איפה תהיו כשאמנות ישראלית תרחף בחלל? בסוף החודש צפוי האסטרונאוט איתן סטיבה להמריא אל תחנת החלל הבינלאומית (ISS) כחבר צוות AX1 אל משימה שמטרתה לעודד סקרנות ויצירתיות, עידוד חקר היקום ושמירה על כדור הארץ.

בין שלל המשימות החינוכיות, מדעיות, טכנולוגיות, תרבותיות ונסיוניות שיבוצעו בתחנת החלל, יווצרו ויוצגו בחלל ולראשונה בהיסטוריה, גם יצירות של אמנות ישראלית במסגרת משימת "רקיע".

"האמנים שלוקחים חלק במשימה מייצגים תפיסות חדשות ומגוון סגנונות באמנות עכשווית. כל אחד מהם מספק נקודת מבט ייחודית על מסע האדם לחלל ועל משמעותו. החיבורים בין מדע, לאמנות ורוח, בין החלל הפרטי של כל אדם לחלל החיצון  ובין מציאות לפנטזיה. כל אלה  הניעו אותם לדחוף את הגבולות וליצור אמנות חדשה העוסקת במהות האנושית בזמן הזה" אומר  אודי אדלמן , האוצר והמנהל הראשי של "משימת רקיע" ושל המרכז לאמנות דיגיטלית חולון.  

ברשימת האמנים והאמניות שיקחו חלק בפרוייקט הייחודי נמנים אהד פישוף שיצירתו "כלום בחלל - Nothing in Space" היא עבודת מופע למצלמה במסגרתה יפסיק איתן סטיבה את כל פעולותיו הרצוניות למשך זמן נתון. הוא לא יעצום את עיניו, לא ידבר, לא יקרא או יכתוב גם לא יאכל ולא ישתה. "סטיבה ינכיח בהווייתו את ההיפוך מיעודו יהיה ולא יעשה", מסביר פישוף.

היצירה "אובייקט בלתי אפשרי - Impossible Object,  שנוצרה בשיתוף פעולה של האמנית ליאת סגל והפיסיקאית יסמין מרוז, היא פסל שמבנהו התלת מימדי עשוי מים שאינם מקבלים את צורתם מכלי קיבול כלשהו, וככזה אינו יכול להתקיים על פני כדור הארץ אלא בהיעדר כבידה. הפסל בנוי ממארג של צינורות ומוטות  פליז אליהם מוזרמים מים. המים יוצרים סביב המוטות מעטפת נוזלית בעלת מבנה תלת מימדי המשתנה עם הזמן, ומקבלים את צורתם בזכות מתח הפנים של המים ומשיכתם אל דפנות המוטות. 

אמנית הסאונד מעיין צדקה בעבודתה "מדריך סאונד לתחת החלל הבינלאומית" תקליט את הצלילים והקולות של החיים, המכונות והאותות בתחנת החלל, כמו גם את התקשורת השוטפת של התחנה עם המרכזים השונים בעולם ואת הניסויים המדעיים בה. התיעוד יהווה בסיס לאלבום מוזיקאלי ייחודי, שיושמע בכדור הארץ.

הדמיה 2 אוביקט בלתי אפשרי  (צילום: ליאת סיגל ויסמין מרוז)
הדמיה 2 אוביקט בלתי אפשרי (צילום: ליאת סיגל ויסמין מרוז)

קולקטיב של אמניות בוגרות המחלקה האקדמית ספיר (האלה אבו פריח, רום אל קאדי, נסרה אזברגה, עולה אלקרינאוי, יוסרא אבו כף - בליווי אמנותי של מיכל שמיר, ראש בית הספר לאמנות במכללה האקדמית ספיר) יצרו ווידאו ארט שיוקרן בתחנת החלל הבינלאומית, בעת שהותו של איתן סטיבה. יצירתן עוסקת בעוצמות, באנרגיות ובאומץ שנדרש מנשים בחברה בכלל, ובחברה הבדואית בפרט, כדי להגשים את עצמן. "בדומה לחללית אשר צריכה להתגבר על כוח הכבידה בכדי לצאת מהאטמוספירה, כך גם על נערות ונשים להתמודד עם מסורות בכדי לצאת לעידן המודרני, ללמוד ולהתפתח", מסבירה מיכל שמיר, ראש בית הספר לאמנות ב"ספיר". 

העבודה נוצרה במסגרת פעילות קולקטיב האמניות ב"מכחול וצבע" (ريشه ولون)- מרכז חדרי סטודיו, בית לעשיה יצירה וחשיבה משותפת ברהט. 

יצירתה של עפרי כנעני "Ground Control"  - היא ניווט משותף של האמנית עם איתן סטיבה לרעיונות, דימויים ומחשבות בתחנת החלל שיהוו בסיס למופע לייב יומי שכנעני תשדר בפלטפורמות השונות של משימת רקיע.

בשהותו אי שם בחלל, איתן סטיבה יענוד על אצבעו את תכשיט החלל הראשון טבעת  בעיצובו של ד"ר שחר פרדי כסלו, טבעת שעליה זקיקי מתכת דקים המתאימים לתנאי הכבידה. "זהו סוג של הצצה לעתיד האנושות בחלל", מעיד האמן.

מסורת וכבידה (צילום: באדיבות מכללת ספיר)
מסורת וכבידה (צילום: באדיבות מכללת ספיר)

עוד ישתתפו במסע האמנותי אל מחוץ לאטמוספירה אסד עזי עם "ציורי חלל", דנה יהלומי עם "תנועה ציבורית – דיאלוג בשמונה ק"מ לשניה", נמרוד אסטרחן וינאי טויסטר עם יצירתם Earth Signal Universe Wide פסל אלקטרומגנטי שנוצר באמצעות שידור בגלי רדיו: יעל פרנק ויזהר כהן עם "חליפת מכתבים יומן מסע חזותי" שמורכבת מדיאלוג ייחודי בין כהן לסטיבה.

"היה זה וינסנט ואן גון שהיטיב לתאר את הקשר הסימביוטי בין היקום לכדור הארץ ביצירתו STARY NIGHT  . ובכלל, כבר מראשיתו של מסע האדם לחלל, האמנות מלווה אותו, הן כשאסטרונאוטים ציירו בעודם בחללית, או כשיצירות אמנות שוגרו אל מחוץ לאטמוסיפרה באמצעות לוויינים. ועתה, לראשונה אקח חלק בפרוייקט שבו יצירה ישראלית תיווצר ותוצג בתחנת החלל הבינלאומית" אומר איתן סטיבה בהתרגשות.