לשאלתך היצירה היא חלק בלתי נפרד מהזהות וההווייה שלי. הייתי רוצה פעם לפגוש את עצמי ולו פעם - היולית, חפה וראשונית מיצירה וכתיבה. להכיר את עצמי מחדש ללא הצורך בכתיבה ומכל מה שהיצירה והכתיבה עשו אותי ואני עשיתי בה. וכל מה שהיא תובעת ממני. ברור שזה בלתי אפשרי לאחר שנים כה רבות שהיא חיה בתוכי.
את שואלת מאין הכוחות? מהאהבה למילה הכתובה, לשירה לספרות, לתהליך היצירה, לספר חדש שנובע ממני כל פעם מחדש, למפגש עם יוצרים בראשית דרכם ולראות כיצד בעבודה איתם הם צומחים והופכים מכותבים בראשית הדרך ליוצרים מורכבים יותר ועמוקים. ואז אני גאה שיש לי חלק בזה .
כשערכתי את כתב העת מאזניים מטעם אגודת הסופרים משך 10 שנים, היה לי העונג לגלות יוצרים חדשים, לזהות כשרונות שבבוא היום יהפכו לחלק מנוף הכותבים בישראל.זה כוחו של יוצר שהוא גם עורך.
אני סבורה שהכוחות טמונים בעיקר בצורך ליצור יש מאין כל הזמן. להמציא עצמי מחדש, לא לקפוא על השמרים, לא לשכב על זרי דפנה, זהו מניע חשוב, ונראה כי אלה הם הדברים השומרים על כוחותיי ואיתם גם את רוח הנעורים. הנעורים הם מנוע חזק מאוד בהפקת יצירה חדשה, וכפי שאת יודעת אחת לשנתיים אני מוציאה לאור ספר שירה, במקביל לספרי ילדים ונוער, סיפורת ואנתולוגיות לשירה ופרוזה ובמשך שנים רבות. לאחרונה אני עורכת זאת השנה השישית את אנתולוגיות השירה של יום ההשראה הבינלאומי שיזמה טלי דביר לבנת, כשבכל אנתולוגיה כמאה משוררים ומשוררות. ובכל שנה אנו מתמקדים בנושא חדש. השנה הנושא הוא שורש-ארץ.בית. ועל הבמה, מדי חודש אני עורכת ומנחה אירועי שירה ומוזיקה בתיאטרון ניקו ניתאי, יחד עם מנהלת התיאטרון , דורית ניתאי נאמן.
ספר השירה של המשורר אריה רגב, שירים לא ממושמעים. זהו ספרו השלישי ובו שירים עמוקים, חשופים, בלתי מתפשרים ואינטליגנטים. ספרה של הסופרת הצעירה דניאל אשל, שפה היברידית, קובץ סיפורים קלילים לצד סיפורים עמוקים, צעירים עכשווים ומלאי חיים, ספר השירה של תמי דינטי שזהו לה ספרה השלישי, ספר מרגש ובו שירי אהבה מחממי לב ושירי מלחמה צובטים ובלתי נשכחים. ובקנה כבר ספרים נוספים.
לשאלתך באשר לקנאת סופרים, היא קיימת תמיד. השאלה כיצד מגיבים אליה. היא יכולה להיות מפרה או הרסנית, מעוררת או מייאשת. לדעתי מרבה חכמה ...או אולי מעוררת מוטיבציה?!
התרעות פיקוד העורף