"אני מנסה להיות אופטימית", אומרת השחקנית סנדרה שדה כשאני שואל לשלומה. “אני מרגישה כמו בחלום קשה בגלל הסכנות שעומדות בפנינו. מתרוצצים לי בראש תסריטי אימה שיכולים לקרות בגלל השסע החברתי שאנחנו שרויים בו. אני מתפללת שהסיוט הזה יעבור".
בינתיים שדה מוצאת ריפוי על הבמה, ובייחוד בהצגה החדשה בכיכובה “הנהג של מיס דייזי" מבית התיאטרון העברי ובבימויו של גדי צדקה, המבוססת על המחזה זוכה פרס הפוליצר מאת אלפרד יורי, שהפך גם לסרט זוכה ארבעה פרסי אוסקר, “הנהג של מיס דייזי" (1989). המחזה מגולל את סיפורה של דייזי וורת’אן, אלמנה יהודייה אמידה בת 72 שחיה באטלנטה, ג’ורג’יה, שבדרום ארצות הברית ב־1948.
כשבנה מחליט לשכור לה נהג שחור, הוק קולבורן, בתקופה שבה הגזענות בארצות הברית בשיאה, חייה משתנים. “כל הזמן חשבתי בלבי מי יכול להיות הפרטנר המושלם לשחק את הוק, הנהג של מיס דייזי", אומרת שדה.
“יום אחד מוני ואני ראינו את העונה החמישית של הסדרה ‘הכתר’, שבה שיחק סלים דאו בתפקיד הראשי. שנינו התעלפנו מהמשחק שלו. צלצלתי מיד לבמאי ההצגה גדי צדקה, סיפרתי לו, והוא לא היסס, עלה למטוס ונסע ללונדון לפגוש את סלים, שגילה התלהבות להשתתף בהצגה. הבחירה בסלים הופכת את המחזה לעכשווי ורלוונטי. לא תיארתי לעצמי שהנושא של גזענות, ההתמודדות איתה והיכולת של אנשים להתגבר עליה ולהתפייס - יהיה כל כך רלוונטי היום", היא מספרת.
בימים אלה שדה גם מככבת בהצגה “כנר על הגג", מבית התיאטרון העברי, שבה היא מגלמת את דמותה של גולדה, אשתו של טוביה החולב (בגילומו של נתן דטנר – ד"פ). “אמא שלי, השחקנית וזמרת האופרה עמליה שדה, שיחקה באמצע שנות ה־60, זמן קצר אחרי שעלינו לארץ, בהצגה ‘כנר על הגג’ לצד שמואל רודנסקי בהפקת התיאטרון של גיורא גודיק", היא מספרת.
“ראיתי כמובן את כל ההצגות בהשתתפותה, והבת שלי, אלמה, משחקת בברלין בהפקה של ‘כנר על הגג’ בבימויו של ברי קוסקי. חשבתי שזו מתנה שנשות המשפחה שלנו זכו בה. אמא שלי תמיד רצתה שאלמה תהיה זמרת ותמיד היו לה אמביציות גדולות לגביי, והיא אף פעם לא הייתה מספיק מרוצה והנה, גם אם היא כבר לא איתי כיום, אני קורצת לה ואומרת: ‘אמא, רואה? אנחנו לא מאכזבות אותך’".
"אתה אף פעם לא יודע מה יצא, ההצלחה ואהבת הקהל אף פעם לא בכיס שלך. זה תמיד נס. אני מספרת לחברים שלי, השחקנים הצעירים, שרק בשנה האחרונה אני מעזה לומר בקול רם: ‘אני שחקנית!’. לפני 20 שנה לא יכולתי לומר זאת כי לא הייתי בטוחה שאהיה שחקנית, אתה לא יודע מה יהיה מחר. למרות שלאורך השנים עבדתי בכל התיאטראות, לא ידעתי אם יהיה לזה המשך. אם אתה לא טוב, אתה תלך הביתה, אין פה חוכמות. זה אף פעם לא מובן מאליו".
בשנת 2011 לוהקה לגלם את ריקי רוזן בקומדיית המצבים “סברי מרנן" המשודרת בקשת 12 זו העונה השמינית. “אני חייבת לתת קרדיט לכותבי הסדרה, רובי דואניס ויניב פולישוק, שהצליחו לקלוע גם לקהל צעיר וגם לקהל מבוגר", היא אומרת.
“למצוא את הנישה המשותפת לקהל רחב זה דבר לא פשוט, והם עושים את זה בהצלחה נדירה. הייתי אומרת גם שהקאסט נהדר, ואני חושבת שמעבר לזה יש כנראה עוד סיבות שזה תפס, אתה אף פעם לא יודע מראש מה כן יתפוס ומה לא, למרות שהביקורות היו בהתחלה קשות".
"לבשתי בגדים יפים של דורית שדה והשתדלתי להיראות טוב עד כמה שאפשר. כל היתר יצא במקרה ובזכות בעלי הטלוויזיוני טוביה צפיר, הפרטנר המושלם שעטף אותי באהבת אמת. עם טוביה שיחקתי בהצגה הראשונה שלי בתיאטרון לנוער ‘מלך האלמוגים’. עוד סגירת מעגל".
כישרון הבמה עובר בדנ"א במשפחת מושונוב: הבן מיכאל (37) הוא מוזיקאי ושחקן זוכה שני פרסי אופיר, והבת אלמה (41) היא זמרת אופרה בעלת שם עולמי המתגוררת בברלין ומופיעה ברחבי אירופה.
“זה בכלל לא מובן מאליו שהוא מועמד לפרס הזה, אנחנו מאמינים שהוא יזכה ואז נחגוג כל הלילה", היא אומרת. “כמו כן, תיערך בלונדון הפרמיירה לסרט ‘אמריקה’ בכיכובו של מיכאל, בני, ובבימויו של אופיר ראול גרייצר, אז הלב שלי מלא בגאווה".