זה לא יכול להיות
זה פשוט לא יכול להיות.
לפיגועים אנחנו כבר כמעט רגילים
גם להתקפות טילים,
אבל למראות האלה של ישובים שלמים שנכבשו ע״י מרצחים?? במדינה הריבונית שלנו?
אלף מחבלים בבת אחת אצלנו בבית?
אנשים זועקים לעזרה ואין מושיע,
הכתבים האומללים הופכים להיות מטה הסיוע היחיד.
תינוקת בת חודש נצורה עם אמה 27 שעות ללא אוכל והאמא עושה הכל כדי שהיא לא תבכה, פן ישמעו בני העוולה וירצחו את שתיהן. הורים נצורים כך בעשרות בתים ופעוטות מבועתים שומרים על דממה. הם כבר מבינים מהי סכנת מוות. ואני נזכרת בילדה מהשואה ששאלה ״אמא, כבר מותר לבכות?״
זקנים נרצחים, נערות נאנסות, 200 בני ערובה, בהם תינוקות שהוריהם כבר נרצחו.אלה לא לוחמי חופש. אלה פושעי מלחמה מהסוג הנחות ביותר. כמו דעא"ש, כמו הנאצים. הם שרפו את הבתים על יושביהם, וכשהמשפחות נאלצו לברוח מהשריפה, הם חטפו אותם או רצחו. לפי בחירתם. תינוקות, ניצולי שואה, ילדים, נערה אוטיסטית עם סבתה. הם חדרו לתוך בית של משפחה, אילצו את הבן, נער בן 17, לעבור איתם מבית לבית, להגיד לחברי הקיבוץ שיפתחו למחבלים את הממ"ד פן ירצחו אותו. ולבסוף הם רצחו אותו.
צעירים וצעירות מכל הארץ נסעו לחגוג בפסטיבל מוזיקה בטבע. הם רקדו ביער, צעירים, מאושרים, חוגגים את החיים, כשלפתע עשרות או מאות מחבלים הגיעו והתחילו לירות מכל עבר, לעבר הצעירים. חלקם נרצחו במקום, חלקם נפצעו ונמלטו בזחילה, התחבאו במשך שעות ביער, מעמידים פני מתים. חלקם נפטרו בסופו שלדבר מאיבוד דם. כוחות הביטחון והעזרה לא הצליחו להגיע אליהם בזמן. חלקם נגררו ונחטפו לעזה. הם ארבו לכוחות הביטחון שהגיעו לסייע והרגו רבים מהם.
אלו מראות שמזכירים את באבי יאר. ואני הבטחתי לילדים שלי מאז שהיו צעירים שהשואה לעולם לא תחזור. אנחנו במדינה שלנו. הם הרגו אפילו את הפרות ברפתות. אלו לוחמי חופש???
אני עצמי אישה נכה, מוגבלת בהליכה, גרה באזור שמטווח יום יום, יותר מפעם ביום. אני אחוזת פחד בכל אזעקה, שמא לא אספיק להגיע למרחב המוגן, או אפול במדרגות בדרך לשם. במשך קרוב לשבועיים הייתי מסוגרת בבית, נמנעת מלצאת אפילו לטיפולים רפואיים, שמא תתפוס אותי האזעקה באמצע. אנחנו בודקים כמה פעמים ביום שכל הדלתות נעולות. מדברים על תרחישי התגוננות. החבר הכי טוב שלי במילואים, בחזית. ילדים של חברים וחברים של ילדים מגויסים.
והכי הכי קשה, לחשוב על הנרצחים, חלקם במעגל השני. אח של חברה, שני אחים של חבר, בת דודה של חברה ובנה, ועוד ועוד. גם את אלה שלא הכרתי אני מבכה, בכל לילה. רק בעזרת כדורים אני נרדמת מתוך בכי לשינה מקוטעת וקצרה. בכל בוקר אני מתעוררת עם המחשבות עליהם. מה עובר כרגע על החטופים? מה עושים ילדים קטנים בלי הוריהם שם? מה קורה עם הזקנה שחייבת תרופות?
אין לי ספק שננצח, גם אם זה ייקח זמן רב. יש לנו צבא חזק ועם נפלא שמתנדב בצורה מרגשת ללא הפסקה. אבל מה יהיה עם החטופים שלנו? מה יהיה עם כל המשפחות השכולות? מתי אם בכלל נתגבר כולנו על הטראומה הנוראית?
בבקשה, ספרו לכל העולם. חמאס משקרים. הם לא לוחמי חופש, הם פושעי מלחמה, רוצחי נשים, תינוקות וזקנים. הם גרועים לפחות כמו דעא"ש. והם מאיימים לא רק עלינו, הם משקרים לכם שהם רוצים לשחרר את פלשתין. למעשה, בדיוק כמו דעש, כמו אל קעידה, חמאס במלחמה נגד העולם המערבי. ואם לא אכפת לכם גורל העם היהודי ומדינת ישראל, פשוט קחו בחשבון שכל עוד הארגונים האלו קיימים. אף אזרח מערבי בעולם לא יכול להבטיח לילדיו שמה שהם רואים בטלויזיה, אלו רק מראות רחוקים בישראל, והם יכולים לחזור לישון במיטותיהם רגועים.
הכותבת, שרית פליין, פרסמה את הספרים ״נטע זר״ רומן תלת דורי, ו״לב יחף״ שירה וצילומים