אחרי שהוציאו כמה ספרי שירה מוצלחים בנפרד, רוקמים זוג המשוררים סיון ואבישר הר־שפי קובץ שירים משותף, ויוצאים בקריאה לקהל הקוראים להיות חלק מהוצאת הספר לאור, ולרכוש את הספר טרם הדפסתו, באמצעות אתר "משיב הרוח".

הספר, "אנחנו שבקרוב נהיה", בסדרה "חוט הכסף" של הוצאת "משיב הרוח", הוא ספר של זוג על זוגיות, ובמילותיהם: "כזה המתאר את ניצני הכיסופים, הצמיחה, המלאות, האהבה על גווניה וקולותיה, מעלותיה ומורדותיה".

"הספר כולל שירים של שנינו, ואיורים של סיון בצבעי מים", אומר אבישר. "השירים ברובם חדשים. מיעוטם שירים ותיקים מספרינו הקודמים. השירים מחולקים לשערים, המתקדמים עם צמיחת והבשלת הקשר הזוגי - מהכמיהה הראשונית והחיפוש, דרך ניצני האהבה, הברית, ובניית הבית והמשפחה. נתנו לדימויים המשותפים להוביל. יש בספר נגיעה ביופי ובנס של האהבה, במורכבות, ב'קוצים', ובתנועה המחזורית של התמלאות והתרוקנות, דרך דימוי הלבנה. יש התייחסות לשבת כזמן מאפשר העמקת הקשר, וכמטפורה לקדושת היחד, לצד התייחסות ל'שיר של יום' ול'חולין', על הפשטות הטובה ועל השחיקה שבו. ויש גם שער שזורם עם דימוי המים, ודרכם נוגע בארוס ובטבילה, כהכנה לחיבור וכמקור להתחדשות".

החיים ביחד הם מקור השראה משותף ומרכזי ביותר. "אנו מוצאים עצמנו כותבים מנקודות מבט דומות ושונות על אותן התרחשויות. על הקשר הזוגי, על עומקיו ותמורותיו, הבית והילדים", הם מסבירים. "אנחנו שותפים בתחומים רבים נוספים, וגם הם, בתורם, מהווים מקורות השראה: שנינו מורים שמלמדים באותם מקומות עבודה, ועורכים ביחד את כתב העת 'עתר'; שותפים להקמתו והובלתו של בית המדרש 'זוהר חי', ותורת הסוד היא מקור יניקה עבורנו. אהבותיו הספרותיות של כל אחד מאיתנו שוכנות על אותו המדף בבית ומחלחלות מאחד לשני, כך שלבסוף אנחנו גם סוכני תרבות זה לזה".

וכך כותבים הזוג הר־שפי בשירם "חדשים": "בַּמָּקוֹם הֶחָדָשׁ/ הָאֵיבָרִים נִגְלִים/ וְהַלֵּב מִסְתַּתֵּר./ כָּךְ בּוֹנִים קֵן:/ בְּפִי אֲנִי אוֹחֶזֶת/ קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ אַחֲרוֹנוֹת/ עִם רִאשׁוֹנוֹת/ מְרַפֶּדֶת שָׁעָה/ שֶׁהִיא לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה/ צוֹפֶנֶת לְךָ אֲ נִ י/ שֶׁעֲדַיִן אֵינֶנִּי/ אֲ נַ חְ נ וּ/ שֶׁבְּקָרוֹב נִהְיֶה".

18 שנות חיים משותפים החלו במפגש בעקבות סדנה למנחי כתיבה יוצרת. היא הייתה אז בת 22, והמשורר יורם ניסנוביץ', שפגש אותה שם וכבר הכיר את אבישר דרך "משיב הרוח", הכיר ביניהם. הניצוץ ניצת בפגישה השנייה, הפעם בחדר של אבישר, אליה הביאה חבילת חימר ואבישר הנחה בספונטניות בסדנת יצירה זוגית. עבודות החימר היו היצירה הזוגית הראשונה. מאז נוספו יצירות משותפות חדשות: הם הורים במשרה מלאה לחמישה ילדים. חציים כבר הגיחו אל גיל ההתבגרות; ויחד ממשיכים, כאמור, להוביל ולפתח את תוכניות הלימוד של בית המדרש "זוהר חי" מדרום עד צפון. גיליון ט”ו של “עתר", שצפוי לראות אור בקרוב בעריכתם, יעסוק בנושא "בית ספר".

איך כותבים יחד?
"אנחנו לא ממש כותבים ביחד, אלא במקביל. אין בספר שיר שהוא פרי של שזירת שורות מזה ומזה, למרות שהתנסינו מעט גם בכך. מאידך, יש כאן מלאכת מחשבת של הנחת השירים זה לצד זה באופן שמהווה דו־שיח מתמשך. לעתים גלוי ומובהק, ולעתים עדין וסמוי", אומרת סיון, ואבישר מוסיף: "לא חתמנו על כל שיר בנפרד, כי אנחנו באמת רואים בזה יצירה משותפת; וגם אם לרוב, בגלל המגדריות של העברית, ברור מי כתב מה, לפעמים, בכל זאת, זה נשאר פתוח ומאפשר קריאה דו־סטרית. אנחנו מרגישים שהשירה שלנו, בעיקרה, שונה, ולכן השילוב משלים, מאזן ומנצח".

"אפשר באופן סכמתי לדבר על ליניאריות וסיפוריות", אומרת סיון ואבישר משלים: "לצד הפשטה וחידתיות, בבחינת עזר כנגדו/ה".