הזוגיות מאוד השתנתה בעידן המודרני והטכנולוגיה מאוד שינתה את הזוגיות”, אומרת ד”ר יעל דורון, פסיכולוגית שיקומית, אנליטיקאית קבוצתית, מטפלת אישית וזוגית ודוקטור לחינוך. “יש הרבה דברים שהם נורא פומביים ומוחצנים וזה יוצר השוואות רבות. תמיד היו השוואות, גם בעידן הפרה־היסטורי, אבל בעידן המודרני של הרשתות החברתיות זה בולט ומוחצן הרבה יותר, וזה גורם לדכדוך אצל אנשים, שמרגישים נחותים לעומת אחרים; נחיתות לא אמיתית אלא סובייקטיבית שקשורה לדימוי עצמי. זה לא רק טוב".
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
"העידן המודרני הוביל להרבה בדידות. אחד מכל חמישה אנשים מרגיש בודד, וזה מדהים כי ברשתות החברתיות לכולם יש מאות ולפעמים אלפי חברים. בעולם המערבי, המגיפה האמיתית של המאה ה־21 היא לא הקורונה, אלא מגיפת הבדידות”, אמרה.
מה הפתרון?
“יש תנועה ספונטנית שמתרחשת של התקרבות, התקבצות וחיפוש מחדש אחרי קרובים, חברים, קבוצות השתייכות וכדומה. יש כמיהה וגעגוע לזה, ואנשים לאט־לאט מנסים את זה יותר. בעוד 50 שנה הזוגיות לא תישאר כמו שהיא עכשיו, אלא תשתנה. זו כבר לא תהיה זוגיות מונוגמית. נצטרך לחשוב על מודלים אחרים שיהיו יותר קבוצתיים“.
מה הקורונה עשתה לזוגיות?
“קודם כל, אנשים חזרו חזרה הביתה, וכשחוזרים חזרה הביתה, אז הרבה סודות מתגלים. זה גרם להרבה זוגות להעריך מאוד את בני הזוג שלהם, אבל זה גם מאוד פצע ופגע בהרבה מאוד משפחות. בגדול אני חושבת שעוד מוקדם לדעת מה היא ההשפעה”.
ד”ר דורון, שמנהלת מכון זוגות ברמת גן, מתמחה בטיפולים ביחידים, זוגות וקבוצות בנושאי יחסים. היא גם חברת סגל ההוראה בחוג למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי פרס ובמכון הישראלי לאנליזה קבוצתית. חייה המקצועיים תפסו תפנית כשליוותה כפסיכולוגית את משתתפי התוכנית “פרויקט Y” (2003־2004), אבל לפרסומה המשמעותי זכתה כשהצטרפה בשנת 2019 לריאליטי “חתונה ממבט ראשון” (קשת 12) והפכה למי שמלווה את התוכנית הפופולרית מעונתה השנייה.
הריאליטי, כידוע, מבוסס על פורמט דני שבו הזוגות נפגשים לראשונה מתחת לחופה ובסוף התוכנית מחליטים אם להישאר יחד או לא. “ראיתי את ‘חתונה ממבט ראשון’ בגרסה האמריקאית בטלוויזיה לפני כמה שנים, ואיך שראיתי את הפרק הראשון של התוכנית אמרתי לעצמי: ‘כשזה יבוא לארץ, אני רוצה להיות שם’”, היא מספרת.
“זה נראה לי ניסוי מרתק, ולפסיכולוגים שם יש תפקיד נהדר כי הם מנגישים את הפסיכולוגיה לקהל הרחב. ואז, לקראת עליית העונה השנייה, פנו לדני פרידלנדר (המומחה הנוסף שמלווה את הזוגות בריאליטי, לשניים יש גם פודקאסט משותף בשם “לצערי נגמר לנו הזמן” – ד”פ) ואליי, וברגע שפנו אליי מיד רציתי ונורא שמחתי.
דני ואני לא הכרנו קודם, ואנחנו בעצם ‘שידוך’ של ‘חתונה ממבט ראשון’ שהצליח. היה נורא כיף לעבוד ככה, זו הזדמנות נפלאה עבורנו להנגיש טיפול זוגי ופסיכולוגיה לקהל הרחב. בשנים האחרונות יש עלייה בארץ בביקוש לטיפול, וחלק חשוב מזה הוא בגלל שיש ייצוג של פסיכולוגים על המרקע. זה מאוד חשוב”.
