שובר שורות: המשורר אלי אליהו נמצא בעמדת המתבונן אך שיריו מחאתיים

כיצד המזרחיות שלו הפריעה לו להפוך למשורר? מה גרם לו לכתוב שיר על משפחת דוואבשה? ומדוע למרות הילדות השובבה, הוא לא אוהב אנרכיה וחופש מוחלט?

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
אלי אליהו
אלי אליהו | צילום: מוטי קיקיון

המשורר אלי אליהו נולד ב־1969 בתל אביב, והוא מתגורר ברמת גן. בעל תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב. עיתונאי ועורך בעיתון "הארץ". ספרו הראשון "אני ולא מלאך" ראה אור ב־2008 בהוצאת הליקון וזיכה אותו בפרס לספר ביכורים של משרד התרבות. ספרו השני, "עיר ובהלות", ראה אור ב־2011 בהוצאת עם עובד. ב־2013 זכה בפרס מתנאל למשורר יהודי, וב־2014 זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים ומשוררים עבריים. שיריו תורגמו לשפות שונות, ובהן אנגלית, צרפתית, ערבית וגרמנית.

אליהו החל לכתוב בגיל צעיר מאוד. כבר כשהיה ילד החל בכתיבת שירים וסיפורים, והמורים בבית הספר היסודי זיהו את הכישרון. לדבריו, במשך שנים ארוכות כתב, אך לא פרסם דבר. "זה השתנה כאשר התחלתי ללמוד עריכה ותרגום במכללת עלמא", הוא מספר. "את אחד השיעורים שם העבירה המשוררת אגי משעול. היא ראתה שירים שלי ושלחה אותם לכתבי עת, קצת אחר כך שלחתי שירים ל'מטעם', שייסד יצחק לאור, והם התפרסמו. הבנתי שאנשים מוצאים ערך במה שאני כותב, ושיש לי כבר הרבה שירים שיכולים להתפרסם, והתחלתי לפעול לקראת פרסום של ספר”.

אלי אליהו הוא משורר מזרחי - הוריו עלו לארץ מעיראק. בשירו "מתחת לפני האדמה" מספר על אביו ששומע מוזיקה ערבית בחניון ומחליף תחנה כשהוא יוצא לכביש. לדבריו זהו משל למצבם של העולים מארצות המזרח.

תגיות:
שירה
/
מזרחיות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף