אחרי מותה של הסופרת והמחזאית נאוה סמל ב־2 בדצמבר 2017, בת 63 במותה, נמצא בביתה עיזבון גדול של יצירתה שלא ראה אור בחייה. משפחת סמל, הבעל נעם סמל ושלושת הילדים, אייר והתאומים נימי ואיליאל, מינו את איה אליה להיות אוצרת העיזבון של הרעיה והאם, שממנה נפרדו בצער וכאב לפני 15 חודשים.

"בתום השלושים על נאוה אשתי, יקירתי ואהובתי, איה אליה, היחידה בינינו שלא הכירה את נאווה בחייה אך התוודעה אליה דרך כתביה, החלה לנבור בחומרים ומצאה מאות שירים שנאוה כתבה על פתקאות, חשבונות מהסופר, מפיות, אפילו על נייר טואלט", משחזר סמל. "אני כמובן לא אובייקטיבי, אבל נאווה הייתה משוררת נהדרת ומעניינת. כבר במהלך השבעה התפרסמו בעיתונים שירים שלה, שעוררו התרגשות ועניין. נאוה כתבה ביום ובלילה. תמיד נשאה איתה פנקס ועט, שרבטה הערות ואנקדוטות. לא הכרתי את השירים והחומרים האלה, כי לא חיטטתי במגירות שלה. הייתה לה גם נטייה לסמן במרקר או לכתוב הערות בספרים שקראה, להוסיף הבהרות בשוליים או לכתוב בצד שיר של לאה גולדברג שהתאים. הייתי מתרגז עליה, כי כשקראתי אחריה את הספרים, זה פגע לי בחוויית הקריאה".

את השירים, חלקם טיוטות שנכתבו בכתב יד עגול ויפה, איתרה אוצרת העיזבון במחשב האישי של נאוה במגירות שולחן העבודה, ובמגירות המטבח. היו בחדרה גם ארגזים עם דיסקים, צילומים, תחקירים לספרים ששימשו אותה בכתיבת ספריה ומחזותיה, שכתבה ותרגמה במהלך עשרות שנות יצירתה.

סמל, שנכנסה לתודעה הציבורית כסופרת ומחזאית, פרסמה בחייה יותר מ־20 ספרים למבוגרים ולילדים, ובהם: "צחוק של עכברוש", "גרשונה שונה", "חתונה אוסטרלית", "אישראל", "ילדת הפעמון", "מעופפת" ועוד. חלקם הומחזו והוצגו על במות התיאטרון ותורגמו לשפות שונות. מה שלא ידוע כל כך זה שסמל הייתה גם משוררת שפרסמה ספרי שירה לילדים ושני ספרי שירה למבוגרים: "שירי הריון ולידה" ו"מזמור לתנ"ך".

נאוה סמל. צלם : ניצן לוטם נאוה סמל. צלם : ניצן לוטם

בעקבות הגילוי המפעים של שיריה, הציעה האוצרת לאגד בספר אחד את שני ספרי שיריה בשלמותם עם עוד 200 שירים שנמצאו בעיזבון, כולל תרגום של תפילה בודהיסטית עתיקה, שעליו עמלה ממיטת חולייה. הספר, "מחזור חיי אישה" (הוצאת הקיבוץ המאוחד), יושק באירוע מיוחד שעורך צדי צרפתי, בניהולו המוזיקלי של דניאל סלומון, שיתקיים ביום האישה הבינלאומי, 8 במרץ, שישי (12:00) בצוותא בתל אביב, בהשתתפות בני משפחתה, פלוס סוללת כוכבים: גילה אלמגור, רבקה מיכאלי, ליאור אשכנזי, ליליאן ברטו, מאור זגורי, ליא קינג, מירה עוואד, אלי הירש ואחרים. אחיינה, בן ארצי, יבצע שיר שהלחין מתוך ספרה "מזמור לתנ"ך".

נאוה אמרה לכם מה לעשות עם היצירה שלה אחרי מותה?
"נאוה העבירה ארגז אחד מהחומרים שלה למכון גנזים בבית אריאלה. זה סימן לי את כוונותיה. אילאיל, בתנו, עוברת על כל החומרים, שיש בהם גם חומרים אישיים ומשפחתיים. נאוה הייתה שומרת הזיכרון המשפחתי. בשנה האחרונה לחייה, יצא לאור ספרה 'פאני וגבריאל', על סבא וסבתא שלה".

היא כתבה גם על המוות הקרב?
"נאוה כתבה על המוות, לפני המוות שלה ולפני שחלתה. כך כתבה, לדוגמה, בשיר 'רגע לפני הסוף', שלא ידוע מתי נכתב: 'רֶגַע לִפְנֵי הַסּוֹף / רָאִיתִי אֶת הַחַיִּים שֶׁלִּי חוֹלְפִים / כְּמוֹ סֶרֶט שֶׁהָלַךְ אֲחוֹרַנִּית וְהִסְתַּחְרֵר / כְּמוֹ שִׁיר הַפּוּךְ, שֶׁהִתְנַגֵּן יוֹתֵר מִדַּי מַהֵר / הָיִיתִי גַּל שֶׁהִתְרַסֵּק שׁם עַל הַחוֹף / פִּתְאוֹם הֵבַנְתִּי מָה זֶה 'בַּר־חֲלוֹף'. נאוה כתבה גם שירי אהבה ושירי ילדים. כמו בספר 'נשיקות גנובות', שהפך להצגה. באזכרה שלה, נזכר עודד קוטלר בדמעות, איך יום לפני מותה, עוד דיברה איתו על ההצגה".

נאוה ונעם סמל היו נשואים 42 שנים. הם נפגשו לראשונה בהופעה של שלמה ארצי בירושלים. "הייתי המפיק של שלמה ארצי", נזכר סמל, "ומישהו באולם אמר שאיזו צעירה בכניסה טוענת שהיא אחותו. כשהגעתי לדלת הכניסה, התברר שאחותו של שלמה היא סטודנטית בירושלים. כמובן שנתנו לה להיכנס. ביום ההוא נאוה הושיטה לי יד, ואני לא עזבתי אותה עד יום מותה".

תסכים לשתף בשיר שנאוה הקדישה לך?
"אחד השירים שיקר ללבי במיוחד, נכתב ב־21 באוקטובר 1986, ליום הולדתי ה־40 ובמלאת עשור לנישואינו. זה שיר אהבה נהדר ('...והרי מסתבר כי אחד מארבעת העשורים כבר נטלתי לעצמי, רבע מחייך אני איתך. וכבר איני זוכרת איך היה בלעדיך, רק הד עמום של תוף אחד קטן'). מצאנו בעיזבונה את הפתק עם השיר בכתב ידה. מסגרתי אותו ותליתי בחדרי. באירוע השקת הספר אקרא את השיר. חלפו 15 חודשים מאז שנפרדנו, ומאז, כמו ששלמה אחיה שר, 'היא בלבי עכשיו'".

חדר העבודה של נאוה שהיה בביתכם כבר לא קיים.
"אחרי מותה עברנו מתל אביב ליפו. כל הספרייה, הארונות והמגירות שלה, עברו לבית החדש כמות שהם, כך שאם היא רוצה, היא יכולה לחזור".