יום שבת, בשעת ערב מוקדמת, זמן קצר לאחר שיצא ממפגש סופרים בעיר כרבלא, פגעו 13 קליעים בראשו ובחזהו של היוצר והסופר העיראקי הנודע ד"ר עלאא משד'וב. מותו נקבע במקום. הרצח זעזע לא רק את העיראקים, אלא גם את כל מי שאהב את כתיבתו המושחזת והחריפה ברחבי העולם הערבי. "אומנם רצחו אותך בכדורים, אך אתה הרגת אותם בעטים", כתב אחד הגולשים. התאחדות הסופרים העיראקים כינתה את ההתנקשות "פשע של מוגי לב".

אחד הסופרים שליוו את משד'וב בן ה־51, זמן קצר לפני הרצח, סיפר: "עלאא נפגש עם סופרים ועיתונאים, כמו שהוא עושה מפעם לפעם. בשלב מסוים, הוא החליט לצאת מהמפגש אל בית סמוך לעיר העתיקה בכרבלא. קיבלנו בתדהמה את ההודעה על ההתנקשות. הוא היה סופר אמיץ ושם עיראקי מוביל בעולם התרבות הערבי".

מקור ביטחוני עיראקי מסר לתקשורת המקומית כי "חמושים ירו בסופר ממרחק קצר ליד ביתו ברחוב מית'ם א־תמאר, במרכז כרבלא". ככל הידוע, נכון להיום, עדיין לא בוצעו מעצרים, והרקע לרצח אינו ברור.

בין יצירותיו המפורסמות של הסופר - "ערי המוות - עדי הראייה" (2014), "כאוס המולדת" (2014), "פשע הפייסבוק" (2015), "אדם סמי־מור" (2015) ו"החמאם היהודי" (2017). בנוסף כתב סיפורים קצרים, ובהם "אולי אשוב אליך" (2010) ו"סמטת האלמנות" (2010), וכדוקטור לאמנות כתב גם מחקרים בנושא טלוויזיה וקולנוע, ובהם גם "שיח הדרמה בטלוויזיה".

משד'וב היה סופר עטור פרסים. הרומן "החמאם היהודי", או בשמו הערבי "חמּאם אל־יהודי", בהוצאת "דאר סטוד" בבגדד, מספר על מעמד היהודים בקרב דתות אחרות ומגולל את השפעתם על כרבלא, שבה מתרחש הסיפור.

במרכזו ניצב יעקב אפנדי, יהודי שהתיישב בעיר והתאהב בה ובחייה היומיומיים, כולל החברתיים, אך הקפיד לשמור על יהדותו. הוא בונה בית למשפחתו, פותח בית עסק לסחר בזהב ובהמשך בונה בית מרחץ ציבורי, אך העסק נכשל, מאחר שהמוסלמים התייחסו אל המקום כאל טמא. כרבלא, יש לציין, נחשבת לעיר קדושה עבור השיעים. למרות היחס הקשה שהוא זוכה לו בעיר שנשלטת על ידי מיתוסים דתיים, אפנדי לא מתייאש.

ספרו מגולל את חייהם של יהודי כרבלא, בגדד ועיראק כולה, בתקופה בה הארץ נשלטה על ידי הבריטים. במקביל מוקמת מדינת ישראל, והתהפוכות הפוליטיות מאיימות על יהודי עיראק, שנקראו לעלות לארצם החדשה. את העלילה מספר אפנדי עצמו, תוך כדי תיאור המורשת הדתית העמוקה והטקסים של תושבי כרבלא, חיי הקהילה היהודית בעיר, יחסי המסחר שלהם והקשרים ההדוקים שיצרו עם שכניהם המוסלמים. בנוסף, מספר הסופר העיראקי בלשונו של יעקב על "האינתיפאדה הגדולה נגד יהודי עיראק, ששברה את החלום להמשיך לחיות במולדתו – עיראק".