מהן התגובות שקיבלת בעקבות השתתפותך בתוכנית?
“זו הייתה הפעם הראשונה שפסיכולוגים נראו בתוכנית כזו, זה היה מאוד ראשוני והקהל קיבל את זה באהבה. קהל הפסיכולוגים קיבל את זה בהסתייגות, בחשש ובביקורת רבה מאחורי הגב שלי. לאט־לאט הביקורת שככה מפני שגם אנשי המקצוע ראו את התרומה שיש לזה שרואים פסיכולוגים על המסך”.
לבנות או להרוס
במקביל להצלחת התוכנית, ד”ר דורון משיקה הערב הרצאה חדשה, “סודות בזוגיות” (21:00 בטוקהאוס בתל אביב). “ההרצאה היא על סודות בזוגיות וגם טיפה על סודות הזוגיות”, היא מספרת. “פסיכולוגים שומעים סודות כל היום. אני פסיכולוגית כבר 25 שנה, אז אני שומעת המון סודות. אני שומעת סודות שבני זוג לא מספרים לבני הזוג שלהם וסודות שאנשים לא מספרים גם לעצמם, אז העולם שלי מלא בסודות ובכלל, פסיכולוגים הם אנשים ששומרים מלא סודות, אז זה קשה".
היא המשיכה: "גם ב’חתונמי’ אני צריכה לשמור על הסודות של הזוגות וגם זה לא קל. סודות הם משהו שיש לכולנו, וזה נורא נורמלי שיש סודות לכל אחד, אבל זה גם מסקרן ומעסיק אותנו: אילו סודות יש לבן הזוג שלנו? האם הוא מספר לנו הכל? אם יש לנו סודות, מתי צריך לספר לבן או בת הזוג? יש דרמה שלמה סביב סודות בזוגיות. יש גם סוגים של סודות: סודות שיכולים לבנות ולתרום לזוגיות וסודות שיכולים להרוס”.
מה הגבול בין סוד בונה לסוד הורס?
“אם אני שומרת ממך סוד שאני הולכת לעשות לך מסיבת הפתעה ליום ההולדת, זה סוד טוב. מצד שני, יש סודות שיכולים להרוס זוגיות ולחתור תחתיה כמו למשל לחשוב שאחד מבני הזוג בוגד. הקהל שלי מאוד מגוון. יהיו גם רווקים שמחפשים זוגיות וגם נשואים שנמצאים בזוגיות משום שהנושא הזה קשור לכל הגילים והשכבות. לספר לך סוד מההרצאה?”.
לכי על זה.
“עשו מחקר על אנשים שנמצאים המון זמן בזוגיות טובה וגילו ש־60% מהם לא אוהבים את הדרך שבה הם מתנשקים. הם נמצאים בזוגיות מאוד טובה ומרוצים מהזוגיות ולא מרוצים מהנשיקות, ולא אומרים לבני הזוג שלהם. איזה סוד זה, אה?”.
בעידן שלנו אנשים מגלים יותר סודות?
“יש דימוי שבעידן המודרני הכל פתוח וחשוף, שלכאורה יש לאנשים פחות סודות, אבל זה לא נכון. לאנשים עדיין יש הרבה סודות”.
איזו השפעה יש למצלמות על זוגיות מתפתחת, כמו ב”חתונמי”?
“הרבה פעמים אנשים שואלים אותי: ‘איך הם עושים את זה? איך הם מוכנים שהפרטיות שלהם תהיה בחוץ?’. רוב האנשים ששואלים את זה הם מעל גיל 50, גם אני מעל גיל 50, כי אנחנו גדלנו בתקופה שבה לפרטיות היה ערך גבוה. היום פרטיות היא לא ערך כל כך מקודש. צעירים אוהבים להעלות דברים רבים לרשתות, כולל האוכל שהם אוכלים. היום פומביות היא דבר מוערך יותר מאשר פרטיות. לא כל כך מזעזע אותם הרעיון שגם את המחשבות, התפיסות וההתנהלות הזוגית שלהם יראו על המרקע".
"לאנשים בגילי ומעלה זה יותר קשה, ולכן אני חושבת שאנשים בגיל 50 ומעלה מתקשים להשתתף בתוכניות כאלה, לצעירים זה הרבה יותר קל. היום ‘חתונמי’ זה אחד הערוצים הנורמטיביים לחיפוש זוגיות. הרבה אנשים שהיו ב’חתונמי’ - גם אם לא מצאו זוגיות בסדרה, מצאו בשנה שאחרי כן והתחתנו. הם קיבלו כלים, עשו תהליך ונכנסו לזוגיות רצינית שהם אומרים שהיא בזכות התוכנית. הרבה אנשים שומעים את זה, ואפילו יש את הסלוגן: ‘או חתונמי או הקפאת ביציות’”.
