כולי תקווה שאדל, גיבורת סדרת הקומיקס "אדל הקטלנית" (Mortelle Adèle) תאהב את הכתבה הזאת. אדל היא ילדה קטנה וג'ינג'ית עם צמות חמודות, לבושה במדי תלמידה, ומבלה את זמנה בביצוע ניסויים, תעלולים ונקמנויות קטנות וגדולות, כל אחת מטורפת יותר מהשניה. היא חצופה, אנרכיסטית, בעלת אופי חזק, ואוהבת לבדוק גבולות. אדל עושה כל מה שילדה מסטריאוטיפ צרפתי לא תעשה, וכאן טמון קיסמה.
אדל לא אוהבת לציית למה שמבוגרים אומרים לה לעשות ויש לה עולם פנימי עשיר. היא דמות שאינה נכנעת לסטריאוטיפים מגדריים, שונאת בובות (בכרך השני היא נלחמת בברביות), קניות, פאייטים ונסיכות וחובבת את החתול שלה, מושא ראשי לניסוייה, ואת האלטר אגו שלה- רוח רפאים מתקופת המהפכה הצרפתית.
בדומה לבילבי בת גרב, בנים ימצאו אותה מעניינת ואין שום דבר מטיף וחינוכי בסדרת הספרים של אדל הבועטת במוסכמות. אולי זה מה שיגרום לילדים להתחיל לקרוא? או אולי הפאנצ'ים החוזרים שלה שמתפרשים על עמוד אחד או כפולת עמודים. בכל מיקרה, הגישה הבלתי מתנצלת והבלתי מתפשרת שלה מסייעת לתיעול אגרסיות ואין ספק שמדובר בילדה שהיא דוגמה ומופת לקור רוח.
סדרת הקומיקס של אדל היא סיפור הצלחה בעולם הצרפתי. כ-20 כרכים פורסמו מאז השקתה ב-2013, בסך הכל יותר מ- 11 מיליון עותקים, נמכרו ברחבי העולם ונוסף לקומיקס, קיימים מוצרי אדל נלווים לדוגמת כלי כתיבה, בובות, משחקי וידאו, ומעל ל-1,400 אזכורים במדיה הצרפתית רק בשלוש השנים האחרונות. השנה אדל צפויה להיות כוכבת של סדרת טלוויזיה ובשנה הבאה כוכבת של סרט באורך מלא. ברבי כבר רועדת מהאלטר אגו הזועפת שלה.
אדל נוצרה על ידי אנטואן דולה, תסריטאי, קומיקסאי ויוצר פורה ומוערך שיצירות שלו לבני נוער וצעירים זכו לשבחי מבקרים ופרסים בצרפת. על ספרי אדל הוא חותם בפסבדונים "מר טאן" בעוד המאיירת, דיאן לה פייר, חותמת עליהם בשם "מיס פריקלי". דולה החל לצייר את אדל כשהיה בן 14, אז סבל מבריונות. דמות הקומיקס סייעה לו לתעל את הזעם לעולמות ההומור והאמנות.
שלושת הכרכים הראשונים בסדרה ראו אור בהוצאת "מטר" בשנה האחרונה והכרך הרביעי שונה מכולם (מתרגמות שונות, עריכת תרגום: גליה אלוני דגן, עיצוב הגרסה העברית: סטודיו דור כהן).
אדל 4 - "לא אוהבת אהבה" מפגיש את הילדה הסוררת עם לודוביק, ילד חדש בכיתה ובו-בעת מפגיש אותה גם עם רגש, שעד כמה שהיא מנסה להתכחש אליו, עד כמה שהיא צינית כלפיו, לבה הקטן לא מאפשר לה לדלג מעליו. אדל הסרקסטית, הנקמנית, זאת שאין לה שיערות על הלשון-מתאהבת. זה מצחיק כמו שזה נשמע לחובבי אדל, וזה מהול בהסתבכויות משעשעות ומזעזעות ובעיקר נפלאות.