"איך יודעים שזה אחד האירועים הגדולים, בסדר גודל שלא הכרנו?", שאל רביד וענה: "פותחים שידורים עם הדבר הזה. אני לא הרחק משדרת הכוכבים, האזור נזגר לגמרי בגלל מעריצים שבאו להניח פרחים ונרות על המרצפת שלה, וכל ניידות השידור שם. היא הייתה הזמרת והשחקנית שליוותה את הנעורים וההתבגרות, זהו שיר ההתאבות של מיליוני זוגות צעירים ולא צעירים בעולם. דני וסנדי הם זוג בשנות החמישים שמתאהבים, והמוזיקה כאילו נוסטלגית, זה סרט נוסטלגי".
"אוליביה הייתה אחת האייקונים הגדולים של המחלמה בסרטן", ציין רביד. "הרשות הלאומית ללוחמה בסרטן היא על שמה. בעלה אומר לכל המנחמים: 'אתם רוצים לכבד את זכרה? תתרמו לקרן למודעות למחלה'. היא נפטרה בגלל התפשטות המחלה לעמוד השדרה".
"אוליביה שימשה השראה, שידרנו את שיריה שוב ושוב", הוא אמר על השחקנית. "הסרט גריז שימש השראה לסרטים כאילו נוסטגליים שבאו אחריו, כמו סדרת סרטי אסקימו לימון. הכישרון המאוד מיוחד שלה, עם כל הכבוד לטרבולטה, היא זו שעשתה את הסרט, גם הרב גוניות שלה והיכולת שלה לצאת ממשברים מקצועיים, היא ידעה לשנות ולא נתקעה, גם מבחינה אישית. סבא של אוליביה מצד האם היה יהודי, הדרך שבה ניהלה את הקריירה הייתה מאוד חכמה".