מתחת לרדאר
הייתה לך תחושה שהתוכנית תתפוס ככה?
“לא, לא האמנתי. הופתעתי מאוד. ישראל היא מדינה מאוד משפחתית ושמרנית. ערך הזוגיות והמשפחה מאוד חשוב לכולנו, אז נראה לי הגיוני שהתוכנית הזו תצליח פה, אבל לא שיערתי שזה יהיה ברמה הזו, כך שזו תוכנית דגל כל כך מדוברת. זה מפתיע ומשמח אותי. זה מעניין המון אנשים: גם רווקים שלא מצאו זוגיות, גם זוגות צעירים שרוצים ללמוד על זוגיות, גם הורים שהילדים שלהם עוד לא התחתנו, וגם סבים וסבתות שרוצים ללמוד לגבי החיים של הנכדים שלהם".
יש תחושת כישלון אישית אחרי שזוג בתוכנית נפרד?
“כשזוג נפרד זה מרגיש כמו כישלון, זה מכניס אותי לחשבון נפש ממושך: גם לגבי אם אולי זו לא באמת הייתה התאמה טובה, וגם מה יכולתי לעשות יותר טוב כדי לעזור להם. זה מדיר שינה מעיניי, אני מאוד דואגת להם. אגב, גם כשזוג מצליח - אני לא ישנה טוב בלילה כי אני מאוד מתוחה מאיך הם יעברו את הצילומים, איך הם יעברו את התקופה שאחרי הצילומים, ואחרי זה איך הם יעברו את השידורים".
"היו לנו העונה שלושה זוגות: קטיה (אברבוך) וליאור (אורן), רפאל (יונתן עמר) ועידית (אליהו) ומאי (שכטר) ומשה (יחזקאל) – אלו שישה אנשים שהחזיקו זוגיות, כמעט שנה, מתחת לרדאר. זה ממש לא קל, והם נשארו זוגות, וזה באמת מבחן נורא חזק ליחסים. אני מאוד גאה בהם. כמובן שאני גם גאה בניר (פור) והגר (משה) שהיו הזוג הראשון שלנו שהתחתן, והם דוגמה לזוג שנתן המון תקווה לאנשים בקליניקות, למה? כי ניר והגר הם זוג שלא הלך לו בקלות. הם עברו המון תהפוכות עד שהם הצליחו להפוך לזוג, ואנשים שאבו מהם השראה ולמדו מהם”.
מהן התגובות הבולטות שאת מקבלת מאנשים ברחוב?
“בלי סוף אהבה, פרגונים. זה נחמד. זה מצחיק ומוזר כי אתה יודע שפסיכולוגים הם אנשים פרטיים. במשך 25 שנה הייתי ספונה בתוך החדר שלי ועם המטופלים שלי, ופתאום אני בחוץ והכל מאוד פומבי, זה מוזר ולוקח לי הרבה זמן להתרגל. למרות שאנשים לא מאמינים, אני ביישנית וזה מביך אותי כשאנשים ניגשים אליי ברחוב ורוצים סלפי במעלית. התגובות תמיד אוהדות וחמות, זה נחמד וזה כיף”.
איך המטופלים שלך הגיבו לעובדה שאת בטלוויזיה?
“היו מעטים שנעלבו לראות שיש עוד אנשים שיקרים לי, שאני מחבקת אותם בטלוויזיה, הם הרגישו בתחרות. הרוב היו גאים בי, ובסך הכל זו הרגשה נהדרת. ההתייחסות לפסיכולוגית היא כמו לאמא, אז כשאמא מתפרסמת, זה אולי אומר משהו על הילד. הילדים שלי, אגב, לא אהבו את זה בהתחלה”.
היית הולכת כמשתתפת לתוכנית?
“לצערי, אני רוצה להגיד שלא היה לי מספיק אומץ לעשות מה שהם עושים. המשתתפים שלנו סופר־אמיצים, נועזים, והיכולת שלהם להתמסר ולעשות את התהליכים האלה מול המצלמה ובכור ההיתוך של הצילומים מעוררת השראה, ואני גאה בהם מאוד. אני לא מספיק אמיצה לזה כמשתתפת”.