ליבוי יצרים, פייק ניוז ברשת ובן גביר: כיצד השפיעה התקשורת על בחירות 2022?

חוקרי תקשורת ותרבות מנסים להבין באיזה אופן השפיעו ערוצי הטלוויזיה והעיתונות על תוצאות הבחירות, האם הרשתות החברתיות השפיעו יותר, האם התקשורת היא באמת שמאלנית, והאם היא הייתה האחראית לעליית בן גביר

קיץ ברבנר צילום: יח"צ
מיכל רבינוביץ', הילה קורח, יונית לוי
מיכל רבינוביץ', הילה קורח, יונית לוי | צילום: צילום מסך רשת 13,צילום מסך כאן 11,צילום מסך קשת 12
5
גלריה

מערכת הבחירות האחרונה הייתה סוערת ומלאת הפתעות, וסוקרה בהרחבה בתקשורת. בוועדת הבחירות המרכזית הסתיימה אתמול ספירת הקולות. לאחר ספירת כל ההקולות, הליכוד נותר במקום הראשון עם 32 מנדטים, יש עתיד לאחר מכן עם 24 מנדטים. הציונות הדתית ועוצמה יהודית היא המפלגה השלישית בגודלה עם מספר שיא של 14 מנדטים. בעקבות כך, גוש נתניהו מתקדם לעבר הקמת ממשלה עם 64 מנדטים. לפיד התקשר לנתניהו וברך על נצחונו בבחירות. נשאלת השאלה, כיצד השפיעה התקשורת על תוצאות אלו?

בדקנו עם חוקרי תקשורת וחברה האם האמרה שהתקשורת שמאלנית באמת נכונה - הרי במהלך המבצע הדרום רבים אמרו דווקא כי היא מאוד מגוייסת. אולי דווקא העלייה של בן גביר תלויה בראיונות ה"לגיטימיים" שנתנו לו בערוצים המרכזיים?

"כנראה שהצעירים שלא גיבשו עדיין עמדתם בעיקר נוכחים ברשתות החברתיות", ממשיך אהרוני. "שם המצב בעייתי מאוד מכיוון שעדיין אין 'קפטנים' מקומיים שמכוונים את הספינה וקובעים את הכללים להתנהלות מתאימה, הוגנת ושיווניות, וגם אוריינות ברשת לא נלמדת מספיק כדי להבין את המניפולציות שמתאפשרות ברשתות. שם כל אחד יכול לעשות כרצונו, כך שכל עוד יש לך משאבים כלכליים משמעותיים כדי להגיע לקהלים רבים ואתה יודע להתנהל על פי תרבות הרשת, שפועלת בעיקר על פי סיסמאות ופרובוקציות, אתה יכול להעביר מסרים פשטניים, שקריים וקיצוניים ולהשפיע על אלה שעדיין לא גיבשו עמדתם. שם גם אין מקום או כבוד לגנרלים ואנשי בטחון. זו כנראה אחת הסיבות שהציונות הדתית היא שהפכה להיות המפלגה השלישית בגודלה והיא זו שהפכה להפתעת הבחירות (כשעלתה בכוחה על כל הסקרים המוקדמים). מלבד הקיצוניות והלאומנות שנראית בעולם כולו, ושאת התחזקותה עתידניים חוזים שרק תגדל, כנראה נעשתה עבודה משמעותית ברשתות לליבוי היצרים של הצעירים. אחרת זה לא ברור כיצד הציונות הדתית, שמורכבת משתי מפלגות שבעבר, בגרסאות קצת אחרות, היו שוליות או קיצוניות-גזעניות (בהתאמה - מפד"ל ו"כך") זוכה לעדנה ולכח פוליטי רב מבעבר".

"אני ערכתי סימולציות ובהם חשפתי מתנחלים לכתבות על מוסר לחימה לא תקין של חיילים בשטחים או לאלימות מתנחלים נגד חיילים; ומנגד חשפתי מצביעי שמאל להתפרעות אנרכיסטים שמאלנים בשטחים ולתדריכים של קצינים בכירים על החשיבות האסטרטגית של נוכחות בסיסי צה"ל בשומרון", מוסיף לבל. "לא אלה ולא אלה הושפעו במשהו מהמידע. הוא מייד מעובד בפריזמות הפוליטיות, חלקו נחשד כ-'פייק ניוז' אם הוא לא מתאים לעמדה המקורית, מפקפקים בו, אין אפשרו כיום לנהל שיח בין קבוצות".

