גזית ציין שבוכריס צפוי להודות בבעילה אסורה בהסכמה. טימן השיב: "זה לא 16 מקרי אונס. נכון שהוא אמר שלא היה כלום. לכן הוא יקבל מאסר על-תנאי ויורד בדרגה. אני לא יודע לאיפה יקבלו אותו אחר כך. אותי מרגיז דבר אחר. ראיתי טוקבקים. אף אחד איננו מתייחס ולו ברמז לחיילת שטענה שהוא אנס אותה 16 פעמים, בביתה ולא בביתה ובאוטו. 16 פעמים אונס, כשאונס זה מעשה לא רצוני, מעשה בניגוד לרצון הנפגע, שדינו 16 שנות מאסר. מישהו צריך להתייחס לבחורה הזו וגם לבחורה השנייה"
"הליך הגישור אינו כתוב בשום מקום בחוק", ציין השופט בדימוס טימן. "הוא קיים בהליך האזרחי, לא בפלילי. התחיל פיילוט (בבית המשפט) ברמלה, עבר גם לבית המשפט בתל אביב והגיע גם לבית המשפט המחוזי, אגב לא בתיקים כאלה. ישב בו (בהליך הגישור) בדרך קבע אחד השופטים (אילן שיף), שאמור היה לשפוט את בוכריס ועכשיו צורף כאיש מילואים. המגשר בודק את התיק כמו שופט מעצרים. הוא רואה את כל החומר לפניו, שואל שאלות, מדבר עם כל צד בנפרד ואז הוא מגיע לידי מסקנה. המגשר בתיק הזה (שיף) הוא איש ישר ויקר שמאחוריו עבר צבאי. הוא היה פרקליט צבאי ראשי. הוא היה נשיא בית הדין הצבאי לערעורים. איש נפלא. והאיש הנפלא והישר הזה המליץ על ההסדר הזה. אני סומך עליו".
"התביעה שמחה על העניין הזה, אבל צריך להעמיד דברים על דיוקם. היו פה מעשי (אונס)", הדגיש טימן. "עורכות הדין של המתלוננות צריכות לעשות שריר ולהגיד שאינן מסכימות (להסדר הטיעון) ובסתר ליבן ישמחו על העניין הזה. כי אין ראיות לאונס. אילו היו ראיות לאונס המגשר היה אומר להם ללכת על (אישום ב)אונס. הסיפור הוא כמעט מאחורינו".
גזית השווה בין פרש בוכריס לפרשת הנשיא לשעבר משה קצב, שסירב לעסקת טיעון ומרצה עונש מאסר. "קצב בטיפשותו לא הסכים להסדר המופלא הזה", אמר טימן, והזכיר: "גם איציק מרדכי שילם על זה לאחר קריירה מאוד מאוד גדולה, פשוט לא סיפרו לו שהחוק השתנה".