סיפורם של השירים שהיו להמנונים "ירושלים של זהב" ו"ירושלים של ברזל" יסופר באירוע הקלטת הפודקאסט "סיפור ישראלי" שיתקיים מול קהל ביום רביעי 25.9 בצוללת הצהובה ירושלים במסגרת אירועי "סדרתרבות" בעיר.
בערב זה יצללו המשתתפים לתוך הסיפור של שני השירים, בשילוב קטעי אודיו, וידאו, סרטונים ומוסיקה חיה, בהשתתפות האחיות ג'משיד, שחר אריאל (בנו של מאיר אריאל) ושולי נתן.
"ממש לא. זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים עיתון 'מעריב' הפגיש אותנו על ערימת חציר בקיבוצו משמרות. הפגישה היתה מקסימה ומאיר אריאל היה מקסים. הוא גם היה יפה תואר, אי אפשר היה שלא להתאהב בו. הוא הפך לאייקון אחרי מותו, אבל גם לפני כן היו לו מעריצים שהעריצו את הכישרון שלו".
"לאחרונה הייתי בתערוכה בבית גבריאל בה הוצגו ציורים שלו בעקבות השירים, והבנים שלו הופיעו. אהבתי את הקשר שלו למסורת, לתנ"ך, לעולם הקיבוצי ואת השימוש וההצטעצעות שעשה בשפה העברית".
"תוך שהיא מדברת על מאיר אריאל שולי נתן מספרת שבן זוגה, אייבי לוי, שירת ולחם עם הגדוד של מאיר אריאל בקרב על ירושלים ועל גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים. "אייבי הוא מלך הסיפורים. אבל נשאיר את השיחה עליו לזמן אחר", היא מתחמקת.
"יחסי נשאר כמו אז כששרתי את השיר על בימת בנייני האומה במוצאי יום העצמאות. הייתי זמרת אלמונית, וכאז גם היום אני מרגישה שזה המזל הגדול שלי בחיים".
"לא הייתי משנה דבר בשיר. הוא שיר לירי והכי שירתי שנעמי שמר כתבה. בניגוד לשירים אחרים היא עבדה על השיר כחצי שנה. חבר דתי הציע לה את הרעיון על אותו תכשיט שרבי עקיבא נתן לרעייתו כתר בצורת חומת ירושלים עשוי זהב".
"ב'ירושלים של ברזל' כתב מאיר אריאל את השורה הכואבת 'ובאו אמא אחר אמא בקהל השכולות'. אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמה קשה מאד. השכול פקד את משפחת אחותו של בן זוגי אייבי. הנכד שלה דור רידר ז"ל נרצח ביחד עם בת הזוג שלו, בקיבוץ בארי אליו עבר מקיבוץ סעד כחודש לפני המלחמה".
לדבריה, הוריה הזהירו אותה שלהיות זמרת זה לא מקצוע. "אמי הייקית ציפתה שאלמד באוניברסיטה, ואם בכל זאת ארצה לשיר, כך אמרה לי, אוכל לשיר בבתי הקפה של האוניברסיטה".
לבסוף היא לא למדה באוניברסיטה וגם לא באקדמיה למוסיקה. "לוח ההופעות הגדוש לא אפשר לי ללמוד באקדמיה, אבל אני אוטודידקטית באופיי".
בצעירותה התגוררה נתן כעשור בירושלים. "אני אוהבת את היופי העתיק של ירושלים, את האווירה ואת הקהל הירושלמי, אנשים מכונסים, צנועים ותרבותיים יותר".
"אני חושבת שכל אמן היה שמח שיהיה לו שיר כמו 'ירושלים של זהב'. בנוסף לו יש לי רפרטואר עשיר שבניתי מאז הייתי בת 16. אני אוהבת שירי קודש ושירי עמים. אני מופיעה בפני בני גילי וגם בפני קהל צעיר יותר שמתגעגע לשירים האלה".
"בראשית דרכי חשבתי שהקריירה שלי כזמרת תימשך כחמש שנים. הופעתי כמעט ברצף, למעט עשר שנים בהן השקעתי את עצמי בגידול הילדים. לא יכולתי לרקוד בשתי חתונות. כשחזרתי להופיע בני הבכור שימש בייבי סיטר לאחים שלו. בכל עשור אני אומרת לעצמי שהפעם אפרוש, אבל הביקוש לא נעצר. אין רגע דל. הלוואי שימשך ככה".
"סיפור ישראלי" הקלטת הפודקאסט מול קהל עם השירים "ירושלים של זהב" ו"ירושלים של ברזל" יתקיים ביום רביעי 25.9 | 20:30 | צוללת צהובה, ירושלים.
המופע במסגרת "סדרתרבות 2024", שמתקיימת עד סוף ספטמבר ברחבי ירושלים עם עשרות מופעים, מיצגים, הרכבים מוסיקליים, אמנות, פרפורמנס, תיאטרון ועוד, במימון קרן ג'ק, גוזף ומורטון מנדל ובניהול הקרן לירושלים.
"סדרתרבות 2024" מוקדשת לזכרו של שי דורון, נשיא הקרן לירושלים ואיש תרבות שהשפיע רבות על העיר.