"התקשורת של הזרם המרכזי גם אינה דורשת מהפוליטיקאים להציג עמדתם והבטחתם ביחס לנושאים שהיא יכולה וצריכה לקדם בעצמה, כמו האלימות בחברה ונושא הקיימות (איכות הסביבה)" מסכים אהרוני. "במקום זאת התקשורת המשודרת, שעדיין מהווה במה משמעותית שמשפיעה על סדר היום הציבורי, הדגישה כנראה יותר מהנדרש את הדרמה סביב עליות המחירים וסביב טרור הבודדים. אלה שיחקו לטובת האופוזיציה, שידעה לנצל זאת היטב. בחיפושה אחר הדרמה הטלוויזיה המסחרית, לדוגמה, ציינה יומיים לפני הבחירות בכותרות ראשוניות ולא מבוססות על פיגוע הירי בחברון כי 'נורו יריות לעבר ביתו של איתמר בן גביר בחברון'. כותרות כאלה רק מחזקות את היצרים ומשפיעות בעיקר על הדרמה שמתחזקת עוד יותר ברשתות החברתיות".

"ולראייה – אנו רואים כי בשנים האחרונות פוליטיקאים שהשתמשו באמצעים בעייתיים כגון פוסטים אנונימיים שליליים על מתחרים, גזענות, השמצות, פייק ניוז – לא שילמו מחיר חברתי, גם כשזה התגלה, ואף שיפרו את המעמד החברתי שלהם", ממשיך צ'ונה. "ולכן – במצב הנוכחי – של פוליטיקה בעידן הרשתות החברתיות אפשר לצפות לשימוש גובר ויותר באמצעים הללו. מי שלא ישתמשו בטקטיקות הללו יהפכו לפחות שכיחים".

"אני חושבת שמה שהביא הרבה מנדטים בבחירות האלה לגוש הימין הוא העבודה האינטנסיבית על הקהל הצעיר שרק עכשיו יוצא לבחור", מוסיפה מזרחי. "כמו כן שמתי לב שהרבה מהתקשורת הרכה, בכובע של 'חדשות בידור', העלו והרימו פוליטיקאים מסויימים ולא התביישו אף להדגיש צד אחד של המפה הפוליטית. וכמובן שדפים כאלה ממומנים ובעלי כוח והשפעה הם גורם חיברות נוסף שמחבר את הצעירים הללו. וכשיש לדף כזה כל כך הרבה עוקבים והחשיפה היא יומיומית, זה יביא בוחרים נוספים לקלפיות והם ברוב המקרים יצביעו רק לאלה שבאמת נחשפו אליהם והספיקו להכיר".

מצביעים מחוץ לקלפי, בחירות נובמבר 2022
מצביעים מחוץ לקלפי, בחירות נובמבר 2022 | צילום: הלל מאיר, פלאש 90

"הסמולנים בתשקורת"

השיח בחברה אומר כי התקשורת היא שמאלנית, בעוד בשמאל טוענים דווקא כי התקשורת מגוייסת. אמירתו של המגיש ערד ניר, ימים ספורים לפני הבחירות, במהלכה תקף במהלך תכניתו 'סדר עולמי' את יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו והאשים אותו כי חיבר בין "איש הימין הקיצוני" איתמר בן גביר לבצלאל סמוטריץ', שרוצה "שישראל תתנהל לפי משפט התורה", לכאורה מרמזת כי התקשורת באמת "שמלאנית".

"במהלך השנים האחרונות התחזקו ההאשמות מצד הצד הימני לגבי ערוצי המיינסטרים בטלוויזיה ועיתונים מסויימים באמרה שהם 'שמאלנים'". אומרת מזרחי. "האם זה נכון? כן ולא. ואסביר, הטענה הזאת התחזקה כחלק מקמפיין בחירות שהשתמש חזק ב'גאוולד' של אכלו לי, שתו לי שדרכו ניסו לייצר דיכוטומיה ברורה של ימין ושמאל. וכל מה שלא תרם לקמפיין הימין של נתניהו, הפך באופן אוטומטי לשמאל. התקשורת הסתייגה מלתפוס צד ברור וברגע שהפך לנאשם שעומד למשפט התקשורת סיקרה את זה ללא הפסקה וגם ביקרה זאת. והרי זה תפקידה של התקשורת להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה. ולהשתמש כלפיה באמרה שהיא לא דמוקרטית ועושה עליהום על איש אחד, זה מהלך מתוחכם מאין כמותו. מהלך שבאופן אוטומטי מגייס אותה לצד של 'הרעים', 'השמאלנים'. נתניהו השתמש  לצד משפטו בתקשורת 'השמאלנית' לצורך צרכיו האישיים דרך במתו כראש ממשלה ומצד שני נידה אותה כאשר רצתה אותו לראיונות. מה שגרם לאיזושהי רדיפה בלתי מושגת. והרי הבלתי מושג תמיד יותר נחשק".

"ניתן להרגיש ולראות באופן מובהק את ההשוואה בין התקופה שבה נתניהו היה בשלטון ובתקשורת אחוז הזמן שדברו עליו ועל ממשלתו היה גבוה בהרבה מדיבורים על הממשלה האחרונה", ממשיכה מזרחי. "ערוצי המיינסטרים חוטאים הרבה בניגוד אינטרסים, מצד אחד הם רוצים לבקר ולהיות דמוקרטיים, כלב השמירה שלהדמוקרטיה. אך ברגע אחד הולכים שולל אחר הרייטינג ומה שמפעיל באמת את המכונה המשומנת הזאת והופכים להיות בובה על חוט שמשרתת בעלי כוח וכסף ורודפים אחר אייטם מעניין ונחשק שיביא הרבה רייטינג".

"הנה נוכחנו לדעת שגם אם הממשלה האחרונה עשתה טוב, היה לרוב שקט תקשורתי ומה שכן עלה לכותרות היה דווקא עניין בנט וביתו ברעננה", טוענת מזרחי. "כי זה סיפור שיביא רייטינג. אפילו הסכמי גבולות ודברים מהותיים תפסו פחות כותרות. והרי התקשורת אוהבת פרובוקציות. וכאשר דברים נעשים על  מי מנוחות, זה לא מספיק מעניין. וניתן לראות שלמרות שנתניהו החרים את ערוצי התקשורת שנחשבים למיינסטרים 90% מהזמן דובר רק עליו. ניתחו אותו ואת פעילותו מכל כיוון, הוקדשה סדרה לראיונות עם ניר חפץ על חייו כיועץ התקשורת במשפחת נתניהו, גם כאשר ראיינו את ליהיא לפיד שאלו אותה לרוב על ההשוואה לשרה נתניהו. הדיבורים על שאר המתמודדים הראשיים היו זניחים לעומתו. אני יכולה לומר שדווקא ככל שהתקרבנו למועד הבחירות היה נראה מחלק מהערוצים שהם דווקא ממש מנסים ללכת יותר ימינה כדי לקבל ראיונות, וסיפורים מהצד הימני של המפה שמביא ככל הנראה יותר רייטינג. וגם כדי לא ליפול לסטיגמה של ערוץ 'שמאלני'".

"מה שהביע ערד ניר נתפס כפרשנות פוליטית והוא אף זומן לבירור", מציין גיגי. "אבל אם נקשיב למה שהוא אמר ניתן להבין שהוא לא אמר שום דבר שהוא לא אינפורמטיבי. ביבי באמת עומד לדין והוא באמת חיבר בן איתמר בן גביר לבין סמוטריץ', כולל האמירה ביחס למפלגה עוצמה יהודית. 'הפחד' של התקשורת ובעיקר ערוץ 12 עם עיקרון 'הסימטריות' מובילה לכך שגם אמירה של ערד ניר שאין בה בכלל, לדעתי, עמדה אישית, הוא מועמד לנזיפה ובירור. הזימונים לבירורים ונזיפות למגיש כל כך ותיק הוא סיגנל מאוד ברור וחד למגישים הצעירים ביחס למה מותר ומה אסור לומר וזה בעייתי מאוד בעיני".

"לטעמי לא זו השאלה. ערד ניר רמז ש-'עצמה יהודית' מייצגת עליונות גזעית. באמת מעניין מהיכן שאב ערד ניר את הרעיון, אפשר לחשוב שאת המפלגה מנהיג פעיל זכויות אדם", מוסיף לבל. "השאלה הנדרשת היא מה משמעות האופן שנהג הערוץ בערד ניר. אני מהמר שמנהליו של ערד ניר לא נזפו בו כי חשו לפתע אי נוחות בבתי הכנסת אליהם הם הולכים בשבת. אני מנחש שהם עשו זאת מסיבות כלכליות. זה ערוץ פרטי, והם רצו אקט שיבהיר לצופיהם שהערוץ הוא יותר 'עמית סגל' מאשר 'ערד ניר'. ככה הם הבהירו לצופים תומכי בן-גביר מי המיינסטרים בערוץ ומי הסוטה שננזף. זה לא צעד שכוון לערד ניר, זה צעד יחצ"ני שנועד למנוע מרד צופים. שהרי הבחירות האמיתיות, בטח ערב בחירות לכנסת – הם בין ערוצי הטלוויזיה. והאמירה של ערד ניר הייתה עשויה לגרום למצביעי "כוח בן-גביר" לנטוש כאקט מחאה את הערוץ. כנגד סינדרום שכזה מיהרו להדביק את הנזיפה לערד ניר. אם מה שנכון כלכלית היה לנזוף בעמית סגל על התבטאויות הפוכות – זה היה נעשה ללא היסוס. ההגיון הוא כלכלי. לא פוליטי".

