פוטרמן מדגיש את משך הזמן שבו התושבים מתמודדים עם הקשיים הרבים. “תושבי כפר עזה כבר שנה וחצי נמצאים בתוך הסיפור הזה. יש עוד שנתיים לפחות עד שחוזרים הביתה, יש עוד שני תושבי קיבוץ שחטופים בעזה, ולכן זו שיחה על טראומה מתמשכת. התפקיד שלנו בפודקאסט הוא קצת לאזן את החרא, את הדברים הקשים, בדברים טובים, מצחיקים ופחות טרגיים או דרמטיים".
"בפודקאסט אנחנו חיים את המתודולוגיה של שיחה קבוצתית. אנחנו פונים לחברי קיבוץ שאנחנו מכירים, משתדלים שיהיה ייצוג לכל שכבות הגיל, צעירים ומבוגרים, אמהות וילדים, אחים ואחיות. לא לכולם נוח לדבר כי הפצע עוד פתוח, אבל הצעירים למשל רואים בפלטפורמה הזו כלי חזק להעברת מסרים. לכן בכל אירוח הם מדברים על החשיבות של החזרת החטופים, החברים שלהם, הביתה".
רוצים לשמוע עוד ועוד
“בהתחלה היססתי כי לא חשבתי שיש לי מה להגיד ביותר מפרק אחד, מה גם שהייתי בים המלח והאולפן של ריי בקריית אונו, אבל שירלי וריי ראו שיש לי ניצוץ בעיניים כשאני נמצאת בפודקאסט, וזה נתן לי תחושת משמעות. אלו היו ימים שבהם לא הייתה שום משמעות בעיניי לכלום, הכל היה ועדיין מאוד עצוב וכואב. אבל הבנתי שיכול להיות שאם תהיה לי פלטפורמה לדבר על זה זה יעזור.
“אחרי שעברתי סדנת פודקאסטים אצל ריי היא אמרה לי: ‘בואי נצלול לתוך זה’, אז הזמנתי את בעלי דורון והגשנו את הפודקאסט הראשון של ‘בראשית’, שעסק בסיפור שלנו. אחרי הפרק הראשון הבנתי מהתגובות שאנשים רוצים לשמוע עוד ועוד, אז הפודקאסט פשוט ברא את עצמו. זה מסע הריפוי שלי ואני מרגישה שהאנשים שמאזינים ואלה שמתארחים בפודקאסטים עוברים גם הם, במובן מסוים, את מסע הריפוי הזה איתי. האורחים שלי מאוד מגוונים. בנוסף לתושבים מבארי אני מארחת אנשים שממש נקשרו לקהילה שלנו, כמו שירי ארצי, מירב רוט או עירן הלפרין".
שפה משותפת של קיבוצניקים
“נולדתי וגדלתי בקיבוץ מפלסים, סבא וסבתא שלי ממקימיו ועד 7 באוקטובר גידלתי את הילדים שלי בקיבוץ, ככה שאין יותר שורשי ממני במפלסים", מתגאה צורי, מנהל הספורט הארצי של "ספיישל אולימפיקס" ישראל, המארגן תחרויות ספורט לאנשים עם מוגבלות שכלית והתפתחותית. “בשבת השחורה החיים שלנו התהפכו, הבית, המקום הכי מוגן, התנפץ כמו כל החלום מול העיניים והפחד שחווינו היה מטלטל במיוחד. אני בן אדם של עשייה, ומאמין שהדרך הכי טובה לטפל בעצמך היא קודם כל לקום ולעשות, ולא לבכות על מר הגורל.
“במהלך השהייה במלון המפונים בהרצליה דיברנו, תמיר ואני, על זה שאנחנו רוצים לעשות פודקאסט על הקריעה הזו שלנו מהבית ועל כל ההתלבטויות שנלוות לכך: האם לעזוב למקום אחר? האם לחזור הביתה? איך להתמודד עם זה? תמיר בא מרקע חינוכי, אני ואבישי, חבר קרוב שלנו, מגיעים מרקע של ספורט, וחשבנו לשלב".
"כשנהיו עוד ועוד פרקים, והפודקאסט עבר מפה לאוזן בין תושבי העוטף, התחלתי לשתף פעולה עם מכוני המחקר של הקיבוצים, יד יערי ויד טבנקין, ומהאולפן הביתי שלי עברתי להקליט באולפנים של ‘All־In’ בתל אביב. היום, כמעט שנה וחצי מפרוץ המלחמה, אני מחפש את הפרספקטיבה היותר רחבה, והרבה יותר קשה למרואיינים לדבר על כך. בטח בימים האלה, כשמחכים לשובם של החטופים הביתה. המורכבות גדולה מאוד".
התרעות פיקוד העורף