מהם,‌ ‌"אשכבה",‌ ‌הוא‌ ‌משחק‌ ‌שנים‌ ‌את‌ ‌העגלון.‌ ‌"הכי‌ ‌אני‌ ‌זוכר‌ ‌מהחזרות‌ ‌של‌ ‌חנוך‌ ‌את‌ ‌הדג‌ ‌מלוח‌ ‌ושאר‌ ‌המטעמים,‌ ‌שהיה‌ ‌מביא‌ ‌ל'חפלה'‌ ‌אחרי‌ ‌החזרה‌ ‌של‌ ‌יום‌ ‌שישי.‌ ‌לא‌ ‌היו‌ ‌ולא‌ ‌יהיו‌ ‌חזרות‌ ‌כפי‌ ‌שהיו‌ ‌לנו‌ ‌עם‌ ‌חנוך,‌ ‌תוך‌ ‌כדי‌ ‌שילוב‌ ‌של‌ ‌יראת‌ ‌כבוד‌ ‌וחדוות‌ ‌יצירה".‌ ‌

לא‌ ‌מכור‌ ‌לפרסים:‌ ‌בין‌ ‌שלל‌ ‌הפרסים‌ ‌שהועטרו‌ ‌עליו‌ ‌גם‌ ‌פרס‌ ‌התיאטרון,‌ ‌שבו‌ ‌התכבד‌ ‌שלוש‌ ‌פעמים‌ ‌בקטגוריה‌ ‌של‌ ‌שחקן-משנה.‌ ‌"אני‌ ‌מחפש‌ ‌תפקידים‌ ‌מעניינים,‌ ‌לא‌ ‌רק‌ ‌ראשיים.‌ ‌קודם‌ ‌כל‌ ‌אני‌ ‌שחקן-להקה‌ ‌-‌ ‌פעם‌ ‌ככה,‌ ‌פעם‌ ‌ככה.‌ ‌פסלוני‌ ‌הפרסים‌ ‌לא‌ ‌אומרים‌ ‌לי‌ ‌שום‌ ‌דבר.‌ ‌יום-יומיים‌ ‌לאחר‌ ‌שאני‌ ‌מקבל‌ ‌פרס,‌ ‌אני‌ ‌שוכח‌ ‌ממנו‌ ‌וממשיך‌ ‌הלאה".‌ ‌

אורח‌ ‌על‌ ‌המסך:‌ ‌חזקי‌ ‌נראה‌ ‌על‌ ‌המסך‌ ‌בעיקר‌ ‌בתפקידי-אורח.‌ ‌"הקולנוע‌ ‌לא‌ ‌כוס‌ ‌התה‌ ‌שלי.‌ ‌זה‌ ‌בוג'ראס‌ ‌להצטלם‌ ‌לסרט.‌ ‌צריך‌ ‌להשכים‌ ‌קום‌ ‌כדי‌ ‌להעביר‌ ‌שעות‌ ‌באולפן‌ ‌או‌ ‌באתר-צילום.‌ ‌טוב‌ ‌לי‌ ‌בתיאטרון,‌ ‌שאוסף‌ ‌אליו‌ ‌גם‌ ‌כוכבי-מסך,‌ ‌מהם‌ ‌שאין‌ ‌להם‌ ‌מושג‌ ‌בהופעה‌ ‌מול‌ ‌קהל‌ ‌והמשחק‌ ‌שלהם‌ ‌
שטחי‌ ‌ולא‌ ‌מספיק‌ ‌מעמיק".‌ ‌

סבא‌ ‌חזקי:‌ ‌הוא‌ ‌שובה‌ ‌כעת‌ ‌את‌ ‌לב‌ ‌הקהל‌ ‌בתפקיד‌ ‌הסב‌ ‌בהצגת‌ ‌"הנכד",‌ ‌שכתבו‌ ‌גור‌ ‌קורן‌ ‌ועירד‌ ‌רובינשטיין,‌ ‌על-פי‌ ‌"העצים‌ ‌מתים‌ ‌זקופים",‌ ‌מחזהו‌ ‌של‌ ‌אלחנדרו‌ ‌קסונה.‌ ‌"עמנואל‌ ‌הוא‌ ‌טיפוס‌ ‌בוהמייני,‌ ‌מה‌ ‌שלא‌ ‌רחוק‌ ‌ממני‌ ‌ועם‌ ‌מוח‌ ‌יצירתי,‌ ‌שמביא‌ ‌אותו‌ ‌לשכור‌ ‌שחקן‌ ‌כדי‌ ‌שישחק‌ ‌בפני‌ ‌אשתו‌ ‌האהובה‌ ‌את‌ ‌הנכד‌ ‌האובד‌ ‌שלהם".‌ ‌