"בגזרת תקשורת המיינסטרים, גם אם אין בכוחה לשנות עמדות, נראה שהיא ממשיכה וחוטאת בהתנהלותה הרגילה להציג דברים באופן פשטני ולחפש אחר/ליצור את הדרמה והסנסציה בלי להיות ביקורתית", מוסיף אהרוני. "לכן התקשורת מיינסטרים לא מציגה ומדגישה מה עומד מאחורי האג'נדות של המפלגות, לא מסבירה, לדוגמה, מה המשמעות של השאיפה של חברי הציונות הדתית לכונן מדינת הלכה. היא גם לא מדגישה מהם ערכים ליברליים ושוויוניים שעל פיהם המדינה הוקמה ואם הם עומדים בהבטחות של המפלגות השונות. כשעיתונאי מוכשר וחכם במיוחד, ערד ניר, ביקש להזכיר מה המשמעות שעומדת מאחורי הצבעה למפלגות מסוימות, הוא ננזף ונשלח לשיחת בירור, שמבהירה לשאר העיתונאים להימנע מלהיות ביקורתיים".

ערד ניר
ערד ניר | צילום: אתר רשמי

ימין בקלפי, שמאל בשלט

ערוץ 14, שחקן חדש יחסית במפה התקשורתית, לכאורה מביא "קונטרה" לתקשורת, שרבים עדיין מחשיבים כשמאלנית. אך ניכר כי למרות תוצאות הבחירות - בהן הציבור נטה לצד הימני של המפה הפוליטית, לא נראה כי הוא מצביע בשלט כמו שהוא מצביע בקלפי, וערוץ 14 עדיין מדשדש ברייטינג.

ערוץ 14
ערוץ 14 | צילום: צילום מסך

עידן בן גביר

"בעידן של רייטינג ושל דמויות צבעוניות שמושכות קהל- התקשורת ובן גביר הגדילו זה את כוחו של זה", מוסיף גיגי. "אני חושב שברגע שהתקשורת הבינה שהיא משחקת יותר מדיי לידיו של בן גביר לאור תוצאות הסקרים- כבר היה מאוחר מדיי. "הצבעוניות" של בן גביר הביאה רייטינג והיא בתמורה נתנה לו במה. יש מקום לבדוק כמה הדברים נכונים אמפירית, אבל התחושה שהייתה פה ברית גם אם לא מודעת בין התקשורת לבן גביר. בן גביר לדעתי היה מודע מאוד למשחק בינו לבין התקשורת ושיחק את המשחק עד הסוף. לאור תוצאות הבחירות נראה שהצליח לו. הוא הפך יותר מלגיטמי בעיני הציבור".

"בן-גביר הוא תוצר של עשרות שנים של הפקרת ממשלות ישראל את נושא ביטחון הפנים, בעיקר בפריפריה היהודית ובישובים הערבים", ממשיך לבל. "ממשלות נתניהו ברובן, אך גם אולמרט ושרון פשוט לא ספרו את האוכלוסיות הללו. הדבר מצמיח גזענות ופופוליזם. זו הגאונות של נתניהו: מי שמצביע בן-גביר מצביע בעצם הצבעת מחאה ואי-אמון לנתניהו שהפקיר את ביטחון הפנים. נתניהו הפך את בן-גביר לחלק ממפלגה לגיטימית (צירף אותו ל- "ציונות הדתית") וכך באופן פרדוקסאלי, הקולות של אי אמון בנתניהו (ההצבעה לבן-גביר) יהפכו לקולות שתומכים בגוש נתניהו".

בן גביר חוגג
בן גביר חוגג | צילום: פלאש 90

יש פתרון לזה?

בעקב כל הדברים, נשאלת השאלה האם אפשר לעשות דברים אחרת? "הפוליטיקאים משתמשים בטקטיקות של 'פייק ניוז' ממשתמשים אנונימיים ושיסויע, וניתן לזהות באיזה מפלגות משתמשים בהן יותר ובאילו פחות", מסכם צ'ונה. "על מנת לעצור את התופעה הזו על התקשורת, האקדמיה וגופים אזרחיים נוספים להפעיל מנגנונים שיגרמו לפוליטיקאים בשני הצדדים להתחיל לשלם מחיר ציבורי על התנהגויות והתבטאויות משסות. כך למשל הובלנו לפני מספר חודשים, יחד עם אתר "שקוף" סקר שבדק מי מהפוליטיקאים בקואליציה ובאופוזיציה נתפסו ע"י המחנה שלהם עצמם כמפלגים יותר ומי נתפסים על ידי המחנה הנגדי כמלכדים יותר. פרסום של תוצאות הסקר, צריך, לצד מנגנונים נוספים, לסייע במיגור התופעה ועצירתה – גם בשטח ועל אחת כמה וכמה באולפני החדשות וערוצי הרדיו".

תגיות:
התקשורת הישראלית
/
בחירות 2022
/
מיקרספופ
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף