בפתח השיחה אמר: "אני חושב שהטרגדיה הגדולה שלנו היא שהזהות הישראלית היא לא זהות אזרחית לאומית. אנחנו יהודים, וכשאנחנו מדברים על 'ישראלי', אנחנו צריכים לבנות נרטיב שגם ערבי, וגם חרדי, וגם עולה מרוסיה ומזרחי יוכלו להרגיש חלק מהזהות הישראלית. היא צריכה להיות זהות עם פחות מרכיבים דתיים ויותר מרכיבים של החלום המשותף - כמו שיש חלום אמריקאי, צריך להמציא את החלום הישראלי".
כשנשאל על ידי נויבך מה דעתו על "החלום הלאומי הפלסטיני בתוכו", השיב: "זה לא יכול להיות במקומך, אנחנו מדברים על אזרחים ישראלים שחיים פה בתוך גבולות המדינה באופן מסודר. אמור להיות להם נוח להגדיר את עצמם ישראלים. זה שלא נוח להם - זה סימן שהשמיכה קצרה מדי".
לשאלתה של נויבך "בתור הסולן של הלהקה הכי ישראלית שיש, אתה לא מרגיש ישראלי", השיב אוז: "התחושה שלי היא שהישראליות היא פספוס ענק, אנחנו יהודים מלכתחילה, והערבים הם ערבים, אבל התוך הדבר הזה אם הייתה זהות שהיינו יכולים להחזיק ביחד המון בעיות היו נפתרות".