מרים‌ ‌זוהר:‌ ‌"לאחר‌ ‌שנים‌ ‌רבות‌ ‌שאנחנו‌ ‌מכירים,‌ ‌יש‌ ‌לי‌ ‌כאן‌ ‌הנאה‌ ‌רבה‌ ‌לשחק‌ ‌לראשונה‌ ‌עם‌ ‌מרים‌ ‌זוהר.‌ ‌שנינו‌ ‌שחקנים‌ ‌ותיקים‌ ‌מאותה‌ ‌אסכולה,‌ ‌עם‌ ‌גישה‌ ‌של‌ ‌פעם‌ ‌לתיאטרון,‌ ‌כשעיצב‌ ‌אותנו‌ ‌אותו‌ ‌במאי,‌ ‌היי‌ ‌קיילוס‌ ‌-‌ ‌אותה‌ ‌בהבימה‌ ‌ואותי‌ ‌בקאמרי.‌ ‌לא‌ ‌ידעתי‌ ‌עד‌ ‌כמה‌ ‌יש‌ ‌למרים‌ ‌אהבה‌ ‌גדולה‌ ‌לריקוד.‌ ‌היא‌ ‌בת‌ ‌90‌ ‌ואני‌ ‌בן‌ ‌80‌ ‌-‌ ‌ומזמן‌ ‌לא‌ ‌נהניתי‌ ‌לרקוד‌ ‌ככה‌ ‌על‌ ‌הבמה.‌ ‌כן,‌ ‌בן‌ ‌80‌ ‌ונהנה‌ ‌לעבוד‌ ‌לראשונה‌ ‌גם‌ ‌עם‌ ‌הבמאי‌ ‌עירד‌ ‌רובינשטיין‌ ‌והשחקנים‌ ‌נדב‌ ‌נייטס‌ ‌ואביגיל‌ ‌הררי".‌ ‌

יצחק חזקיה ומרים זוהר בהצגה ''הנכד'' (צילום: רדי רובינשטיין)יצחק חזקיה ומרים זוהר בהצגה ''הנכד'' (צילום: רדי רובינשטיין)

רעננות:‌ ‌"רן‌ ‌גואטה‌ ‌וגלעד‌ ‌קמחי,‌ ‌המנהלים‌ ‌החדשים‌ ‌של‌ ‌הקאמרי,‌ ‌מביאים‌ ‌משהו‌ ‌רענן‌ ‌ועושים‌ ‌מאמץ‌ ‌להביא‌ ‌את‌ ‌התיאטרון‌ ‌גם‌ ‌לקהל‌ ‌הצעיר".‌ ‌

המתופף:‌ ‌רעננות‌ ‌מאפיינת‌ ‌את‌ ‌גישתו‌ ‌לחיים‌ ‌של‌ ‌חזקי‌ ‌גם‌ ‌בתחביביו.‌ ‌כשלפני‌ ‌כ-‌30‌ ‌שנה‌ ‌הבחין‌ ‌מארק‌ ‌ זכארוב,‌ ‌הבמאי‌ ‌האורח‌ ‌של‌ ‌הצגת‌ ‌"תפילה",‌ ‌במוזיקליות‌ ‌של‌ ‌חזקי‌ ‌ושאל‌ ‌אותו‌ ‌אם‌ ‌יוכל‌ ‌לתופף‌ ‌בהצגה,‌ ‌הוא‌ ‌השיב‌ ‌"אין‌ ‌בעיה",‌ ‌לקח‌ ‌כמה‌ ‌שיעורים‌ ‌ומאז‌ ‌הוא‌ ‌הולם‌ ‌בתופים‌ ‌עד‌ ‌היום,‌ ‌אבל‌ ‌מודה‌ ‌ש"הורדתי‌ ‌הילוך".‌ ‌כמו‌ ‌כן,‌ ‌הוא‌ ‌מצייר,‌ ‌משחק‌ ‌ברידג'‌ ‌ועושה‌ ‌יוגה.‌ ‌לאחר‌ ‌שתי‌ ‌תאונות,‌ ‌ויתר‌ ‌על‌ ‌הרכיבה‌ ‌על‌ ‌
אופניים‌ ‌וגם‌ ‌על‌ ‌הצפייה‌ ‌בכוכבים‌ ‌בטלסקופ.‌ ‌"הספיק‌ ‌לי",‌ ‌הוא‌ ‌מעיר.‌ ‌ ‌

המשפחה:‌ ‌חזקי‌ ‌נשוי‌ ‌באושר‌ ‌לקרין,‌ ‌עורכת‌ ‌לשונית.‌ ‌הם‌ ‌הורים‌ ‌לשני‌ ‌בנים.‌ ‌יואב‌ ‌מלמד‌ ‌קולנוע‌ ‌בגימנסיה‌ ‌"הרצליה"‌ ‌ועידו‌ ‌הוא‌ ‌מתמטיקאי,‌ ‌העובד‌ ‌בהייטק‌ ‌בניו-יורק‌ ‌ונשוי‌ ‌לשחקנית‌ ‌חני‌ ‌פירסטנברג.‌ ‌

"אני‌ ‌אשם!",‌ ‌מצהיר‌ ‌חזקי.‌ ‌"עידו‌ ‌הגיע‌ ‌לחופשת‌ ‌מולדת‌ ‌כדי‌ ‌לצפות‌ ‌בי‌ ‌משחק‌ ‌את‌ ‌סאליירי‌ ‌בהצגת‌ ‌'אמדאוס'‌ ‌-‌ ‌והתאהב‌ ‌בקוסטנצה‌ ‌של‌ ‌ההצגה.‌ ‌חני‌ ‌מקסימה.‌ ‌לא‌ ‌רק‌ ‌שחקנית‌ ‌ופרטנרית‌ ‌נהדרת,‌ ‌מחונכת‌ ‌כמו‌ ‌שצריך,‌ ‌אלא‌ ‌גם‌ ‌בחורה‌ ‌אש..."‌ ‌

לבסוף,‌ ‌איך‌ ‌המדינה‌ ‌בעיניך?‌ ‌
"או‌ ‌יו‌ ‌יוי..."‌ ‌

שמעתי‌ ‌אנחה?‌ ‌
"שמעת‌ ‌היטב. לא‌ ‌נעים‌ ‌לי‌ ‌לקטר,‌ ‌אבל‌ ‌לפעמים‌ ‌יש‌ ‌לי‌ ‌הרגשה‌ ‌כאילו‌ ‌לקחו‌ ‌לי‌ ‌את‌ ‌המדינה,‌ ‌עם‌ ‌כל‌ ‌העוולות‌ ‌והשחיתויות.‌ ‌חזרנו‌ ‌מחופשה‌ ‌משפחתית‌ ‌קצרה‌ ‌באילת,‌ ‌לאחר‌ ‌שרצינו‌ ‌להראות‌ ‌אותה‌ ‌לראשונה‌ ‌לנכדים.‌ ‌ראיתי‌ ‌שם‌ ‌את‌ ‌העזובה‌ ‌ואת‌ ‌הלכלוך‌ ‌-‌ ‌וחשבתי‌ ‌שאני‌ ‌משתגע.‌ ‌לא‌ ‌יכולתי‌ ‌לסבול‌ ‌מה‌ ‌שקורה‌ ‌שם,‌ ‌שלצערנו‌ ‌קורה‌ ‌גם‌ ‌במקומות‌ ‌אחרים‌ ‌בארץ.‌ ‌ואיך‌ ‌שאתה‌ ‌רואה‌ ‌אותי,‌ ‌השתתפתי‌ ‌בהפגנות‌ ‌בכיכר‌ ‌רבין,‌ ‌ליד‌ ‌הבית.‌ ‌אפילו‌ ‌נשאתי‌ ‌שם‌ ‌דגל‌ ‌וצעקתי‌ ‌בקול‌ ‌'הון‌ ‌שלטון‌ ‌-‌ ‌עולם‌ ‌תחתון!"‌.